גם בתקופת ממשלת המעבר, בין בחירות לבחירות, שרת התרבות והצנזורית הצבאית בדימוס מירי רגב לא מניחה מידיה את המספריים. הקורבן, או אם תרצו ספק הכותרת התורן, הוא הסרט "לאה צמל, עורכת דין", המספר את סיפורה המיוחד של היהודיה-הישראלית המוכרת כ"פרקליטת המחבלים". בחודש שעבר [מאי 2019] זכה הסרט בפרס הראשון בפסטיבל דוקאביב. וכהרגלה, בלי לצפות בסרט, דרשה רגב ממפעל הפיס, שתמך בסרט, "להתנער מהפרס ומההחלטה של ראשי הפסטיבל להעניק אותו לסרט" [3 ביוני]. הנהלת מפעל הפיס נכנעה ללחצה של השרה והודיעה ביום חמישי (27 ביוני) כי תבחן את נושא הזכייה "באמצעות יעוץ משפטי". כמו כן מפעל הפיס יפסיק לממן בעתיד את הפרס לסרטים הזוכים בפסטיבל. קודם לכן החליטה הנהלת פסטיבל "קולנוע דרום" לנפות את הסרט מתוכניתה, תוך התעלמות מהמלצת הלקטורים של הפסטיבל. קוראים לזה צנזורה עצמית.
תופעת הצנזורה העצמית בכלל ובתיאטרון בפרט הביאה (רק) כמה עשרות אנשי תיאטרון ל"כנס חירום", שהתקיים ביום שישי האחרון [21 ביוני] בתיאטרון "צוותא" בתל אביב. המסר המרכזי של הכנס (בחסות הקרן החדשה לישראל) הטמון בכותרת "לצנזר את עצמנו לדעת", היה: רגב ניצחה.
