המסרים הסותרים מאז פסגת ארה"ב-סעודיה-העולם המוסלמי גובים מחיר כבד

בארה"ב צריכים לרתום את איראן למלחמה בדאעש

כך כתבנו באל-מוניטור עוד בשבוע שעבר, לפני הפיגועים שביצע ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש) בטהרן ב-7 ביוני: "ארבעת הפיגועים שהתרחשו מאז פסגת ריאד הם עדות נוספת לריקנות של הקביעה שאיראן עומדת מאחורי ארגוני הטרור המאיימים ביותר על ארה"ב, על בנות בריתה ועל חייהם של אזרחים תמימים".

הפיגועים בטהרן חייבים להוביל סוף סוף - ובדחיפות - לחשיבה מחודשת באשר לזיקה בין איראן לבין דאעש ואל-קאעידה, לא רק משום שאין זיקה כזו, ולא רק משום שאיראן תורמת את חלקה למאבק בארגונים הללו בסוריה ובעיראק, אלא משום שהמחיר שארה"ב ובנות בריתה משלמות על כך הוא יקר, ועוד צפוי להאמיר. במוחותיהם המעוותים של פעילי דאעש, שיצאו למסע הרג מאז ביקורו בריאד של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, המסרים שהועברו בין הצדדים בפסגה ולאחריה פורשו כיריית פתיחה לשלב חדש במלחמה העדתית. במובן זה, פגיעה באיראן כמוה כאור ירוק שהם יכולים לעשות כרצונם.

לא נמלטה מעינינו העובדה שהמטרות העיקריות של דאעש ואל-קאעידה מאז 21 במאי היו בריטניה (מדינה "מערבית"), רובע שיעי של בגדד, עיר שיעית (טהרן) והנוצרים הקופטים במצרים.

דאעש ואל-קאעידה רצחו בעבר בלי שום הבחנה דתית או עדתית, וימשיכו לעשות זאת בעתיד, ובדיוק משום כך אנחנו טוענים שיש צורך במאבק קולקטיבי המבוסס על איום משותף ועל אנושיות גרידא, ולא כזה שנוטה לתמוך בצד אחד בפוליטיקה של הזהות העדתית הריאקציונית המחלחלת לתוך הסכסוכים באזור, פוליטיקה שלארה"ב אסור לקחת בה חלק.

דברי התנחומים שפרסם הנשיא דונלד טראמפ, ושכללו את המשפט "מדינות שמממנות טרור מסתכנות בליפול בעצמן קורבן לרשע שהן מקדמות" רק מעמיקים עוד יותר את קווי השבר באזור. מוטב היה למצוא ניסוח שידגיש את האינטרס המשותף במאבק קולקטיבי נגד הטרור. בריטניה, עיראק ומצרים, שנפלו כולן קורבן לטרור, בוודאי אינן "מדינות שמממנות טרור". 

עלי האשם כותב שמבחינתה של איראן, הפיגועים "הם הפרה בוטה של כללי המשחק, ומקרבים את האזור כולו לשפת תהום עמוקה ואפלה מאוד". המקור הביטחוני האיראני הסביר שפיגועים כאלה נתפסים בטהרן כמלחמה מתווכת שהכריזו נגדה כמה מדינות בתגובה לכישלונן בעיראק, בסוריה ובתימן בחמש השנים האחרונות, 'ואין צורך לנקוב בשמות; עובדה שבאיראן יודעים היטב כי פיגועים כאלה הם רק ניסיון נואש ללחוץ על איראן ועל העם האיראני. אבל מבחינתנו, זה בדיוק הפוך; זה רק מוכיח את צדקת דרכנו מלכתחילה. אלמלא סילקה איראן את המפלצות האלה [מהאזור], הן היו מגיעות לכאן כבר לפני זמן רב".

גם אם לארה"ב ולבנות בריתה יש חילוקי דעות עם איראן, האויב המשותף הוא דאעש, ארגון שארה"ב נשבעה למגר, ואולי זו דרך טובה להתחיל ולגשר על המחלוקת.

באיראן ממשיכים לנקוט יד קשה ולחקור את הפיגועים הראשונים שביצע דאעש בתחומי המדינה. פאזל הוראמי כותב: "קשה לאמוד את מספרם של האיראנים שהצטרפו לשורות דאעש. אבל בהתחשב בעובדה שארבעת המפגעים בטהרן יצאו כולם מעיירה כורדית-סונית אחת, נדמה שמספרם עלול להיות גבוה. התקשורת הכורדית מלאה בסיפורים על קבוצות של כורדים איראנים שהצטרפו לדאעש ולג'בהת פתח א-שאם, לשעבר ג'בהת אל-נוסרה המסונף לאל-קאעידה. ואכן, בערוצים הכורדיים המזוהים עם דאעש באפליקציית המסרים הפופולרית טלגרם התפרסמו עשרות סרטונים של כורדים איראניים שהגיעו למוסול ולא-רקה".

קשרי ארה"ב-טורקיה סופגים מכה נוספת על רקע הסכסוך עם קטאר

אמברין זמאן כותבת שלנשיא הטורקי "ארדואן היו תקוות גדולות מטראמפ, אך פגישתו בחודש שעבר עם הנשיא האמריקאי לא הניבה דבר. ארה"ב מתעלמת מזעקות המחאה של הטורקים, ממשיכה לחמש את הכורדים בסוריה וסביר להניח שגם לא תסגיר את פטהוללה גילן, איש הדת הטורקי שרבים מחסידיו בכוחות המזוינים מואשמים בתכנון ניסיון ההפיכה הכושל ביולי האחרון. כמו כן, היא לא תעביר לידי הטורקים את רזה זאראב, סוחר זהב איראני-טורקי שניהל קשרים הדוקים עם חברי מפתח ב-AKP [מפלגת הפיתוח והצדק] של ארדואן, ומואשם בהפרת הסנקציות של ארה"ב נגד איראן. ב-6 ביוני, אישר בית הנבחרים פה אחד החלטה שקראה להעמיד למשפט כמה מאנשי הביטחון של ארדואן, שהיו מעורבים בדיכוי אלים של מפגינים פרו-כורדים מחוץ למעונו של השגריר הטורקי בחודש שעבר... ארדואן והמעגל הפנימי שלו מאמינים כנראה שקיימת קונספירציה נרחבת בניצוחה של ארה"ב לבודד גם את טורקיה ביחד עם קטאר ועם איראן. הלך הרוחות הקונספירטיבי הזה הורגש היטב גם בדברים שנשא ארדואן בארוחת איפטאר עם שגרירים זרים באנקרה: "המשבר סביב קטאר מכין את הבמה למשהו אחר, רק שעדיין לא הצלחנו לפענח במה מדובר״.

זמאן מוסיפה וכותבת שכל זה עולה בקנה אחד עם מגמת ההתחממות ביחסים בין מוסקבה לבין אנקרה. "ארדואן עצמו חשף זאת", כותבת זמאן, "כשהזכיר את אנדריי קרלוב, שגריר רוסיה באנקרה שנרצח בדצמבר בידי שוטר טורקי שסרח. 'הוא היה אורח קבוע שהסב אצל שולחננו. כולנו זוכרים אדם טוב וחבר אמיתי של ארצנו...' טורקיה התקרבה לרוסיה בחודשים האחרונים בהפגנתיות רבה, בין השאר גם בתגובה לתמיכה הנמשכת של ארה"ב בארגון כורדי-סורי בשם יחידות ההגנה העממיות, המסונף למיליציה שיצאה למלחמת חורמה למען ממשל עצמי כורדי בטורקיה".

סמיח אידיז מסביר: "הברית נגד קטאר היא גם ברית נגד האחים המוסלמים, שנחשבים בעיני ריאד וקהיר ארגון טרור. ארדואן, מפלגת הפיתוח והצדק השלטת (AKP) ובסיס התמיכה האיסלאמיסטי שלו, לעומת זאת, רואים בארגון האחים המוסלמים תאום רוחני, והנושא היה ועודנו סלע מחלוקת לא רק עם מצרים וערב הסעודית, אלא גם עם UAE [איחוד האמירויות הערביות]. מתוחים לא פחות גם הקשרים בין אנקרה לבין UAE, שהאשים בעבר את טורקיה בתמיכה בארגונים איסלאמיים קיצוניים, אף ששני הצדדים מנסים להתגבר על חילוקי הדעות. על פי מקורות דיפלומטיים, אנקרה נחלה מידה מסוימת של הצלחה, כשפנתה לוושינגטון בניסיון למנוע ממנה להכריז על האחים המוסלמים ארגון טרור."

האם הסכסוך עם קטאר יועיל לקשרים בין איראן לחמאס?

עדנאן אבו עמאר כותב שהלחץ על קטאר לנתק את קשריה עם חמאס עלול לאלץ את דוחא "להיכנע ולבחור במוצא הקל, באמצעות בקשה מאנשי חמאס שיצמצמו את נוכחותם במדינה מבלי לנתק את הקשרים כליל, אף שהדבר עלול להגביל את תנועתם של בכירי חמאס בין מדינות. ועם זאת, הנהגת החמאס שנבחרה לאחרונה, אשר מיוצגת כלפי בית וכלפי חוץ בידי יחיא סנוואר ואיסמעיל הנייה, מתגוררת ברצועת עזה, מה שעלול להחליש את הרושם שיוצרת הבקשה הקטארית".

כמו כן, זה עלול להעניק דריסת רגל נוספת לאיראן. כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, בחמאס כבר מרגישים היטב בלחץ בעקבות הפסגה בריאד, שבה הם נזכרו בנשימה אחת עם דאעש, אל-קאעידה וחיזבאללה. התוצאה של לחץ כזה עשויה להיות נטייה חזרה לכיוונה של איראן.

אל-מוניטור הראשון לדווח על שיחות "חשאיות"

בוול סטריט ג'ורנל דיווחו ב-9 ביוני שבכירים רוסים ואמריקאים מקיימים בירדן שיחות "חשאיות" סביב ההצעה הרוסית להפחתת האלימות בסוריה. כמובן שכל זה אינו חדש לקוראי אל-מוניטור, לאחר שלורה רוזן כבר חשפה את הסיפור על השיחות החשאיות שמונה ימים קודם לכן, ב-1 ביוני.