כשהאינטרסים של ישראל וקטאר מתמזגים

יומיים לאחר שהושגה עוד הפסקת אש בין ישראל לחמאס [7 במאי], הודיעה קטאר במפתיע כי היא תקצה לפלסטינים סיוע נדיב של 480 מיליון דולר. על פי הודעת משרד החוץ הקטארי, הסיוע הכספי לא יכלול רק תשלום משכורות ומימון פרויקטים ברצועת עזה אלא גם מענק של מאות מיליוני דולרים לרשות הפלסטינית. זו הפעם הראשונה שקטאר מושיטה יד, או ליתר דיוק מכניסה רגל, לשטחי הגדה וזוכה להכרת תודה מצד אבו מאזן.

עד כה הסיוע של קטאר היה לעזה בלבד, לטובת תשלום משכורות לעובדי המנגנון הבירוקרטי של חמאס ולמשפחות נזקקות – מהלך שעורר זעם וביקורת חריפה בישראל ונתפס כתשלום פרוטקשן לחמאס. התלות של עזה בכסף הקטארי הפכה לבעיה בפני עצמה והטרידה את הקטארים, שהבינו כי הכניסו את ראשם למיטה חולה מאוד. אבל בסופו של דבר האינטרסים גוברים על הכל.

הכרזת הסיוע נרקחה לא רק בדוחא; היו לה שותפים בבית הלבן ובישראל. הדרג הביטחוני בישראל בתמיכת הדרג המדיני, קרי בנימין נתניהו, שידר לקטארים שלאמירות יכול לצאת רק טוב מכך וכי הסיוע הפיננסי הנדיב ישתלם לה בסופו של יום. אחרי הכל, זו עסקת חבילה שכולם יכולים לצאת ממנה נשכרים: קטאר, ישראל, חמאס והרשות הפלסטינית.

לגבי ישראל, זו תפנית חדה ביחס לאמירות העשירה והמשפיעה. עד לפני כשנה ראתה ישראל באמירות קטאר כמי שמחוללת מהומות במזרח התיכון, תומכת באחים המוסלמים באשר הם, מעניקה מקלט מדיני לשייח' יוסוף אל-קרדאווי אביהם הרוחני המודרני של האחים המוסלמים, מסייעת לארגוני ג'יהאד שפעלו בסוריה ותומכת בארגוני טרור לרבות חמאס.

המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה פרסם לפני כשנתיים [2017] מסמך המתאר את קטאר כ"תומכת ראשית בארגוני הטרור האסלאמי הקיצוני ובעלת עמדת השפעה חזקה עליהם".

כל זה היה נכון, עד שהמציאות הקטארית השתנתה. האמירות נלחצה בעקבות הסנקציות שהטילו עליה המדינות הסוניות הערביות ובעיקר מצרים וסעודיה, והיא החלה לבצע מהלכים לשינוי תדמיתה.

גם אבו מאזן ראה בקטאר שותפה עוינת לאויביו המרים מרצועת עזה. הוא טען כי הסיוע הקטארי הנדיב לחמאס מנציח את הפילוג בין עזה לגדה. יו"ר הרשות הפלסטינית נטרף, אין מילה אחרת המגדירה זאת טוב יותר, כשגילה זמן קצר לאחר החלטתו הדרמטית להטיל סנקציות על חמאס ולהפסיק להעביר כסף לעזה, שאת החור בתקציב חמאס הקטארים שמחים למלא ובכך מסירים את העוקץ מהסנקציות שהטיל.

אבו מאזן הופתע שהישראלים בידם האחת פתחו לקטאר את שערי עזה ובידם השנייה חונקים את הרשות הפלסטינית. החלטתו לסרב לקבל את כספי המסים השייכים כדין לרשות בעקבות הקיזוז הישראלי הביאו את הגדה לסף פשיטת רגל. עכשיו "המלאכים של עזה" מוכנים להציל גם את הרשות שבראשה הוא עומד. פקיד פלסטיני ששוחח עם עיתון הארץ טען כי סיוע בהיקף גבוה כזה, שיש לו השלכות מדיניות, לא יכול היה להתבשל בלי אור ירוק מהבית הלבן או לכל הפחות עצימת עיניים במטרה למנוע את קריסת הרשות. והוא לא טועה.

