זה היה רק עניין של זמן עד שאחד מכלי התקשורת ירים את הכפפה, ויבדוק את מידת הפופולריות של שרת המשפטים איילת שקד, בתרחיש שבו היא עומדת בראש הליכוד. "מעריב" פרסם ביום שישי (13 ביולי) סקר דרמטי המצביע על כך ששקד בראשות מפלגת השלטון מביאה את אותו מספר מנדטים שמקבל יו״ר המפלגה הנוכחי, ראש הממשלה בנימין נתניהו.
התוצאה הזאת, גם אם אין לה משמעות פרקטית, מעניקה לשרה הצעירה מהבית היהודי את התואר ״הפוליטיקאית הפופולרית בישראל״ אחרי ראש הממשלה, הנמצא כעת בשיא עוצמתו הפוליטית והציבורית.
זה אינו דבר של מה בכך. האישה האחרונה שהגיעה למעמד כזה הייתה ציפי לבני בבחירות 2009 כשעמדה בראש מפלגת קדימה. מאז לא יצרה המערכת הפוליטית אף כוכב עולה שאיים על נתניהו. הסקר מעיד גם שבימין רואים בשקד מועמדת ריאלית לראשות הממשלה.
ואכן שרת המשפטים היא תופעה. פוליטיקאית בנסיקה שמצליחה להתבלט בימין ובצמרת הפוליטיקה הישראלית, ועוקפת בהשפעתה על סדר היום הציבורי דמויות בכירות כמו יו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, יו"ר ישראל ביתנו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, יו"ר יש עתיד, ח"כ יאיר לפיד, ואת שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר המפלגה שלה.
בנט הוא הפיל שבחדר. האיש שיחד עם שקד מהווה לא מעט שנים את הצמד החזק בפוליטיקה הישראלית ובימין המתנחלים. רשמית הוא הדמות הבכירה במפלגה, אבל ככל ששקד צוברת פופולריות גם בתוך הבית היהודי, היא מאפילה עליו ומאירה את חולשותיו. עד כה, הזוגיות שלהם צלחה את המכשולים בסיטואציה הזאת.
״בנט מפרגן להצלחותיה, והיא להישגיו, אף שברור שעמוק בפנים מתהווה מתח סמוי", אומר לאל-מוניטור בכיר בבית היהודי, "אחרי הכל מדובר בשני אנשים צעירים, מוכשרים וסופר שאפתניים שהצהירו כי הם רואים עצמם מועמדים לראשות הממשלה". שקד, אגב, מקפידה לציין שתתמודד לראשות הממשלה רק אחרי בנט. אלא שיו״ר מפלגתה לא מצליח להתרומם ממש, ובסקרים הבוחנים את התאמתו לראשות הממשלה הוא זוכה לאחוזי תמיכה בודדים בלבד.
שקד, על פי הסקר במעריב, מצליחה לנצח גם את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, שנחשב לסחורה חמה ומבוקשת בפוליטיקה הישראלית. גם תרחיש זה אינו ריאלי לזמן הקרוב, אבל תוצאותיו מעניינות: שקד זוכה בראשות הליכוד ל-31 מנדטים ואילו גנץ בראשות העבודה ל-24. המשמעות היא שהציבור בישראל סומך עליה לא פחות גם בענייני ביטחון ומדיניות, ותפקידיה כשרת משפטים אקטיביסטית והאישה היחידה בקבינט המדיני-ביטחוני מסייעים לה לבסס את מעמדה.
הפסטיבל הנוכחי סביב שקד החל בשבת שעברה (7 ביולי), לאחר שיו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, אמר בראיון כי שקד היא דמות אהודה בליכוד, ואם תגיע למפלגה היא תתקבל בברכה. ביטן העריך כי אם שקד תתמודד בפריימריז, היא תוכל להגיע למקום הראשון ובדרך לשם לגבור על כל הדמויות החזקות בליכוד, כולל שרת התרבות מירי רגב, ושרים בכירים מהעבר וההווה כמו ישראל כץ או גדעון סער.
