ישראל פולס

שחקנים חדשים בזירה הישראלית-פלסטינית: דחלאן רוצה לדבר עם ליברמן

p
המחבר
בקצרה
גורם ביטחוני בכיר בגדה המערבית אומר לאל-מוניטור כי דחלאן מוכן לבחון את הפרגמטיות לכאורה של שר הביטחון, ואולי אף לשבת עמו אל שולחן המשא ומתן על בסיס תוכניתו לחילופי שטחים ואוכלוסיות.

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ויו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן שוחחו סוף סוף בטלפון ב-10 במארס, אבל כל מי שהיה שומע את השיחה, בודאי לא היה מופתע – הייתה זו שיחת נימוסים ללא הרבה תוכן. אבו מאזן קרא לקדם את פתרון שתי המדינות על בסיס קווי 67', ואילו טראמפ הבטיח לקדם את שיחות השלום כדי להגיע להסכם אזורי, וקרא לנשיא הפלסטיני לשים קץ להסתה לאלימות. טראמפ גם הזמין את אבו מאזן לביקור בבית הלבן. זו הייתה ללא ספק מחווה שנועדה לאוזניהם של מנהיגי ערב המתונים, כדי שיצטרפו לקואליציה נגד המדינה האיסלאמית. הנשיא האמריקאי שלח בשבוע שעבר (12 במארס) את שליחו, ג'ייסון גרינבלט, למסע דילוגים בין ירושלים לרמאללה, כדי לבחון את עמדות הצדדים כלפי מסגרת אזורית לתהליך שלום.

על פי מקור בכיר באש"ף המקורב לנשיא הפלסטיני, מצב רוחו של אבו מאזן קודר. הוא מרגיש ששותפיו המסורתיים במדינות ערב בגדו בו, דווקא בעת שהוא זקוק להם יותר מכל. ייאושו מופנה בעיקר כלפי מצרים, שתומכת בפומבי ביריבו הגדול: מוחמד דחלאן, שהיה ראש הביטחון המסכל בימי שלטונו של מנהיג אש"ף יאסר ערפאת. דחלאן, שגורש מתנועת פתח, הקים בשנים האחרונות בסיס כוח פוליטי ופיננסי במדינות המפרץ.

על פי אותו בכיר, לפחות לעת עתה נדמה שאבו מאזן ויתר על התקווה לשנות דרמטית את הסטטוס קוו הקיים. הוא מתנגד לאינתיפאדה חמושה, מחשש למשטרו שלו, ויושיט את ידו לממשל החדש בוושינגטון בתקווה נואשת שטראמפ אכן יתערב באזור ויפעל למען פתרון של שתי מדינות לשני עמים. רוב הנהגת אש"ף בגדה המערבית אמנם נאמנה לאבו מאזן, אך מעטים בלבד - אם בכלל - תומכים בעמדתו הפסיבית.

תמיכתו של נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי בדחלאן מוכרת היטב להנהגה הפלסטינית. זו כנראה הסיבה לכך שב-27 בפברואר נמנעה כניסתו למצרים של ג'יבריל רג'וב, איש סודו של אבו מאזן. דחלאן מעורר חשש בקרב רוב המנהיגים הפלסטינים, משום שהוא מוכר כאדם חסר מעצורים, הנגוע בשחיתות ונהנה מתמיכתן הן של מצרים והן של מדינות ערב.

מקור ביטחוני בגדה המערבית המקורב לדחלאן זה שנים רבות הכחיש את השמועות שדחלאן מבקש להשתלט על הרשות הפלסטינית. על פי אותו מקור, דחלאן, שהיה במשך שנים רבות מנאמניו של ערפאת, שואף רק להשפיע על עתידה של פלסטין. "הגנרל דחלאן הוא אדם מציאותי. הוא מכיר בחשיבותה של התמיכה הפנים-ערבית במאבק הפלסטיני. הוא מעוניין להגדיל את השפעתו בגדה המערבית וברצועת עזה, כדי לספק ייעוץ וסיוע כלכלי מצד מדינות ערב. כל ניסיונותיו להתפייס עם הנשיא אבו מאזן העלו חרס", הוסיף הבכיר, ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם.

