דילוג לתוכן העיקרי

מה עומד מאחורי המלחמה המתחממת בין ליברמן לבנט

שר הביטחון אימץ קו אסטרטגי ברור: להציג את עצמו כימין מתון ואחראי, ואת יריביו מהבית היהודי והליכוד כקיצוניים הזויים או פופוליסטים חסרי אחריות. כך ניתן לפרש את עמדותיו בפרשת אלאור אזריה, בחוק ההסדרה ובהצעות לסיפוח מעלה אדומים.
Israeli Jewish Home party leader Naftali Bennett (L) greets former Israeli foreign minister and ultra-nationalist MP Avigdor Lieberman during a session of the Israeli parliament in which MPs are debating whether to approve Lieberman's appointment as defence minister, on May 30, 2016 in Jerusalem.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu's cabinet voted to expand his coalition and appoint hardliner Avigdor Lieberman as defence minister, bringing weeks of political intrigue -- and outrage -- towards a close.

ישיבת סיעת ישראל ביתנו בכנסת שהתקיימה ביום שני (9 בינואר), יממה לאחר פיגוע הדריסה הקטלני בשכונת ארמון הנציב בירושלים, התנהלה בסימן הקו האסטרטגי המהודק שמוביל בשבועות האחרונים יו"ר המפלגה, שר הביטחון אביגדור ליברמן, אשר נועד למצב אותו כמנהיג הימין המתון בישראל.

דברי ליברמן, שבימים רגילים היו מוצגים כעימות חריף מול מתמודד נוסף על הנהגת הימין, יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, אמנם נבלעו בסערת חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך הם שופכים אור על המאבקים המתפתחים בתוך הימין הישראלי. כבר כעת ברור, שהמאבקים האלה יהיו אחד הדברים המעניינים בבחירות הבאות.

ישיבות הסיעה שמנהל ליברמן בדרך כלל פתוחות לתקשורת. בתחילתן הוא נושא הצהרה מפורטת על עמדותיו בסוגיות הבוערות, ואז מאפשר לעיתונאים לשאול שאלות. הפעם, קשה היה להתעלם מהקו שהנחה אותו בכל אחד מהנושאים שהעלה: ליברמן הוא המבוגר האחראי, הקול השפוי של הימין, מנהיג ממלכתי שלוקח בחשבון את מכלול השיקולים האסטרטגיים של מדינת ישראל. במילים אחרות, מהדורת 2017 של אביגדור ליברמן רחוקה מאוד מהפופוליזם שאפיין אותו במערכת הבחירות האחרונה, כשהוביל קמפיין פרוע ומשולח רסן נגד ערביי ישראל.

על הכוונת של שר הביטחון נמצא נפתלי בנט, שאותו הוא מסמן כיריבו העיקרי בתוך הימין שאינו ליכוד. ליברמן עושה הכל כדי להציג את יו"ר הבית היהודי כמשיחיסט הזוי, ילדותי ולא אחראי, המפזר הבטחות סרק לתומכיו בימין הקיצוני ומסכן את יחסי החוץ של מדינת ישראל.

ישיבת הסיעה המדוברת התקיימה על רקע התחושות הקשות מפיגוע הדריסה בארמון הנציב (8 בינואר), שגבה את חייהם של ארבעה חיילי צה"ל, וליברמן הקפיד שלא להתלהם ושלא להתסיס את האווירה הנפיצה גם כך בימין. הוא נשאר נאמן לקו האסטרטגי שלו, שלפיו בימין הישראלי יש כעת שלושה זרמים: פופוליסטי, משיחיסטי ופרגמטיסטי. ליברמן מציב את עצמו כמוביל הקו הפרגמטי.

בתחילת דבריו ביקש ליברמן להוריד מעל הפרק את הטענה בימין הקיצוני שלפיה החיילים במקום הפיגוע לא הגיבו במהירות הנדרשת בשל חששם להסתבך במשפט פלילי, בעקבות משפטו המתוקשר של החייל אלאור אזריה. "זה פשוט לא נכון", פסק שר הביטחון, "מאז המקרה של אלאור אזריה חיסלנו 39 מחבלים ו-15 נפצעו וזאת הייתה פעולה נחושה של צה"ל".

