Memos 
Live events & webinars 
Industry Newsletters
Trend Reports
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשבוע שעבר [11 באפריל] מגלה כי 83% מהחרדים אינם רואים ביום העצמאות יום חג, ואילו 64% מהם לא רואים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, שצוין בישראל בשבוע שעבר, יום אבל.
מנגד, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה כמעט כל הנציגים החרדים בכנסת ובממשלה נאמו בטקסי הזיכרון הרשמיים באתרים שונים בישראל. כך למשל סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, איש יהדות התורה. זו השנה השלישית ברציפות שהוא מניח זר בשם ממשלת ישראל ונושא נאום זיכרון בעצרת ממלכתית. בנאומו בטקס זיכרון בקריית גת הדגיש ליצמן את האחדות: "עם ישראל כולו מתאחד, זוכר ומתייחד עם אלה ששילמו מחיר חייהם למען ארצנו...כולנו משפחה שכולה אחת...ללא הבדל גיל, דת ועדה".
נשמע טריוויאלי? ממש לא. עד 2015 נציגים מיהדות התורה, המפלגה החרדית האשכנזית, לא השתתפו באופן רשמי בטקסים כאלה ובוודאי לא נשאו בהם נאומים.
"אני חוגג את יום העצמאות ומתאבל ביום השואה וביום הזיכרון לחללי צה"ל, אבל ההגדרה של יום העצמאות כ'יום חג' בשאלת הסקר היא בעייתית, שכן חג הוא עניין דתי יותר", אומר לאל-מוניטור העיתונאי החרדי שלומי סגל, "יום העצמאות הוא בהחלט יום שמחה של גאווה לאומית, אבל לא חג במובנו הדתי. לכן כך ענו רבים מהחרדים".
לדבריו, בכמה מהחסידויות החרדיות נהגו בעבר לחגוג את יום העצמאות, אך לא כך בזרם הליטאי המיוצג בכנסת על ידי דגל התורה. "בשנים האחרונות", הוא אומר, "הנוהג לשמוח ולחגוג חוזר". עדות לכך הם המנגלים. הישראלים נוהגים לחגוג את יום העצמאות בארוחת בשרים על האש, בדרך כלל בפארקים. מי שיש לו בבית מרפסת או גינה, חוגג שם. סגל מעיד כי בעבר, בעיר החרדית בית"ר עילית יום העצמאות לא הורגש כלל, אך בשנים האחרונות עולה בה ריח הבשר הנצלה על האש וניתן לראות גחלים בוערות כמעט בכל מרפסת.
התקשורת הישראלית החילונית נוהגת לפרסם בימי הזיכרון תמונות המקוממות רבים בישראל, לפחות החילונים שבהם, של חרדים שאינם עומדים בצפירה (מקצתם אף עושים זאת במכוון להכעיס). לדברי סגל, בערב יום הזיכרון ביום שלישי השבוע [17 באפריל], בסופרמרקט בעיר, כמעט כל החרדים עמדו בזמן הצפירה ומנהל הסניף הקריא פסוקי תהילים ברמקול. "בעבר לא היה ניתן לראות מחזה כזה", הוא אומר.
אבל לא רק שם. בבית העלמין בבני ברק השתתפו השנה מאות בטקס לזכרם של חללי צה"ל החרדים. לפי יעקב וידר, מארגן הטקס, מדובר במספר גדול בהרבה משנים קודמות. מנגד, ניסיון של קומץ חרדים מהפלגים הקיצוניים שאינם מכירים בישראל לקיים עצרת מחאה בכיכר השבת בשכונת מאה שערים בירושלים, בעת הצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל, נחסם בידי המשטרה. האתר החרדי כיכר השבת הגדיר את ניסיונם של הקיצוניים למחות כ"פרובוקציה". כלומר, התקשורת המיינסטרימית החרדית מתנערת מהתנהגות זו.
סוגיית שאלת הסקר על יום השואה ותוצאותיה קשורה גם היא לעניין הלכתי דתי. כשנקבע מועד ציון זיכרון השואה, קראה הרבנות הראשית שלא לעשות כן בחודש ניסן לאחר חג הפסח, שכן זהו חודש חגיגי וההלכה אוסרת על הספדים בחודש זה. עמדתה לא התקבלה. לכן, כששואלים אדם חרדי האם יום הזיכרון לשואה שקבעה המדינה הוא יום אבל, רוב החרדים יענו בשלילה. עם זאת גם את יום הזיכרון לשואה מציינים רבים מהחרדים. בתחילת שנות החמישים קבעה הרבנות הראשית את צום עשרה בטבת ליום הקדיש הכללי לזכר חללי שואה שיום מותם לא נודע.
בסרטון שפרסם העיתונאי החרדי ישראל כהן הוא טען כי אי השתתפות החרדים באירועים לאומיים כמו יום העצמאות וימי זיכרון נעוצה בכך ש"חרדים אינם ציונים". לכן מבחינתו הקמת מדינת ישראל אינה חג. התגובות לסרטון מצד עיתונאים ומובילי דעה חרדים אחרים היו ביקורתיות, והעידו עד כמה כהן רחוק מתיאור נכון של המציאות.
העדות הישירה והמובהקת ביותר על מעורבות עמוקה של החברה החרדית בציון הימים הלאומיים היא התקשורת החרדית. "תראו את כותרות האתרים החרדים הגדולים מהבוקר, תראו איך הם מסקרים בכבוד, ברגישות ובחרדת קודש את יום הזיכרון. פשוט מרגש", כתב השר גלעד ארדן בדף הפייסבוק שלו.
אכן, אתרי התקשורת החרדים הקדישו את רוב פרסומיהם ביום הזיכרון לשואה וביום הזיכרון לחללי צה"ל לאירועים אלה, תוך הדגשת חלקם של החרדים באירועים. גם התקשורת הלא חרדית מציינת יותר ויותר חללים חרדים ממלחמות ישראל. כך YNET שפרסם את סיפור הרוגי משפחת מזרחי החרדית.
היהדות החרדית המזרחית ציינה ברובה מאז ומתמיד ימים אלה והשתתפה בהם. שרים מטעם ש"ס, המפלגה המייצגת אותה, באו בשם הממשלה לטקסים רשמיים. השבועון "יום ליום", אחד הבולטים בכלי התקשורת של היהדות החרדית המזרחית, הקדיש בשבוע שעבר כמעט את כל גיליונו לשואה, ואת גיליון השבוע ליום העצמאות. יוחאי דנינו, עורך העיתון, אומר לאל-מוניטור כי מקצת מהרתיעה מהחגים הלאומיים בקרב חרדים היא תחושת הפגיעה בהם על ידי חלק מהציבור החילוני ומהמדינה בנושאי דת שונים.
בגיליון יום העצמאות של השבועון, שהיה חגיגי במיוחד, עסקו גם במחלוקות בענייני דת ובביקורת חריפה על בית המשפט העליון. בכתבה של דנינו עצמו הוא מפרט את עמדתו של מנהיג החרדים המזרחים, הרב עובדיה יוסף ז"ל, שקיבל את העמדה כי הקמת המדינה היא "נס" גם במובנו הדתי. אך מכיוון שהמדינה שקמה ב-1948 אינה בדיוק לפי קווי מתאר חרדים/דתיים, ההשתתפות בימים הלאומיים גוברת והולכת אבל באופן אחר במקצת מזה של רבים מהישראלים.
