החוליה החסרה בתיק הצוללות: עד מדינה שיפליל את נתניהו

השאלה המרכזית הנשאלת ע"י רבים עם הגיעה של הפרשה המכונה "פרשת הצוללות" לשלב כתבי האישום היא, איך יתכן שרק ראש הממשלה בנימין נתניהו נחלץ ממנה כמעט ללא פגע? איך יכול להיות שסוללת האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, עורך דינו ובן דודו, ראש הלשכה שלו, ראש המטה לביטחון לאומי המיועד שלו, מפקד חיל הים לשעבר ומקורבים נוספים לראש הממשלה, כולם טובלים עד צוואר בביצת השחיתות שנחשפה, בעוד רק נתניהו, ראש הפירמידה, מצליח לחמוק מהסיפור מבלי שאפילו נחקר באזהרה?

שמה של הפרשה לקוח מעסקה שאותה ניסה נתניהו לקדם לרכישת שלוש צוללות תקיפה אסטרטגיות מהתאגיד הגרמני "תיסנקרופ", אבל הפרשה גדולה בהרבה מהעסקה הזו. היא מכילה עסקאות רכש ימי ביטחוני נוספות ומאמץ של כנופיית אנשי עסקים, עורכי דין וקצינים לשעבר להשתלט על הרכש הביטחוני הישראלי, להכתיב אותו ולגבות עמלות בהיקפים עצומים.

בעקבות החקירה, שהולידה ביום חמישי [5 בדצמבר] הודעה על כתבי אישום נגד רבים מהנחקרים, עולה השאלה האם זהו סוף פסוק? האם הפרשה הזו אכן פוצחה? התשובה שלילית. לאף אחד בישראל, למעט כמה תחקירנים, עיתונאים וקונספירטורים, אין פתרון שלם, מלא ומשכנע לכתב החידה שצופנת הפרשה. כתבי האישום החלקיים שעליהם הודיעה הפרקליטות מהווים טיפול שטחי, קוסמטי, בריקבון שפשה בקודש הקודשים של הביטחון הלאומי הישראלי.

בתחילה נדמה היה שהפיכתו של מיקי גנור, איש עסקים שהוצנח למרכז עסקאות הרכש הביטחוני של ישראל, לעד מדינה תביא לפתרון מהיר וקל של הפרשה. אלא שגנור, שסומן ע"י הציבור הישראלי כבוגד, נשבר והחליט לחזור בו מהסכם עד המדינה. הדבר עורר קשיים ראייתיים מסוימים שאפשרו למקורבו, בן דודו ועורך דינו של נתניהו דוד שמרון, לצאת מהפרשה בעור שיניו עם אישום אחד בגין "הלבנת הון" בלבד. גורמי אכיפת החוק מקווים כי לא מדובר בסוף פסוק. גנור אינו אדם המורגל במאסרים ממושכים. הוא מבוגר וכתב האישום שהוגש נגדו חמור במיוחד. הפרקליטות החליטה "להיכנס בגנור" בכל הכוח. "כשיבין שהוא הולך לעונש מאסר של מעל עשר שנים, מה שיגרום לו לבלות את שארית חייו בכלא, יכול להיות שישנה את דעתו ויחזור להיות עד מדינה. הפעם, זה יקרה בתנאים שלנו, לא שלו", אמר גורם אכיפה בכיר לאל-מוניטור לפני כמה שבועות.

ישנם נאשמים נוספים עם פוטנציאל הפיכה לעדי מדינה בפרשה הזו, וצפויות לה עוד תהפוכות ופניות מסמרות שיער. בפרקליטות מקווים שההתפתחויות העתידיות הללו יסייעו לה להגיע לפיצוץ מרשים יותר של מורסת השחיתות, שרק קצה הקרחון שלה מבצבץ כרגע מעל פני השטח.

האם התפתחויות כאלה עלולות לסבך בעתיד גם את ראש הממשלה נתניהו? אין לדעת, אבל אי אפשר להכחיש שיש לא מעט אנשים שמקווים שכך יהיה. אף אחד לא באמת מאמין שנתניהו קידם עסקאות לרכש צוללות לא נחוצות וספינות יקרות מדי עם גרמניה מבלי שידע שהאדם הקרוב אליו ביותר אמור ליהנות מעמלות שמנות. כל מה שנשאר זה להוכיח את זה. כל מה שחסר זה עד מדינה שיאשר את זה. כרגע, נתניהו ממשיך להיות מוגדר "לא חשוד" בפרשה, מה שגורם למחצית הציבור הישראלי שמחה והתלהבות עצומה ולמחציתו השנייה זעם כבוש ואי אמון במערכת.

