שפת הקודש של יהדות אתיופיה בסכנת הכחדה

-7 ביוני [2017] עלתה לישראל מאתיופיה קבוצה נוספת של בני הפלשמורה, כ-70 איש. עלייתם מחדדת את שאלת שימור המסורת העתיקה של יהודי אתיופיה, ובראשה את שאלת הישרדותה של שפת הגעז ונוסח התפילות הייחודי לקהילה זו, שנאמרת בשפה השמית העתיקה – שפה אשר חדלה להיות מדוברת לפני כאלף שנים.

שפת הגעז הינה שפה שמית אתיופית, ויש לה אלפבית משלה. עד לפני כאלף שנים היא שימשה כשפה לאומית באימפריה האתיופית. ממנה התפתחו השפות השמיות האתיופיות בהן תיגרה, טיגראינית ואמהרית. בעקבות חדירת השפה האמהרית, שפת הגעז נדחקה אך ממשיכה להיות שפת ליטורגיה בלבד עבור הכנסייה האתיופית, הכנסייה האריתראית והקהילה היהודית האתיופית.

סנאי אליאס, קייס העדה האתיופית בראשון לציון ומי שמשמש כיו"ר המועצה הרוחנית של הקייסים, אומר לאל-מוניטור כי השפה בסכנת הכחדה. "שפת הגעז היא לא שפה מדוברת כלל כיום, היא שפה של התפילות וספרי התורה. הקייסים לומדים את השפה הזו, אבל כשפת דיבור – השפה בסכנת הכחדה מיידית. מה שמשאיר את השפה על המדף הן התפילות שנשארו ומשמרות אותה על אש נמוכה".

"אפשר להגיד שהשימור היחסי של שפת הגעז נזקף בעיקר לטובת יהודי אתיופיה", מוסיף בשיחה עם אל-מוניטור אבג'ה מדהני, רכז התיעוד במרכז המורשת הממלכתי ליהדות אתיופיה שאחראי על פרויקטים שיתרמו לשימור, תיעוד והכרה בתרבות ובמורשת יהדות אתיופיה. "למרות שמדובר בשפת קודש גם עבור הכנסייה, רק אצלנו היא כבר כמעט אלף שנים משמשת לתפילה. ידיעת געז מהווה בעצם דרישת סף עבור כל מי שרוצה להיות קייס. קייס חייב לדעת את התפילות ואת התורה בשפת הגעז. במחקר כיום משתמשים רבות בחומרים היהודיים כדי ללמוד על שפת הגעז. הנזירים היהודיים במאה ה-15 ניסחו וחיברו את התפילות וספרי ההלכות של יהודים בשפת געז".

בעוד שפת הגעז זוכה לשימור כלשהו, השפה הקווארית שמקורה באזור קווארה שבאתיופיה ונחשבת כ"יידיש" של האתיופים, נמחקה לגמרי. "עד לפני כמה שנים, זקני הקהילה שהגיעו מאזור קווארה ידעו את השפה שהייתה בשימוש כלל היהודים באתיופיה. מיסיונרים וחוקרים שהגיעו במאות ה-18 וה-19 מעידים, כי זו הייתה השפה השימושית בקרב רוב יהודי אתיופיה", אומר מדהני. "אבל כיום אפשר להגיד שהשפה הזו נכחדה לגמרי".

"הקווארית היא שפה ייחודית ליהודי אתיופיה, ועד כמה שידוע לי אין אף אדם בעולם שמדבר בקווארה או יודע קווארה. אני מקנא ביידיש שזכתה לרנסנס לאחרונה ולפריחה מחדש. אני חושב שגורלה של הקווארה נחרץ", מוסיף קייס אליאס.

מדהני, שדובר את שפת הגעז, הוציא לאור סידור תפילה בגעז, למרות שלפי המסורת האתיופית התפילות נאמרות בעל פה ולא מתוך הכתב. "הגעתי למסקנה ששימור השפה עובר דרך התפילה. אם לא נחזיר את הגעז להיות שפת דיבור, גם אם לא מדוברת, בתוך דור או שניים השפה הזו עלולה להימחק". מדהני עובד בימים אלו על מילון אמהרי-געז כאשר החלום שלו הוא לראות את הספר הראשון שאינו ספר קודש שיוצא בשפת הגעז.

אני שואל את קייס אליאס מה בעצם העניין לשמר את המורשת של הגלות האתיופית לאחר העלייה לישראל. "זו מורשת יהודית עתיקה שאי אפשר לבטל אותה", משיב קייס אליאס. "מדובר בתפילות יהודיות שנישאו בפיהם של יהודים במשך מאות שנים. גם הנוסח וגם הפזמון הזה הוא ייחודי והוא לא מועתק מקהילות או מדתות אחרות, יש לו גוון מקורי. לכן מחייב לשמר את השפה הזו. גם הקדיש הוא בארמית ולא משנים אותו, זהו שימור מורשתי".

הרצון לשמר את התרבות האתיופית בכלל ואת שפת הגעז בפרט התגבר בשנים האחרונות, כאשר נראה היה כי העלייה האתיופית הולכת ומכה שורש, מתערבבת ומתערה בחברה הישראלית. "עם תחילת גלי העלייה הראשונים הייתה נטייה מאוד חזקה להתנתק מהשורשים ולהתרחק מהשפה והמסורת. היה חשש שאנשים יפסיקו להתפלל בשפה הזו. אבל בעשור האחרון יש חזרה וחיפוש אחרי זהות אתיופית", אומר מדהני.

קייס אליאס משוכנע שהסיבה לחזרה למורשת מצד צעירים אתיופים נעוצה באפליה שחווה העדה. "מה ששינה את המגמה הייתה ההתנהלות של המדינה שסירבה להכיר בהנהגה הרוחנית של היהדות האתיופית – מה שגרם לאפקט בומרנג", מסביר קייס אליאס. "הרבנות הראשית לישראל שללה את הסמכות של הקייסים. הם לא יכולים להשיא את צעירי העדה או לתת כשרות לפי מנהגי העדה. הצעירים כעת מבקשים להראות שהקהילה לא נטשה את הקייסים ומכאן ההתחדשות המסורתית".

קייס אליאס רואה מגמה מובהקת של חזרה לשורשים בקרב בני העלייה האתיופית. "אנחנו 30 שנה בארץ. ב-15 השנים הראשונות לעלייה, לא הוסמך אפילו קייס אחד בישראל. ב-15 השנים האחרונות הוסמכו 30 קייסים חדשים, חלקם ילידי הארץ. ב-2010 הייתה החלטת ממשלה להכיר ב-15 קייסים שהוסמכו בארץ ונתנו להם אפשרות לשרת את הקהילות. כיום אנחנו מנהלים מאבק רחב יותר להשיג לא רק שכר ממשלתי, אלא גם להכיר בקייסים כמנהיגים יהודים רוחניים ולתת להם סמכות בנושאי נישואין וכשרות. להפתעתנו הרבה יש נכונות בממשלה לשקול את העניין ברצינות ולתת ביטוי לעניין. הם רואים שהדור הצעיר לא מתכוון לוותר".