האם קיזוז התשלומים למחבלים יצית מלחמה בעזה?

החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני בישראל להתחיל ליישם את החוק המאפשר להקפיא את כספי הרשות הפלסטינית [17 בפברואר] היא אחת ההחלטות הנפיצות ביותר שהתקבלו באחרונה. החוק עצמו עבר בכנסת לפני כשמונה חודשים [יולי 2018] אבל נעלם וקפא מאז במסדרונות הבירוקרטיה הישראלית, ולא בכדי. ההערכה היא כי הדרג המדיני, בהובלת בנימין נתניהו, הבין את הפוטנציאל הנפיץ של החוק והחליט לעכב את יישומו. אלא שאז הוחלט להקדים את הבחירות. שכרון הכוח של הימין הישראלי המתעצם יחד עם הקטטה הניטשת על קולות הימין בין נתניהו ל"ימין החדש" ו"הבית היהודי", גברו על האזהרות שנשמעו מכיוון מערכת הביטחון. הלחץ העצום שהופעל מימין כופף את נתניהו, שנאלץ להוביל את המהלך כדי לא לשלם מחיר אלקטורלי. ראש הממשלה כינס את הקבינט והעביר את ההחלטה, כדי לגזור את הקופון הפוליטי. עד מהרה הדליף מישהו כי השר נפתלי בנט השתלח בפראות במהלך הישיבה בראש שירות הביטחון הכללי, נדב ארגמן. הקטטה הזו, בין נתניהו לבנט, מייצרת קורבנות חפים מפשע בשורות ראשי מערכת הביטחון.

ברמה המוסרית, אין ספק שמדובר בהחלטה מוצדקת. היא מאפשרת לישראל לקזז מכספי המסים שהיא גובה עבור הרשות הפלסטינית את הסכומים שהרשות מעבירה כתשלומים למחבלים הכלואים בישראל. התשלומים הנדיבים הללו למחבלים מעודדים טרור ומאפשרים להם לפרנס את משפחותיהם לאחר שנכלאו בישראל. כעת, לאחר יישום החוק, תוכל ישראל לקזז את הכסף הזה מהכספים המגיעים לרשות ממנה. צדק פואטי.