דילוג לתוכן העיקרי

אפליה משפטית: כשבית המשפט המחוזי נתן הכשר לחוק הלאום

חודשיים בלבד אחרי חקיקתו, חוק הלאום כבר חלחל למערכת המשפט הישראלית כאשר בית המשפט המחוזי קבע כי אין מדובר בחוק דקלרטיבי וניתן לעשות בו שימוש. ח"כ אחמד טיבי לאל-מוניטור: "הרע עוד לפנינו".
Israeli Arabs and their supporters take part in a rally to protest against Jewish nation-state law in Rabin square in Tel Aviv, Israel  August 11, 2018. REUTERS/Ammar Awad - RC1DEE0EF780
קראו 

במענה לסערה הציבורית בישראל ובעולם בעקבות אישור חוק הלאום בכנסת [19 ביולי], טענו יוזמיו ותומכיו כי הוא אינו משנה מציאות קיימת ואינו פוגע בשוויון הזכויות של בני מיעוטים. הגדיל לעשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שכהרגלו תקף את השמאל וקרא לו לעשות חשבון נפש. בפתח ישיבת הממשלה שהתקיימה לאחר אישור החוק [29 ביולי] אמר נתניהו: "האם הקביעה שבדגל שלנו יש מגן דוד מבטלת במשהו את זכות הפרט של מישהו מאזרחי ישראל? הבל, אבל הקביעה הזו מבטיחה שלא יהיה דגל אחר. האם הקביעה ש'התקווה' הוא ההמנון שלנו גורעת כהוא זה מן הזכויות האישיות של אדם כלשהו בישראל? הבל, אבל היא כן קובעת שלא יהיה המנון אחר... אנחנו לא מתביישים בציונות. אנחנו גאים במדינה שלנו, בהיותה בית לאומי לעם היהודי, המקיימת בהקפדה שאין גדולה ממנה את זכויות הפרט של כלל אזרחיה".

לא עברו חודשיים, ומבית המשפט המחוזי בירושלים התקבלה הוכחה על השפעתו של חוק הלאום כאשר השופט משה דרורי הסתמך על החוק לצורך קביעת פיצויים לנפגעי פעולת טרור.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.