הרמטכ"ל רב אלוף גדי איזנקוט הזהיר בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני שהתקיימה בשבוע שעבר [16 בספטמבר], כי הסבירות להתלקחות אלימה ביהודה ושומרון עומדת כעת על בין 60 ל-80 אחוז. הוא לא השתמש במילה "אינתיפאדה" אבל כולם הבינו למה התכוון. אזהרה זו, שככל הנראה התבססה על הערכת אמ"ן מחקר, צריכה הייתה להדליק נורות אדומות בקרב חברי הקבינט. הרי הרמטכ"ל אומר לשרים באופן הכי ברור כי גל טרור עלול לפרוץ בגדה בכל רגע נתון. אבל הם הטילו ספק בהערכותיו, כנראה בגלל הסיבות שבגינן לדבריו עלולה לפרוץ האלימות.
להערכת הצבא, הגורם העיקרי שעלול להצית את השטח אלה צעדי הענישה של ממשל טראמפ כלפי הרשות הפלסטינית. איזנקוט אמנם ציין גם את כישלון המגעים בין הרשות לחמאס, את יחסיו הרעועים של אבו מאזן עם מדינות ערב ואת מצבו הבריאותי, אבל את זה השרים עוד היו יכולים לעכל. אולם מבחינתם, איך ייתכן שצעדים חיוביים של טראמפ – העברת השגרירות לירושלים, קיצוץ בתקציבי אונר"א, סגירת נציגות אש"ף בוושינגטון והצגתו של אבו מאזן כסרבן שלום, מתפרשים על ידי צה"ל כמסוכנים בשטח?
שרי הקבינט, אשר בירכו לא פעם את טראמפ על "אומץ לבו" ועל היותו ידיד אמת לישראל, לא באמת מסוגלים להודות שהנשיא האמריקאי וצוותו אינם מבינים דבר במדיניות המורכבת והמסובכת במזרח התיכון בכלל ובסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט.
כשטראמפ אומר "הסרנו את עניין ירושלים מהשולחן, עכשיו בואו נתקדם", כל בר דעת, כל מומחה מתחיל בסכסוך הישראלי-פלסטיני, מבין שהוא לא פתר דבר אלא יצר בעיה.
כשממשל טראמפ מודיע שהוא מפסיק את הסיוע לסוכנות אונר"א, המחזיקה "בחיים" את רצועת עזה ומונעת קריסה טוטאלית שלה, מבלי שתימצא לה חלופה כלשהי, התעלמות מהסכנה שבכך מהווה עצימת עיניים. שרי הממשלה, כולם בלי יוצא מן הכלל, חייבים היו להבין בעצמם את משמעות דחיקת הפלסטינים החיים בעוני מחפיר בעזה אל הקיר. הם לא היו צריכים לחכות לרב-אלוף איזנקוט שיבוא ויאמר בגלוי שהמלך הוא עירום – שצעדיו של נשיא ארה"ב כלפי הפלסטינים הם מסוכנים ושאת מחיר החלטותיו הלא אחראיות ישלמו אזרחי ישראל.
איזנקוט העריך בישיבת הקבינט, שאם תהיה התלקחות ביהודה ושומרון יאלץ צה"ל לתגבר משמעותית את כוחותיו שם. כלומר לא די שצה"ל מתמודד בחזית הדרומית עם הסלמה של המצב, הוא יידרש גם להוסיף כוחות בשטחי הגדה, שם החיכוך בין צה"ל לפלסטינים הוא מורכב ומסובך לאין שיעור מאשר בגבול עם הרצועה. ולכל זאת יש להוסיף את מחיר התחממות הגבול הצפוני.
גם לאחר הערכותיו הקודרות של הרמטכ"ל, שרי הקבינט מילאו פיהם מים. איך אפשר לבקר את נשיא ארה"ב המכה כמעט מדי שבוע את יו"ר הרשות שנוא נפשם ומגשים את משאלות לבם? קל יותר כנראה להריע מחדר הישיבות בגבעת רם בירושלים להחלטות המתקבלות בחדר הסגלגל בבית הלבן מאשר לקבל החלטות לא פשוטות.
אין זו הפעם הראשונה שבה דבריו של איזנקוט אינם ערבים לשרי הקבינט והם אינם עושים דבר כדי למנוע את מימוש תחזיותיו הקודרות. בתחילת חודש פברואר 2018 הזהיר הרמטכ"ל בישיבת ממשלה כי המשבר ההומניטרי ברצועת עזה עלול להוביל לעימות צבאי במהלך השנה עם חמאס. לימים התבררה תחזיתו כמדויקת. האם שעתה הממשלה בזמן אמת לאזהרותיו? האם הקלה את המצוקה בעזה? התשובה לכך שלילית.
שר הביטחון אביגדור ליברמן אף סתר את דברי הרמטכ"ל זמן קצר אחרי אותה ישיבת ממשלה וטען כי "אין שום משבר הומניטרי בעזה". בישיבת סיעתו "ישראל ביתנו אמר ליברמן: "כל עוד אין התקדמות בנושא השבויים והנעדרים, אסור לנו להתקדם עם כל מיני יוזמות ברצועה. לגבי שיקום הרצועה, זה יכול להיות רק בתנאי אחד – שיקום תמורת פירוז".
בחודש יוני 2018, כארבעה חודשים לאחר אזהרת איזנקוט בממשלה על המצב ברצועה, הוא שב ואמר בישיבת הקבינט המדיני-הביטחוני כי יש לפעול לשיפור המצב ההומניטרי ברצועה כדי למנוע עימות מזוין עם חמאס. הפעם הדברים נאמרו בעיצומן של הפגנות הגדר שאיששו את אזהרתו הקודמת. באותה ישיבה הציג איזנקוט רעיונות לפתרונות מיידים, כמו הקלות במעברים ופיתוח פרויקטים בתחומי המים, החשמל, הבריאות והתעסוקה.
במקום להבין את משמעות דבריו, שוב התפתח עימות בין הרמטכ"ל לשר הביטחון. ליברמן התנגד להקלות על עזה וטען כי "חמאס רוצה הסרת מצור, הוא צריך הסרת מצור, לא לפיתוח הכלכלה אלא להברחת נשק, להברחת ידע, הברחת כל מיני שליחים מאיראן ומחיזבאללה".
בסופו של דבר שיחות עקיפות בין ישראל לחמאס על הסדרה והקלת הסגר החלו רק לאחר פרוץ העימות עם חמאס, הפגנות הגדר, מספר הנפגעים הפלסטינים הרב והלחץ הבינלאומי על ישראל.
עכשיו אותו רמטכ"ל מזהיר מפני אינתיפאדה בשטחי הגדה. על פי התנהלות שרי הקבינט בעבר, גם הפעם הם ידחו את דבריו. מבחינתם לא ייתכן שהגשמת "החלום" – השפלת אבו מאזן עד עפר, תתברר כהגשמתו של חלום בלהות.