מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב (פולי) מרדכי, מתריע כי ביום שישי הקרוב (14 באפריל) תאזל התרומה הקטארית שאפשרה את המשך אספקת הסולר לתחנת הכוח ברצועת עזה. לדבריו, הרצועה עומדת בפני משבר חשמל נוסף, לאחר שבינואר נעצרה הפקת החשמל בתחנת הכוח בעזה בעקבות מחלוקת בין תנועת חמאס לרשות הפלסטינית ברמאללה, בשאלה מי מהן אמורה לממן את אספקת הסולר לייצור החשמל.
תחנת הכוח בעזה מספקת 30 אחוז מתצרוכת החשמל ברצועה. 60 אחוז מגיעים באמצעות קווי מתח גבוה מישראל, ומצרים מספקת עשרה אחוזים נוספים לדרום רצועת עזה. הפסקת פעולתה של תחנת הכוח העזתית בתחילת השנה גרמה לכך שתושבי הרצועה קיבלו חשמל למשך שלוש שעות בלבד ביממה. המחסור הוציא אלפי תושבים להפגנות סוערות. בפעם הראשונה הם לא חששו להפנות אצבע מאשימה אל חמאס, אולם המחאה דוכאה על ידי כוחות הביטחון של התנועה. המשבר נפתר זמנית רק לאחר שקטאר העבירה תרומה בסך 12 מיליון דולר לרשות הפלסטינית לצורך ייצור החשמל - תרומה שתספיק כאמור רק עד סוף השבוע.
האזהרה מפני משבר הומניטרי אותה פרסם מתאם הפעולות בשטחים אינה מתמקדת רק בעצירת עבודתה של תחנת הכוח הפלסטינית. המתאם מפנה אצבע מאשימה גם לעבר ארגון חמאס, שלטענתו גונב חשמל לצרכיו ומפנה כמות אנרגיה גדולה לצורך כריית מנהרות ולמטרות אחרות שאינן משרתות את האזרחים. לדוגמה, האלוף מרדכי טוען כי חמאס אינו מאפשר לחבר לחשמל את מתקן התפלת מים בחאן יונס, שהוקם לאחרונה בתמיכת ארגון יוניצ"ף של האו"ם. בכך, הוא למעשה יוזם משבר הומניטרי נוסף ברצועה העלול לפגוע בבריאות התושבים.
יותר מ-96 אחוז מהמים הנשאבים מהאקוויפר בעזה אינם ראויים לשתייה עקב זיהום ומליחות, שנגרמו משאיבת יתר של עשרות שנים. ישראל הגדילה את אספקת המים לעזה מעשרה מיליון קוב בשנה ל-20 מיליון עד שתושלם בנייתם של מתקני ההתפלה, וזועמת כעת על חמאס שאינו מפעיל את המתקן המוכן בחאן יונס.
קריאתו של האלוף מרדכי חושפת את המלכוד שישראל נמצאת בו בכל הקשור למצב ההומניטרי ברצועת עזה. מצד אחד היא רוצה להוכיח לעולם כי חמאס הוא ארגון טרור, שמעדיף לחזק את הזרוע הצבאית שלו על פני דאגה לכלכלתם של למעלה מ-1.8 מיליון תושבי עזה שבאחריותו. מצד שני, האחריות על משבר כזה תוטל ודאי גם על ישראל בעקבות הסגר שהיא מטילה על הרצועה כבר עשר שנים, והוא אף עלול להוביל לעימות צבאי עם חמאס ויתר הארגונים הפלסטיניים ברצועה.
גם שליח האו"ם למזרח התיכון, ניקולאי מלדנוב, הביע חשש כבד ממשבר הומניטרי בעזה. בראיון לאתר nrg ערב חג הפסח (7 באפריל) הסביר מלדנוב כי על חמאס מונחת אחריות כבדה לדאוג לחייהם של אזרחי הרצועה, ולספק להם חשמל, מים וביטחון, אך גם הוא העלה ספקות אם הארגון יקבל את ההחלטה הראויה או שיעדיף להמשיך להשקיע בהתעצמות צבאית. "חמאס צריך להבין כי הדרך היחידה למנוע אסון הומניטרי היא לקחת אחריות ולפתור את הבעיות של עזה", אמר שליח האו״ם. בישראל, מלדנוב נתפס כמוטה לטובת הפלסטינים, ובספטבר 2016 שר הביטחון אביגדור ליברמן אף הורה למשרדו לנתק עמו קשר.
אלמלא יתרחש שינוי דרמטי, משבר הומניטרי בעזה הוא רק עניין של זמן. למרות הוויכוח הפנימי בחמאס בין הזרוע הצבאית לאגף המדיני - ויכוח שסוקר כאן בהרחבה - התנועה לא תוותר על התעצמותה הצבאית. חמאס תמיד תעדיף פיתוח רקטות וכריית מנהרות צבאיות בגבול עם ישראל על פני הפניית משאבים לכלכלתם של תושבי הרצועה החיים במצור. ראשי התנועה מעריכים שהחשש ממשבר הומניטרי יוביל ברגע האחרון להתגייסותן של מדינות ערביות עשירות כמו קטאר וסעודיה, מדינות תורמות מהמערב או האיחוד האירופי.
ואכן, מתאם הפעולות בשטחים יודע שאזהרותיו לא יובילו למהלך בינלאומי להפלת שלטון חמאס בעזה. הוא משתמש בהן כדי לעודד תמיכה חיצונית שתמנע משבר ברצועה. ברור לו, כמו גם לכל הדרג המדיני בירושלים, שישראל תיפגע ממשבר כזה. ישראל אינה יכולה להשתחרר מהעובדה שגם אחרי נסיגת צה"ל מרצועת עזה ב-2005, היא עדיין מחויבת לדאוג לניהול האזרחי ברצועה, במיוחד כל עוד נמשך הסגר.
על פי התרחיש של מרדכי, ביום שישי הקרוב עזה עשויה לשוב לעלטה. תושביה יזכו לקבל שלוש שעות חשמל לכל בית, ואולי גם הפעם יפרצו הפגנות סוערות שיערערו שם את היציבות. ולכן, על ממשלת ישראל לכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני ולהחליט, לשם שינוי, על מדיניות ארוכת טווח שתביא לפתרון כולל למצב ברצועה.