למה ישראל אדישה לקריסתה הצפויה של הרשות הפלסטינית?

לקראת פגישתו השנייה עם שליחו של נשיא טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, שמצטייר כמי שזומם לשנות את שמו לגרינפיס, יצאה בשורה מעמוד הפייסבוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו (16 במארס). "אנחנו בתוך תהליך הידברות עם הבית הלבן", דיווח נתניהו. ועל מה נסבה ההידברות? "על מדיניות מוסכמת של בנייה בהתיישבות". ראש הממשלה לא שכח את הבטחתו למפוני עמונה כי הוא יקים עבורם יישוב חדש.

לא חלפו אפילו שלושה חודשים מאז שמועצת הביטחון של האו"ם הצביעה פה אחד (23 בדצמבר) נגד מפעל ההתנחלויות והמאחזים. נתניהו צחק על החלטה 2334 כל הדרך לסינגפור, לסידני, לרוסיה ולסין, ואפילו לבית הלבן. מי שלא צוחק בימים אלה הם ראשי זרועות המודיעין ומזרחנים ישראלים. ראש השב"כ נדב ארגמן, דיווח השבוע (20 במארס) לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי פעילות ארגוני הטרור מלמדת על המשך עלייה ברף האיומים מהגדה המערבית, בהשוואה לתקופה שקדמה להסלמה. לדבריו, הדבר משקף את מגמת ההתערערות המתמשכת של היציבות באזור הזה. הוא ציין כי זרם של צעירים אקטיביסטים עדיין רואה בטרור אמצעי לגיטימי להנעת שינוי בזירה.

הערכת המצב של ארגמן תואמת את זו שהציג ראש אמ"ן, האלוף הרצל הלוי, בנובמבר האחרון. גם הוא התריע מפני חוסר יציבות בגדה המערבית, והסביר זאת בהתערערות מעמדו של הנשיא אבו מאזן, במאבקי הירושה בצמרת הפלסטינית ובניצול המצב על ידי חמאס. בראשית החודש הזהיר הלוי מפני התלקחות הגדה המערבית, אם תושבי הגדה לא יראו בהקדם אופק מדיני. זה היה למחרת פרסום דו"ח מבקר המדינה, שהאשים את הדרג המדיני מהתעלמות מההשלכות הביטחוניות של מצוקת תושבי עזה הנצורים.

סקר מקיף שפרסם (14 במארס) מכון המחקר PCPSR בראשות ד"ר חליל שקאקי, לרגל שנת היובל לכיבוש, מגלה כי רוב תושבי השטחים מעדיפים את פתרון שתי המדינות על מדינה אחת. אך שבעה מתוך עשרה מהם אינם מאמינים שמדינה פלסטינית אכן תקום בחמש השנים הקרובות. המגמה הזו שאמורה להדאיג במיוחד ממשלה ישראלית אחראית, באה לידי ביטוי בממצא על פיו כל פלסטיני שני תומך בפירוק הרשות ובחידוש המאבק המזוין. בנוסף, רוב גדול (77 אחוז) תומכים בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל.

בשבוע שעבר (12 במארס) התקיימה הפגנה סוערת נגד הרשות במבואות בניין בית משפט השלום באל-בירה, במחאה על הגשת כתבי אישום והעמדתם לדין של שישה צעירים פלסטינים. כתב האישום ייחס לשישה אחזקת נשק בלתי חוקי וסיכון חיי אדם. רק אחד מהנאשמים נכח באולם. חברו, באסל אל־אערג', נהרג מירי צה״ל כמה ימים לפני כן. ארבעת הנאשמים האחרים גם הם לא היו באולם בית המשפט – הם נעצרו באותה פשיטה של צה"ל באל־בירה (אזור A שבשליטה פלסטינית מלאה), אבל השב''כ שכח לעדכן על כך את אנשי הרשות. קיצפם של המפגינים יצא על כך שצה''ל ומנגנוני הבטחון הפלסטינים רודפים אחרי אותם אנשים – רדיפה שהמחישה לציבור הפלסטיני את עומק שיתוף הפעולה בין ישראל הכובשת לרשות.