כך או אחרת, הפרשה מוגדרת כפרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. בעקבותיה, הוקפאה למעשה עסקת הצוללות, בשווי של קרוב לשני מיליארד אירו. מזכר ההבנה אמנם נחתם אבל העסקה לא התקדמה מאז. הגרמנים מוטרדים מהחקירה ויש הסבורים שהסיבה שהיועמ"ש מנדלבליט לא הורה לחוקרי המשטרה להגיע עד הצמרת, כלומר עד נתניהו, היא חששו מהאפשרות שהעסקה תבוטל.

הצוללות הנמצאות במרכז הפרשה נחשבות לנשק האסטרטגי החשוב ביותר של ישראל. על פי פרסומים זרים הן אמורות להכיל יכולת "מכה שנייה" ישראלית לתקיפה גרעינית פוטנציאלית על המדינה היהודית. גם עסקאות נלוות, כעסקת ספינות המשמר המיועדות להגן על אסדות הגז הטבעי שהתגלו מול חופי ישראל, תקועות כרגע.

הפרשה הזו אמורה ללוות את מערכת הבטחון הישראלית עוד שנים ארוכות ונזקיה עצומים. ציבורית, היא ניפצה לחלוטין את מה שנותר מאמון הציבור לנבחריו ופקידיו וגם את האמון בטוהר העסקאות ותקציבי הרכש של המדינה. זהו חילול בוטה של קודש הקודשים הישראלי, אבל כרגע לא נראה שמישהו משלם את מחירו בסקרים או בקלפיות. ראש הממשלה נתניהו ספג אמנם נזק תדמיתי כשהתברר שחלק ניכר מאנשיו מעורבים בשחיתות בהיקפים גדולים, אבל הצליח איכשהו להרחיק את עצמו מהלהבות. לא רק שלא שילם מחיר אלקטורלי, להיפך: כעת משתמשים חסידיו בעובדה שנתניהו לא נחקר באזהרה בפרשה כמנוף, מאשימים את התקשורת בהכפשתו של נתניהו שלא לצורך ורואים בו סוג של "קדוש מעונה".

כתבי האישום שעליהם הוחלט השבוע אינם מכילים פיצוח או ניסיון פיצוח של שני חורים שחורים ענקיים שממשיכים להיות פעורים במרכז סדר היום הישראלי: השאלה מדוע אישר נתניהו לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל למכור צוללות אסטרטגיות מדגם דומה למצרים, מהדהדת כבר יותר משנה ולא ניתנה לה תשובה כלשהי. ראשי כחול לבן, שלושה מהם רמטכ"לים ואחד (משה יעלון) היה שר הביטחון שרומה ע"י נתניהו בפרשה הזו, סבורים שהאישור שניתן לגרמנים היה נגוע בשחיתות עמוקה. הם מצביעים על הקשר בין נתניהו לבן דודו, התעשיין האמריקאי נתן מיליקובסקי, ועל הקשר בין מיליקובסקי לתאגיד תיסנקרופ, כהוכחה לכך שהאירוע כולו נגוע בחשדות כבדים לשחיתות מערכתית עמוקה.

מיליקובסקי תומך בנתניהו בכספים רבים שנים ארוכות, ולאחרונה נחשף גם קשר עסקי ביניהם שהניב לנתניהו רווחי עתק של עשרות מיליוני דולרים. מן העבר השני, משמש מיליקובסקי כספק של חומרי גלם לתיסנקרופ. האם יש קשר בין ההון שמרעיף מיליקובסקי על בן דודו מחד, לאינטרסים הכלכליים שלו מול תיסנקרופ מאידך, ולעובדה שאותו בן דודו (נתניהו) מקדם בכל כוחו עסקאות במיליארדים מול אותה תיסנקרופ? כל העניינים האלה לא נחקרו עדיין ושתי הסוגיות הללו (אישור המכירה למצרים והקשר נתניהו-מיליקובסקי) נמצאים במרכז דרישתם של ראשי כחול לבן להקמה מיידית של ועדת חקירה ממלכתית שתנסה לספק לציבור הישראלי את התשובות הנדרשות.

ישראל הולכת כנראה לבחירות שלישיות בפברואר השנה. אין ספק שחזרתה של פרשת הצוללות למרכז סדר היום הציבורי לא מבשרת טובות לנתניהו, אבל מי שמכיר את ראש הממשלה יודע שגם הפעם הוא יידע לחמוק ולמלט את עצמו משטח האש כדי לנסות להשיג את היעד שאותו החמיץ בפעמיים האחרונות: 61 מנדטים, בלי אביגדור ליברמן.