ישראל פולס

אוהבים את צה"ל, חוששים להתגייס

p
המחבר
בקצרה
היחס של המגזר החרדי כלפי צה"ל הוא מורכב ומלא סתירות. רובם אוהבים ואפילו מעריצים את הצבא, אך מתנגדים נחרצות לגיוס בפועל. הניסיון מלמד כי בהידברות כנה אפשר לגבש הסכמות בסוגיה ולהחליש עמדות ניכור קיצוניות.

ב-2 במארס אשתקד [2014], הפגינו בירושלים מאות אלפי חרדים נגד הצעת החוק לגיוס תלמידי הישיבות לצה"ל. בדיוק שבועיים לאחר מכן, בחג הפורים, אלפי ילדים חרדים לבשו מדים ירוקים, התחמשו ברובי פלסטיק ארוכים והתחפשו לחיילי צה"ל. הניגודיות הזו מספרת למעשה את הסיפור המורכב של יחסו של הציבור החרדי לצה"ל: אהבה ופחד.

השבוע [22 באפריל] חל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. היום הזה הוא יום קשה מאוד לחברה הישראלית הקטנטנה והמשפחתית, חברה שבה אין אדם שלא פגש את השכול במעגלו הקרוב. עבור הציבור החרדי מדובר ביום של אשמה ופחד. אשמה מכיוון שהציבור החרדי במידה רבה אינו חלק ממשפחת השכול, ופחד מפני העתיד לבוא, מפני ההתנגשות הבלתי נמנעת בתוך החברה הישראלית סביב סוגיית גיוס החרדים לצה"ל.

למרות שבתקשורת יש נטייה להשטיח את הדיון סביב היחס של החרדים לצה"ל, בפועל היחס של המגזר החרדי לצה"ל הוא מרתק, מורכב ומלא סתירות. אבל לפני שנוגעים בסוגיה, כדאי להבחין בין הזרמים השונים בתוככי המגזר החרדי בכל הקשור ליחס לצה"ל. בקצה האחד ניצבים הפלגים המזוהים עם "נטורי קרתא" ועם "העדה החרדית" (שם של פלג פנימי בתוך המגזר החרדי) האנטי ציוניים, שרואים בהתגייסות לצה"ל צעד שיש להימנע ממנו, בבחינת "ייהרג ואל יעבור", ובקצה השני של הסקאלה ניצבת חסידות חב"ד וחוגי ש"ס שהיחס שלהם למתגייסים לצה"ל ליברלי וסלחני.

בין שני הקצוות הללו נמצא הרוב שאינו מתנגד לצה"ל ממניעים אנטי ציוניים, אבל נמנע מלהתגייס על רקע הטיעון שגיוס לצבא הוא אמנם דבר חשוב מאוד, אך לימוד תורה חשוב יותר. דוברים חרדים רבים טוענים, כי עולם הישיבות למעשה משמש חזית רוחנית-דתית שאינה נופלת מהחשיבות של החזית הצבאית. וכך, בנוסף להתנגדות החרדית לגיוס לצה"ל בכל גיל, קיימת התנגדות גדולה עוד יותר לגיוס תלמידי ישיבות (גילאי 22-18). ההנהגה החרדית יוצאת מתוך נקודת הנחה כי הציבור החרדי יחדל מלהתקיים לולא המשך קיומו של עולם הישיבות.

"הטיעון הזה הוא לא הסיבה שבגללה החרדים, ככלל, לא מתגייסים לצה"ל", אומר הרב דב הלברטל, פובליציסט ומשפטן חרדי, בשיחה עם אל-מוניטור. "הסיבה האמיתית היא החשש מפני ההשפעות החילוניות של הצבא על הנוער החרדי. הצבא הוא מקום שמסוכן לאורח החיים החרדי וזו הסיבה שבגללה החרדים לא מתגייסים".

לדבריו, "הצבא הוא כור היתוך חברתי. חרדי שהולך לצבא לא יחזור ממנו אותו אדם. הוא יהיה ישראלי יותר וחרדי פחות. הציבור החרדי מגן על האתניות ועל הזהות שלו. כל קבוצה אתנית הייתה נוהגת כך אל מול איום קיומי שכזה".

