מפת דרכים לקונפדרציה ירדנית-פלסטינית

בזמן שהייאוש בהנהגה הפלסטינית מגיע לשיאו, בכירים באש"ף שבים ומעלים בדיונים פנימייים את רעיון הקונפדרציה הירדנית-פלסטינית, המורכבת משתי מדינות עצמאיות.

אחד מאותם בכירים באש"ף סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שבפגישה האחרונה בין עבדאללה השני מלך ירדן לנשיא הפלסטיני אבו מאזן, שהתקיימה ברמאללה ב-7 באוגוסט, הסכימו שני המנהיגים להדק את הקשרים בכמה תחומים. המנהיגים החליטו להגביר את התיאום הביטחוני לנוכח גורמים פונדמנטליסטים שיוצאים מאיראן ומסוריה, וכן לחזק את הקשרים הכלכליים ביניהם כדי לתמוך ברשות הפלסטינית. כמו כן, החליטו להגביר את תיאום המדיניות עם מצרים וסעודיה מול ממשל טראמפ, ולשתף פעולה בהגנה על קודשי האיסלאם, כלומר אל-חראם א-שריף (הר הבית).

המקור באש"ף הוסיף ואמר כי בהתחשב במצב הפנימי בארה"ב, וכשהממשל עצמו נאבק כדי להישאר על רגליו, קשה להניח שיצליח לקדם תהליך שלום ממשי. "מול ממשל שכזה, ולנוכח מדיניות הסיפוח של נתניהו, אין לנו ברירה אלא להסיק שהצד הערבי חייב לפעול חד-צדדית לכינונה של מדינה פלסטינית", אמר הבכיר. הוא הוסיף וטען שבדרגים הבכירים ביותר בפתח מאמינים שאפשר להשיג זאת, אם באמצעות התקוממות אלימה ואם באמצעות דיפלומטיה. הסטטוס קוו אינו רלוונטי עוד.

לנוכח הדברים הללו, אם יבחרו הפלסטינים באסטרטגיה הראשונה של התקוממות אלימה, תלווה הבחירה הזאת ככל הנראה באחדות לאומית עם חמאס.

לעומת זאת, אם תגבר הדיפלומטיה, יחוזקו הקשרים מול ירדן, מצרים וסעודיה, והקונפרדציה הירדנית-פלסטינית תעלה שוב על הפרק.

המקור הבכיר באש"ף טען כי הפלסטינים אופטימיים יותר מהירדנים באשר לאפשרות של כינון קונפדרציה. "לאחרונה קירבו בינינו עוד יותר אמצעי הביטחון הפולשניים של נתניהו בחראם א-שריף. ככל שיעמיק שיתוף הפעולה בינינו לבין הירדנים בנושא אל-אקצא, יגדלו הסיכויים לקשרים הדוקים עוד יותר משני עברי הנהר [הירדן]".

המקור הבכיר באש"ף שייך לקבוצה של ותיקי תהליך אוסלו, שגיבשו באחרונה תוכנית להידוק הקשרים בין הפלסטינים לירדנים. לדבריו, כמי שמגינים יחדיו על מסגד אל-אקצא, גם להנהגה הפלסטינית וגם לירדנית יש אינטרס משותף לבחון את הידוק הקשרים. כמו כן, שני הצדדים להוטים לקבל סיוע כלכלי גדול יותר מארה"ב (ברשות הפלסטינית להמשך בניית מוסדות ממשל, ובירדן כדי להתמודד עם משבר הפליטים החמור).

על פי אותה תוכנית, הידוק הקשרים ההדרגתי יתרחש במקביל בכמה תחומים. עדיפות עליונה תינתן להידוק התיאום הביטחוני בין הווקף הירדני בחראם א-שריף לבין משרד הדתות ברשות הפלסטינית. נקודה נוספת תהיה חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי, גם בנושאי תשתיות כמו מים, אנרגיה ותחבורה. נקודה שלישית תהיה תיאום המדיניות מול הממשל האמריקאי ומול האיחוד האירופי, ביחס לפתרון שתי המדינות על בסיס יוזמת השלום הערבית. כדי להשיג את אלה, כוללת התוכנית פגישות סדירות בין מנהיגי שני הצדדים, ופגישות לתיאום מדיניות בין צוותי המשא ומתן שידונו בסוגיות מעמד הקבע.

מטבע הדברים, הדרך לכינון קשרי קונפדרציה מכל סוג שהוא תהיה רצופה מכשולים אדירים, בראש ובראשונה הסוגיה הדמוגרפית של ירדן, שמחצית מאוכלוסייתה היא ממוצא פלסטיני. בצד הירדני יש שחושדים כי בהנהגה הפלסטינית זוממים להקים בבוא היום את "פלסטין השלמה". ואולם הקהילייה הבינלאומית בתצורה הנוכחית שלה עשויה לדרבן את שני הצדדים לכל הפחות לבחון מפת דרכים הדרגתית לקראת הקמתה של קונפדרציה בין שתי המדינות, ירדן ופלסטין.

בכיר במשרד החוץ הישראלי שוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, ואמר שבישראל מודעים לשיחות הללו, ושמלך ירדן לא שש להתערב בהחלטה על סוגיות מעמד הקבע. מצד שני, הוא הודה בשני דברים:

ראשית, שהקשרים בין הנשיא אבו מאזן למלך ירדן אכן חיוביים ביותר, ושכיום נידון הידוק נוסף ביחסים, כולל הקמתן של ועדות משותפות חדשות לטיפול במשברים.

שנית, כי בשלב מסוים בהחלט ייתכן שיונח על השולחן הרעיון של קונפדרציה בין הירדנים לפלסטינים, אבל רק לאחר שתושג התקדמות משמעותית מאוד בין ישראל לפלסטינים בסוגיות מעמד הקבע.

הדיפלומט הישראלי הוסיף וטען שראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא בשליטה מוחלטת של המצב ביחס לפלסטינים, ומנהל מגעים הדוקים עם ממשל טראמפ.

בין אם כך ובין אם אחרת, כדאי להתייחס אל התוכנית להקמת קונפדרציה בהקשר נרחב הרבה יותר. הסערות מבית בארה"ב עלולות בהחלט להוביל לשינוי עמדות בקרב השחקניות הראשיות באזור. אותן שחקניות אזוריות מבינות זאת היטב, ויודעות שעליהן לסמוך רק על עצמן.