אחר כך שב וגיחך על קריאתו של בנט לחון את אזריה, כשהוא טורח להעמיד את יו"ר הבית היהודי בעמדת הימני המתלהם. "חשוב מאוד מה אנחנו אומרים, ואני מציע לכולם להיות צמודים לסעיף 442 לחוק השיפוט הצבאי, ומי שלא מכיר יכול להיכנס לאינטרנט ולקרוא. על פי החוק, אפשר להתחיל בהליכים רק לאחר מתן גזר הדין. אם אני יכול לתת עצה לאלאור ולמשפחתו זה להיות צמודים לחוק השיפוט הצבאי, ללכת במסלול הזה, ולא ללכת לערעור". כמעט אפשר לשכוח את התייצבותו הנחושה של ליברמן כח"כ בבית הדין הצבאי לימין אזריה.

בהמשך הבהיר "ליברמן החדש" באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהוא נגד היוזמה לסיפוח מעלה אדומים במסגרת חגיגות ממשל טראמפ האוהד בימין. את קמפיין הסיפוח מוביל בנט מאז הבחירות בארה"ב כשהוא מצהיר "להחיל את החוק על האזורים היהודים ביהודה ושומרון - מעלה אדומים, בקעת הירדן, אריאל, עפרה. בשאר השטח - אוטונומיה פלסטינית".

ליברמן מאשים את בנט ושרים פופוליסטים לשיטתו, כדוגמת מירי רגב (שאחראית להתבטאות ״מי זה אובמה? הוא היסטוריה״) בגרימת נזק ליחסים עם ארה"ב. לדבריו, "החלת הריבונות על מעלה אדומים או על כל גושי ההתיישבות או על כל יהודה ושומרון זו החלטה דרמטית, משהו אסטרטגי. אי אפשר לעשות את זה באמצעות חקיקה בכנסת ישראל. אם מישהו חושב שניתן להעביר מהלך כזה ללא תיאום עם ארה"ב, הוא טועה".

ולבסוף פוצץ ליברמן בהנאה את בלון חוק ההסדרה עליו גאוותו הגדולה של בנט. לטענתו "החוק הזה שעבר בקריאה טרומית לא יקודם… עמדתי היא שזה חוק לא נכון… היה סביב זה הרבה רעש כמו שאתם יודעים. חוק ההסדרה לא חוקק וגם לא יחוקק, אבל כנראה שזו הייתה הקשית ששברה את גב נשיא ארה"ב, וחטפנו החלטה במועצת הביטחון, וזו תוצאה ישירה של חוק ההסדרה, בלי שהוא בסופו של דבר יחוקק… אני משתדל לנהוג באחריות, ברצינות ובשיקול דעת וככה גם נמשיך להתנהג לגבי כל ההסדרים גם בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, גם פה במזרח התיכון. צריך להתאזר בסבלנות ובאמת להתחיל דיאלוג רציני, מעמיק ורק אז לנקוט צעדים".

בתגובה יצאו מתוך הבית היהודי מסרים חד משמעיים כי אם החוק לא יקודם יפרוץ משבר קואליציוני. ח"כ בצלאל סמוטריץ אמר זאת בקולו בראיון לגלי צה"ל (11 בינואר). לדבריו, אם חוק ההסדרה לא יעבור זה "מתכון בטוח לקריסת הקואליציה והליכה לבחירות".

על פי כל הסקרים, גוש הימין אינו מאבד מכוחו ואף מתחזק - גם אל מול ההסתבכות של נתניהו בחקירות. ליברמן ובנט מבינים זאת היטב ונאבקים למעשה על האלקטורט של הליכוד. סקר שערך אתר וואלה השבוע משקף מספרית את המאבק הזה. הסקר מצביע על כך שהליכוד נחלש לכדי 24 מנדטים, כשיש עתיד בראשות יאיר לפיד היא המפלגה הגדולה ביותר עם 27 מנדטים. אבל בתוך הגושים, המספרים נותרו כפי שהיו. ליברמן עולה לתשעה מנדטים ובנט ל-13. שניהם נהנים מירידת הליכוד. הקרב על מצביעי הימין, כפי שזה נראה כרגע, נשאר בתוך המשפחה, והוא צפוי להיות סוער ובמידה רבה לשרטט מחדש את מבנה הכוחות בימין הישראלי.

More from Mazal Mualem

Recommended Articles