סמל אברהם טורק (30), חרדי, נשוי ואב לשניים, המתגורר בבית"ר עילית, ששירת בחיל האוויר כטכנאי אלקטרוניקה של מכ"ם למטוסי אפ-16, חולק על הלברטל. "חרדים שמתגייסים לא בהכרח נפגעים מבחינה דתית", אומר טורק בשיחה עם אל-מוניטור, "אני אישית לא נפגעתי מבחינה דתית, ואני מכיר רבים שלא נפגעו. היו מקרים של אנשים שעזבו את הדת במהלך השירות הצבאי והיו כאלו שדווקא התחזקו. הצבא אינו שונה מכל מקום עבודה חילוני, אבל הוא בהחלט לא מקום שמאבדים בו את הדת".

אל מול טענות אלו, בפועל, ולמרות הפחד מהשפעות הצבא על אורח החיים החרדי, החרדים ברובם אוהבים את צה"ל, וחלקם אפילו מעריצים את הצבא. "הנוער החרדי לא שונא את הצבא, להיפך. יש הבנה שהצבא הוא מוסד חשוב. הוא לא נתפס בהכרח כמכשיר ציוני, אלא ככוח א-פוליטי המגן על העם היהודי. מצד שני, קיימת התנגדות חד משמעית לגיוס בפועל", אומר הרב הלברטל, "זו מורכבות שלא פשוט להכיל. אבל דווקא המהלכים הפופוליסטיים בשנים האחרונות מאיימים לגרור את הציבור החרדי לניכור מוחלט כלפי צה"ל".

גם טורק מסכים כי בשנים האחרונות חלה הקצנה גדולה בציבור החרדי בכל הקשור לגיוס לצה"ל. "אין לי ספק שיאיר לפיד גרם נזק לעניין הגיוס", הוא אומר, "הציבור החרדי הרגיש במלחמה והסתגר. חברים שלי מתביישים כיום להסתובב עם מדים ברחוב, וזה לא תמיד היה כך".

נתונים של אגף כוח אדם בצה"ל מחזקים טענה זו: בתקופת הדיונים סביב חוק השוויון בנטל נרשמה צניחה של 51% במספר המתגייסים לצבא. ברבעון הראשון של שנת הגיוס 2014-2013 הצטרפו לשורות הצבא 601 חרדים, ובאחרון 294 בלבד.

עם זאת, לטענת הרב הלברטל יש עדיין בציבוריות החרדית הערכה והוקרה כלפי החיילים על מלחמתם במערכות ישראל. "צריך להיות אטום כדי שלא להתפלל על החיילים שמקריבים את עצמם בשביל שנוכל לחיות כאן בשלווה", הוא אומר. עם זאת, בפומביות החרדית אין שום הכרה והוקרה לתרומה החשובה של חיילי צה"ל, ואפילו התפילה לשלום חיילי צה"ל שנאמרת בחוגים הדתיים לאומיים, לא נאמרת בחוגים החרדיים. "אי אפשר להביע הזדהות רשמית עם הצבא כי זה יוצר דיסוננס בעייתי", טוען הרב הלברטל. "כשאתה נותן גושפנקא פומבית לצה"ל, אתה מייצר לו לגיטימיות בדלת האחורית. מזה ההנהגה החרדית נזהרת".

ההתנגשות בתוך החברה הישראלית סביב סוגיית הגיוס היא בלתי נמנעת. מהצד האחד, הציבור בישראל כבר אינו מוכן לקבל את אי הגיוס המאורגן וההמוני מצד המגזר החרדי. מאידך, היום רבים יותר מבינים כי הציבור החרדי לא יתגייס בכפייה. המגעים שהתקיימו במקביל לדיוני הוועדה לשוויון בנטל לימדו, כי בהידברות כנה אפשר לגבש הסכמות בסוגיית הגיוס, ודווקא התערבות מבחוץ מחריפה את המצב ומחזקת עמדות קיצוניות.

 

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: ultra-orthodox, religious education, jews, israeli security, israel defense forces, israel, idf, drafting of ultra-orthodox

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept