שפת הקודש של יהדות אתיופיה בסכנת הכחדה
הגעז – שהייתה מדוברת באתיופיה עד לפני כאלף שנים וממנה התפתחה האמהרית, היא עד היום שפת התפילות של יהדות אתיופיה. אלמלא הפעילות הנמרצת של צעירים בני העדה, גורלה יהיה זהה לשפה הקווארית המכונה "היידיש של יהודי אתיופיה", שנכחדה לגמרי.
-7 ביוני [2017] עלתה לישראל מאתיופיה קבוצה נוספת של בני הפלשמורה, כ-70 איש. עלייתם מחדדת את שאלת שימור המסורת העתיקה של יהודי אתיופיה, ובראשה את שאלת הישרדותה של שפת הגעז ונוסח התפילות הייחודי לקהילה זו, שנאמרת בשפה השמית העתיקה – שפה אשר חדלה להיות מדוברת לפני כאלף שנים.
שפת הגעז הינה שפה שמית אתיופית, ויש לה אלפבית משלה. עד לפני כאלף שנים היא שימשה כשפה לאומית באימפריה האתיופית. ממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית. בעקבות חדירת השפה האמהרית, שפת הגעז נדחקה אך ממשיכה להיות שפת ליטורגיה בלבד עבור הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית והקהילה היהודית האתיופית.
סנאי אליאס, קייס העדה האתיופית בראשון לציון ומי שמשמש כיו"ר המועצה הרוחנית של הקייסים, אומר לאל-מוניטור כי השפה בסכנת הכחדה. "שפת הגעז היא לא שפה מדוברת כלל כיום, היא שפה של התפילות וספרי התורה. הקייסים לומדים את השפה הזו, אבל כשפת דיבור – השפה בסכנת הכחדה מיידית. מה שמשאיר את השפה על המדף הן התפילות שנשארו ומשמרות אותה על אש נמוכה".
"אפשר להגיד שהשימור היחסי של שפת הגעז נזקף בעיקר לטובת יהודי אתיופיה", מוסיף בשיחה עם אל-מוניטור אבג'ה מדהני, רכז התיעוד במרכז המורשת הממלכתי ליהדות אתיופיה שאחראי על פרויקטים שיתרמו לשימור, תיעוד והכרה בתרבות ובמורשת יהדות אתיופיה. "למרות שמדובר בשפת קודש גם עבור הכנסייה, רק אצלנו היא כבר כמעט אלף שנים משמשת לתפילה. ידיעת געז מהווה בעצם דרישת סף עבור כל מי שרוצה להיות קייס. קייס חייב לדעת את התפילות ואת התורה בשפת הגעז. במחקר כיום משתמשים רבות בחומרים היהודיים כדי ללמוד על שפת הגעז. הנזירים היהודיים במאה ה-15 ניסחו וחיברו את התפילות וספרי ההלכות של יהודים בשפת געז".
