דילוג לתוכן העיקרי

עמיר פרץ מהמר על הקול המזרחי, אבל מה עם הרוסים והאתיופים?

יו"ר העבודה מכוון למצביעים שמאמינים במנהיגות חברתית והצביעו באפריל לגשר או לכולנו. על פניו אין להם כיום בית אחר מלבד העבודה-גשר – משה כחלון נבלע בליכוד ואורלי לוי-אבקסיס הצטרפה לעמיר פרץ, שגם לו יש מוניטין מוכח של מנהיג חברתי.
Israel's former defence minister Amir Peretz pauses during news conference in Tel Aviv, January 31, 2008, following the presentation of the Winograd Commission findings on Wednesday. Israeli newspapers forecast Prime Minister Ehud Olmert's survival on Thursday after a report criticised the army and his government's conduct during a 2006 war in Lebanon but offered him a political reprieve. REUTERS/Gil Cohen Magen (ISRAEL) - GM1DXDWEZZAA
קראו 

החיבור בין מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ לגשר של אורלי לוי-אבקסיס לא גרם לפרץ של שמחה בשורות השמאל הישראלי. אמנם המחנה הריע ללוי-אבקסיס כאשר נטשה את ישראל ביתנו ויצרה סיעת יחיד בכנסת [מאי 2016] – "אורלי, בואי לביתך הטבעי" קרא לה ח"כ איציק שמולי, אך כאשר הכלה באמת באה מעטים בשמאל הרעיפו עליה אהבה. כנראה בגלל  שהעבודה-גשר פסלה חיבור עם רשימת המחנה הדמוקרטי של אהוד ברק ומרצ. מתוך זעקות השבר באו לעולם גם לא מעט ספינים כגון הידיעה כביכול שפרץ מכר את נשמתו לשטן (כלומר לנתניהו) בתמורה לתפקידים בכירים, אולי אפילו נשיאות המדינה. פרץ מצדו הבטיח שיביא קולות מימין ונשבע שלא ייכנס לממשלת נתניהו, אך הספקנים נותרו בשלהם.

לאחר שהיו"ר הקודם של מפלגת העבודה אבי גבאי נכשל בהבטחתו "להביא את קולות הימין" ו"לכבוש קהלים חדשים", לא קשה להבין את חוסר האמון כלפי פרץ. יש כמובן צדק מסוים בדבריהם של תומכי האיחוד הגדול בשמאל, שלא רואים טעם בפריסה נוספת של עוגת הקולות במחנה השמאל-מרכז.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.