בהפגנה נשמעו קריאות תמיכה בחמאס ודרישה לבטל את הסכם אוסלו. ואכן, חמאס והג'יהאד האיסלאמי לא החמיצו את ההזדמנות לנגח את הרשות. בהודעה שפרסמו נאמר כי מה שקרה עם אל אערג' וחבריו מהווה תזכורת לכיעורו של התיאום הביטחוני בין הרשות לישראל. בניסיון להרגיע את הרחוב, הזדרזה הרשות להודיע על הקמת ועדת חקירה לבדיקת התנהגותה האלימה של המשטרה הפלסטינית כלפי המפגינים שמחו נגד המשפט. לאל-מוניטור נודע כי בשיחה שקיים באחרונה עם משלחת של פעילי שלום ישראלים אמר ראש המודיעין הפלסטיני, מאג'ד פאראג', כי שנתו נודדת בלילות, לא רק מחשש שבלחץ הרחוב אנשי המנגנונים יפסיקו לבוא לעבודה, אלא שהם יטלו את נשקם וילכו "למקום אחר". כלומר, ללשכות הגיוס של חמאס או הג'יהאד האיסלאמי.

בשנות התשעים טען מוחמד דחלאן, שנחשב אז ל"שריף של עזה", באוזני מיודעיו הישראלים כי במקרים רבים פקודה לעצור חשוד בטרור נגד ישראל, משמעותה להורות לשוטר לעצור קרוב משפחה, שכן או בן כיתה. כשהמעצר מתבצע בזמן שמתקיים תהליך מדיני, ציין דחלאן, ההחלטה מתקבלת כשירות חובה לאינטרס הלאומי הפלסטיני. ואולם בהעדר תהליך, אותה פקודה עצמה נתפסת כשירות לכיבוש. דחלאן התחנן אז שישראל לא תדחוק את השוטרים הפלסטינים לפינה הזאת.

המזרחן פרופ' שאול משעל הגדיר השבוע בשיחה עם אל-מוניטור את מנגנוני הביטחון הפלסטינים "פצצה מתקתקת". משעל, העומד בראש חטיבת המזרח התיכון במרכז הבינתחומי בהרצליה, מתריע נגד הסכנה שהדור הצעיר, המפתח גישה שלילית לרשות, יעשה דמוניזציה למנגנוני הביטחון וידביק להם תווית של משת״פים. לדבריו, הסכנה תגבר ככל שתחריף מלחמת הירושה על כיסאו של אבו מאזן ובהעדר יורש מוסכם ומקובל. פרופ' משעל הצביע על הסכנה שמאבק ירושה אלים בתוך הנהגת הפתח, במעורבות של חמאס, ידחק את מנגנוני הביטחון להפוך כיוון ולסייע לפעילות טרור והתקוממות עממית נגד ישראל והמתנחלים. "אלוהים ישמור, אם קריסת התהליך המדיני תצטלב עם מאבק הירושה" חתם המזרחן הבכיר.

תמונת המצב ברמאללה אינה זרה לנתניהו. במקרה הרע, חקירות המשטרה המתנהלות נגדו ומצבו בסקרי דעת הקהל, מסיחים את דעתו. במקרה הנורא - והיה השבוע בכיר במשרד החוץ שהעלה באוזניי את האפשרות הזאת - קריסת הרשות תחת גל של אלימות תרחיק את סכנת "תהליך השלום". והעיקר, הוסיף הבכיר, אינתיפאדה אלימה תסלק את מוקש הקפאת ההתנחלויות שמאיים להרוס את הקואליציה ולבנות את יריבו של נתניהו, יו״ר הבית היהודי נפתלי בנט. ולעזאזל הביטחון ... וחיי אדם.