האם נתניהו ישכנע את טראמפ לבטל או לשנות את הסכם הגרעין?

"המשימה הראשונה של ראש הממשלה נתניהו בפגישתו הקרובה עם הנשיא טראמפ היא לדרוש מארה"ב להקפיא, לשנות או לבטל את הסכם הגרעין עם איראן", כך פתח שר המודיעין (והתחבורה) הישראלי, ישראל כץ, את נאומו בתחילת השבוע [11 בספטמבר] בכנס של המכון למדיניות נגד טרור בהרצליה. השר כץ הקדיש כמעט את כל נאומו לסוגיה, הגדיר את איראן כ"צפון קוריאה החדשה", והדגיש כי "חייבים לפעול עכשיו כדי שלא נצטער מחר על מה שלא עשינו אתמול". דבריו של כץ צוטטו בהרחבה בתקשורת העולמית.

למחרת, הצטרף גם בנימין נתניהו עצמו לחגיגה: בפתח פגישתו עם נשיא ארגנטינה מאוריסיו מאקרי אמר ראש הממשלה לכתבים כי "עמדת ישראל ברורה. ההסכם עם איראן רע. יש לתקן אותו או לבטל אותו". נתניהו אכן צפוי לשים דגש על הסוגיה הזו בפגישתו הקרובה עם הנשיא טראמפ בעצרת האו"ם בניו יורק.

במקביל לדבריו של נתניהו בארגנטינה, הופיעה בסוכנות רויטרס ידיעה הפוכה לחלוטין. הידיעה ציטטה גורמים בממשל האמריקאי הטוענים כי ישראל כלל אינה דורשת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא להיפך. לדבריהם, גם סעודיה מתנגדת לביטולו של ההסכם. העמדה הזו זהה לעמדתם של בכירים בממשל, ביניהם שר החוץ רקס טילרסון, הסבורים כי אין לגעת בהסכם אך יש לגבש במקביל תכנית אסטרטגית להגברת הלחץ על איראן בנושאים שאינם קשורים לגרעין: הפצת טרור, פרויקט הטילים הבליסטיים ופרויקט הדיוק של טילים ורקטות בסוריה ולבנון. התכנית הזו, מקווים האמריקאים, תרגיע את הישראלים.

ובכן, היא לא. נאומו של כץ, דבריו של נתניהו והציטוטים ברויטרס חושפים מחלוקת פנימית עמוקה בישראל בין הדרג המדיני לצבאי בסוגיה האיראנית. הוויכוח אינו אסטרטגי: גם בצמרת צה"ל, אמ"ן והמוסד יודעים שהאיראנים לא גנזו ולא יגנזו את שאיפתם להפוך למעצמה גרעינית, אלא שבמערכת הביטחון קיבלו את ההסכם בין איראן למעצמות כעובדה קיימת והצליחו למצוא בו גם הזדמנויות. צה"ל נערך על פי המצב החדש, והתכנית הרב שנתית שלו, "גדעון", גובשה על פי ההנחה שהאיום הגרעיני האיראני הוכנס להקפאה עמוקה למשך עשור. במאמרים שפורסמו כאן בעבר צוטטו בכירי מערכת הביטחון הישראלית באמירות שונות, המדגישות את ההזדמנות שנקרתה כעת בישראל לטפל בבעיות אחרות, לשנות סדרי עדיפויות ולנצל את ה"חלון" שנפער בלוח הזמנים הגרעיני האיראני.

הדרג המדיני, ובעיקר נתניהו וכץ, רואים את הדברים אחרת לגמרי. כץ, שנפגש מדי שבוע עם ראשי זרועות המודיעין הישראליות, מקיים גם קשר עבודה הדוק עם מקביליו האמריקאים. עמדתו נאמרה פעמים רבות בקבינט, וגם בשיחות ישירות עם גורמים אמריקאים.

ראש הממשלה נתניהו, אלרמיסט עם ניסיון, שותף לעמדה הזו וכנראה גם שר הביטחון אביגדור ליברמן. במצב הדברים, ייאלץ הדרג הצבאי בישראל לקבל את עמדת הדרג המדיני, הקובעת. גם הפצצת מפעל ייצור הטילים בשטח סוריה בשבוע שעבר, המיוחסת לישראל, נתפסת כחלק מהאירוע האסטרטגי הזה, בו מנסה ישראל לשגר מסרים ברורים לעולם, לאזור, ובעיקר לרוסיה וארה"ב, כי לא תשלים עם המציאות החדשה שתיכפה עליה בגבולותיה הצפוניים.

במאמר שפורסם באל-מוניטור זמן קצר לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות בארה"ב [ינואר 2017], נכתב כי נתניהו ידגיש בפני טראמפ את חשיבות הטיפול במאמצי ההתגרענות של צפון קוריאה, כמנוף לחץ על איראן. האיראנים, אמר נתניהו בתדרוכי רקע, מביטים על הצפון קוריאנים ועל המתרחש סביבם בעניין רב. אם ארה"ב תהיה חדה וברורה בנושא הצפון קוריאני, גם טהרן תבין את הרמז.

האירועים המדהימים בצפון קוריאה ואובדן השליטה הטוטאלי של הממשל האמריקאי על דהרתו של קים ג'ונג און לגרעין, הכניסו גם את ירושלים לפאניקה. "חוסר האונים מול צפון קוריאה הוא אירוע אסטרטגי", אמר לאל-מוניטור שר קבינט ישראלי, "אנחנו חייבים לכוון גבוה במשוואת היחסים עם ארה"ב, גם באמריקה יש התלבטות באשר להסכם הגרעין עם איראן. הנשיא עצמו בעד ביטולו או הקפאתו, אבל יש סביבו גורמים שסבורים שצריך להשאירו. אנחנו צריכים להבהיר את ההשלכות האזוריות של מה שקורה, וצריכים לעשות את זה עכשיו".

בישראל עוקבים בדאגה אחר התגבשותו של הסכם בין איראן לאסד, במודל של ההסכם בין רוסיה וסוריה, במסגרתו תעוגן הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה לטווח ארוך. גם תחילתה של התקרבות בין סעודיה לאיראן נצפתה בירושלים ויתכן כי הפרסומים על ביקורה של אישיות סעודית בכירה בישראל קשורים לכך.

במצב הדברים, החשש הישראלי הוא מבידוד בזירה האזורית כשהסעודים מתקרבים לאיראן מחוסר ברירה, הממשל האמריקאי מתרחק מהאזור ומאבד עניין, איראן ממשיכה במגמת ההתפשטות שלה ובעוד שמונה שנים מזנקת לגרעין. כל אלה יהיו במוקד פגישתם הקרובה של טראמפ ונתניהו בניו יורק.

שמונה חודשים לאחר כניסתו של טראמפ לבית הלבן, בישראל עדיין לא מבינים לאן חותר הנשיא. בתחום הפלסטיני, החשש הגדול התחלף בסיפוק מסוים, לאור העובדה שיוזמת השלום וחלומותיו של הנשיא על "העסקה האולטימטיבית" הולכים ומתמוססים. בנושא האיראני, טראמפ מהווה בינתיים אכזבה רבתי מבחינת הישראלים. יציאתה החפוזה של ארה"ב מהסכסוך בסוריה מבלי להבטיח את בלימת המרוץ האיראני אל הים התיכון ורמת הגולן, מדאיגים מאוד את ירושלים. חוסר האונים מול צפון קוריאה, כנ"ל. בנימין נתניהו נקלע לפאניקה בדרך כלל על הרבה פחות מזה.