ביטן הוא פוליטיקאי בעל חוש ריח מפותח, יחסיו עם שקד מצוינים, כפי שיחסיה האישיים עם בכירים אחרים בליכוד טובים, אך ניתן להעריך שזו לא הייתה אמירה מתוכננת. ראשית, מפני שפגע ביוקרתם של חבריו לסיעה, ושנית - וזה אולי הנימוק החשוב יותר - הוא התגרה בראש הממשלה וברעייתו שרה. היחסים בין בני הזוג לפוליטיקאית הצעירה לא השתקמו מאז 2008, כששקד שימשה ראש לשכת נתניהו (אז יו״ר האופוזיציה) אך הסתכסכה עם שרה ונאלצה לעזוב את הלשכה. מינוי שקד לשרה בכירה בעקבות ההסכמים הקואליציוניים אחרי הבחירות האחרונות היה לא פשוט עבור ראש הממשלה.
גם בנט, שכיהן אז כראש המטה של נתניהו, הסתכסך עם הרעייה, ונפלט מסביבתו של יו״ר הליכוד. הידידות בין שקד לבנט פרחה באותן שנים, כשהשניים המשיכו בפעילות ציבורית כקולו הצעיר והעדכני של הימין הישראלי. אולם שניהם מבינים כי הדרך להשפיע באמת וליישם את האידאולוגיה שלהם עוברת בראשות הממשלה, ולשם מגיעים רק דרך מפלגה גדולה כמו הליכוד.
בניגוד לבנט שאינו אהוד בליכוד, שקד היא דמות רצויה במפלגת השלטון. המאבק האפקטיבי שהיא מנהלת כשרת המשפטים לשינוי פניה של מערכת המשפט זוכה שם להערכה. לאהדה הזאת תורמים גם קור הרוח שלה, רהיטותה, יופיה, והיכולת שלה לזכות בהערכה גם בקרב השמאל, שרואה בה יריב אידאולוגי ימני קיצוני, אך כזה שטובת המדינה ניצבת מול עיניו.
שקד הייתה בתחילת דרכה בת טיפוחיו של נתניהו. היא למדה ממנו איך לשחק במגרש הפוליטי, ואיך להעביר לציבור מסרים קצרים וחדים. כך היא הצליחה בתקופה קצרה יחסית להגיע לצמרת. היא בסך הכל בת 42. עד לפני 12 שנה עבדה בחברת הייטק, והתרחיש שלפיו תהפוך למספר 2 במפלגה דתית-מתנחלית כמו הבית היהודי נשמע בשנותיה הראשונות בפוליטיקה מופרך. שקד היא החילונית היחידה ברשימת המפלגה, והיא מתגוררת בצפון תל אביב, בשכונה הנחשבת למעוז השמאלנות.
מסקרן להעריך מה יקרה עכשיו במעון ראש הממשלה בבלפור לאחר הסקר ואמירתו של ביטן. נתניהו ידוע באינסטינקט שלו לחסל כל דמות פוליטית שמתחילה לאיים עליו, ושקד בהחלט נכנסת לקטגוריה הזאת כעת. אף שגם הוא מבין שהאיום הוא תיאורטי בלבד ואין תרחיש ריאלי שבו היא תתמודד מולו בליכוד, עצם הפופולריות של שקד בציבור מעוררת ודאי את השדים בבית משפחת נתניהו. למזלה של שרת המשפטים היא אינה בליכוד, ולכן אינה תלויה בחסדיו של נתניהו כמו יתר בכירי המפלגה שחוסלו על ידו ונאלצו לפרוש מהמפלגה או מהחיים הפוליטיים. העובדה שהיא במפלגה עצמאית בעלת כוח משלה, אשר קרוב לודאי תהיה גם בקואליציה הבאה עם הליכוד, תשמור עליה בתקופה הקרובה.