לאל-מוניטור נודע מפי מקור ביטחוני ישראלי, כי ישראל המודאגת נוכח המצב בעזה ובגדה רואה בקטארים מושיעים חיוביים. מערכת היחסים שנרקמה עם השליח הקטארי מוחמד אל-עימאדי הוכיחה כי ישראל שינתה את עמדתה ואת יחסה מקצה לקצה באשר לאמירות העשירה. וכמו תמיד זה עניין של אינטרסים. תחת משטר הסנקציות של המדינות הסוניות הערביות שאפו הקטארים לסלול גשר איתן לבית הלבן ולנשיא טראמפ. הדרך שבחרו הייתה מסע יחסי ציבור בקרב הקהילה היהודית בארה"ב, וכדי להשלים את המהלך יצירת קשר חיובי ומועיל עם ישראל. אל-עימאדי הבטיח לעזור לעזה, קיפץ ודילג בין משרד הביטחון בקריה למשרדי חמאס בעזה והסיע בעצמו במכוניתו את מזוודות הכסף לחמאס. ועכשיו, בהסכמת האמיר הקטארי השייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, קטאר מוכנה לחלץ את ישראל מהתסבוכת שהכניסה את עצמה אליה בקשר לרשות, ובמקביל להציל את אבו מאזן למרות שלא הפסיק לגדף את האמיר ואת אמירותו.

מבחינת אבו מאזן, אין לו ברירה. אפילו הסעודים, הנחשבים לתורמיו הגדולים, לא הגדילו את הסיוע שלהם לגדה. בלית ברירה ולא מאהבת האמיר הוא מוכן למחול על כל חטאי העבר של הקטארים ולהשתתף בחלוקת עוגת הסיוע הגדולה.

מבחינת ישראל, זו הצלחה כבירה. לא רק שנמצא חבל ההצלה לרשות העומדת בפני קריסה, אלא שהפעם כל מי שיטען שישראל משלמת פרוטקשן לחמאס יזכה לתשובה כי הקטארים מסייעים לפלסטינים באשר הם, בלי הבדל בין עזה לגדה, והכל מטעמים הומניים חשובים.

ה"פלישה הקטארית" לגדה בחסות הסיוע הנדיב הייתה נושא לדיון מורכב במערכת הביטחון בישראל ובקרב מקבלי ההחלטות. נשאלו שאלות כגון: עד כמה מעורבות קטאר תשפיע על האזור? איך להתמודד עם העובדה שהאמירות הקטנה והעשירה עדיין עומדת לצדם של תנועות וארגונים מוסלמים שאותם מגדירים בישראל כ"מחוץ לטווח המתון של האסלאם הסוני"? או במילים אחרות, האם מדובר בפרגמטיות קטארית כנה או במשחק קטארי כפול במטרה לקבל דריסת רגל בעזה ובגדה ואחר כך יתגלה פרצופה האמיתי? הדעות על כך חלוקות.

קטאר עצמה מצויה היום, על אף עושרה הרב, במצוקה. היא מנסה להיחלץ מהפינה שאליה נדחקה על ידי סעודיה, מצרים ומדינות סוניות אחרות, הרואות בה גורם מחולל אי יציבות. הסיוע לעזה סייע לקטאר להפשיר את היחסים המתוחים עם מצרים. בקטאר מקווים שיצליחו לקבל "חנינה" גם מהסעודים. זה האינטרס הקטארי, וכרגע הוא בהחלט מתמזג עם האינטרס הישראלי.

הרושם הוא שקטאר תשמש כפילנתרופ, מעין צוות חירום כספי למזרח התיכון. היא לא תנסה לקבע את עצמה בתוך השטחים. נדמה כי כל רצונה הוא לקנות בכסף מעמד – בין אם זה בסיוע לעזה ובין אם בסיוע לאבו מאזן, ושהישראלים בדרכם המתוחכמת יסייעו לה בוושינגטון, בקהיר ובריאד. זה כנראה כל הסיפור.