הבכיר גם הדגיש שמטרתו העיקרית של דחלאן היא לשים קץ לכיבוש הישראלי. הוא בעד התנגדות אזרחית לכיבוש, וכן בעד מאמץ דיפלומטי המעוגן במציאות. בהקשר זה, דחלאן מבקש לקרוא תיגר על נכונותה כביכול של ישראל לשבת אל שולחן המשא ומתן. ומנגד, הוא גם נואש ממאמצי השלום הבינלאומיים.

המנהיג הישראלי היחיד שדחלאן מעוניין לשאת ולתת עמו הוא שר הביטחון אביגדור ליברמן. השניים מכירים זה את זה שנים רבות, ושניהם מדברים באותה שפה של כוח. לדברי אותו בכיר, דחלאן מוכן ומזומן לבחון את הפרגמטיות לכאורה של שר הביטחון, ואולי אף לשבת עמו אל שולחן המשא ומתן על בסיס התוכנית שלו לחילופי שטחים ואוכלוסיות, וכן על בסיס יוזמת השלום הערבית מ-2002.

המקור הוסיף וציין שכמה אלמנטים בתוכניתו של ליברמן עשויים לשמש כבסיס לפתרון שתי המדינות. על פי פרשנותו של דחלאן לתוכנית, מסגרת שתקדם תהליך לקראת פתרון שתי המדינות תצטרך לכלול אלמנטים כמו שתי מדינות עצמאיות זו לצד זו; היקף שטחה של המדינה הפלסטינית יהיה כנראה שווה ערך לשטחן של רצועת עזה והגדה המערבית; ברוב שטחי מדינת פלסטין הגבול יעבור לאורך קווי 67'; חילופי השטחים שיאפשרו את הקמת המדינה הפלסטינית יכללו גם שטחים שמלפני 67' (דחלאן מעריך שחילופי שטחים יחזקו את לכידותה של החברה הפלסטינית); ומזרח ירושלים, על אוכלוסייתה הפלסטינית, תעבור לריבונות פלסטינית.

אין ספק שדחלאן ישקול את האלמנטים הללו רק כבסיס למשא ומתן, לצד כל הסעיפים הכלולים ביוזמת השלום הערבית. מול ליברמן, דחלאן עשוי להסכים לשאת ולתת עם מנהיג ימין ישראלי. זו נקודה שהוא מתכוון להדגיש בפני ארה"ב, שכן בבוא היום ייתכן שיזדקק לתמיכתה. בהתחשב במצבה הנפיץ של הרשות הפלסטינית ובשינוי הגישה של מצרים (שעל פי דיווחים בתקשורת הפלסטינית, מאמצת לאחרונה גישה מתונה יותר כלפי חמאס), זה בהחלט תרחיש אפשרי.

מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם אמר שראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה את תוכניתו של ליברמן. ישראל מודעת לתמיכתה של מצרים בדחלאן, אך למען המשך מדיניות הבנייה בהתנחלויות, היא מעדיפה לראות ברמאללה מנהיג חלש בדמותו של אבו מאזן.

נמצא ב: east jerusalem, 1967 borders, land swaps, mahmoud abbas, mohammed dahlan, avigdor liberman, two-state solution

אורי סביר היה ממקימי מרכז פרס לשלום ב-1996,לאחר שנים רבות בחזית אסטרטגית השלום בישראל. מאז 1999 הוא מכהן כנשיא הכבוד של המרכז. כמנכ"ל משרד החוץ (1993-1996) כיהן סביר כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו, כחבר משלחת המו"מ בין ישראל וירדן, וכראש משלחת המו"מ בין ישראל וסוריה. ב-1999 נבחר סביר לכנסת הישראלית החמש-עשרה מטעם מפלגת המרכז.

בתחום העסקים, סביר כיהן כראש הוועד המנהל של העיתון העולמי היומי "מטרו אינטרנשיונל". ב-2001 הקים סביר עמותה בינלאומית ללא-מטרות-רווח בשם "גלוקל פורום", המבוססת ברומא ומעודדת דיפלומטיה בין-עירונית ברחבי העולם וב2011 הקים את Yala Young Leaders, תנועה אינטרנטית לשלום, אשר סוחפת אחריה מאות אלפי נרשמים.

סביר פרסם שלושה ספרים: "התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית" המבוסס על ניסיונו כראש צוות המו"מ בהסכמי אוסלו (1998); "מר ישראלי בבחירות 2006" (2006); ו-"קודם שלום" (2006).

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X