טורקיה מנסה למזער נזקים בסוריה

טורקיה פועלת לאתחול היחסים עם רוסיה

אמברין זמאן מדווחת, "שאיפותיה הגדולות של טורקיה בסוריה נקרעו לגזרים, בזמן שכוחות הנאמנים לנשיא בשאר אל-אסד ממשיכים להשתלט מחדש על מעוזי המורדים שעוד נותרו בחאלב".

בטור הזה כבר ציינו בשבוע שעבר שמדיניותו של הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן נקלעה למבוי סתום בעקבות המצב בחאלב. זמאן מפתחת את הנושא, ומתייחסת לרצונה הנואש כמעט של אנקרה לאתחל את היחסים עם רוסיה, כולל ביקור של ראש הממשלה בינאלי יילדרים ברוסיה ב-6 בדצמבר.

"עד לאחרונה, רוב הפרשנים העריכו שטורקיה לא תבצע שינויים דרמטיים במדיניות שלה כלפי סוריה, לפחות לא עד לכניסתו של הממשל החדש בוושינגטון לתפקידו", כותבת זמאן. "אבל ההנחה הזאת נשענה על ניצחונה של המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, שהדהדה את קריאתה של טורקיה לבסס בסוריה סגר אווירי. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, לעומת זאת, הביע ספקנות עמוקה כלפי המורדים, ובחירתו הובילה את טורקיה לשקול מחדש [את עמדתה] ולמזער נזקים".

זמאן מוסיפה: "ההתפתחויות האחרונות בחאלב מוכיחות שיש להגיע להבנה כלשהי, ועל פי הדיווחים הטורקים נושאים ונותנים בשמם של המורדים ושל בני משפחותיהם על נסיגה אפשרית לאדלב. הדחיפות באנקרה רבה, בשל הפרנויה והתחושה שמדינה כורדית קטנה מתפתחת לאורך הגבול עם סוריה. הממשלה באנקרה נחושה בדעתה לעצור את יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה, ולמנוע מהן רצף טריטוריאלי בין כל הקנטונים שבשליטתן. לשם כך, צריכה טורקיה למנוע מ-YPG לכבוש את העיירה אל-באב מידי המדינה האיסלאמית, וגם לחתור להסכם עם רוסיה וכפועל יוצא עם המשטר של אסד, מן הסתם על חשבונם של הכורדים בסוריה".

ברזאן איסו כותב: "ההתפתחויות באל-באב קשורות קשר הדוק לקרבות בחאלב. על פי הדיווחים, טורקיה מעבירה לאזור אל-באב כוחות אופוזיציה שנסוגו מדמשק, מחומס ומחאלב, כדי ליצור שם כוח חוץ-צבאי שיהיה נתון לשליטתה. טורקיה רואה בשליטה באל-באב את המפתח למעורבות של מפלגת הפיתוח והצדק בעתידה של סוריה, וכן הוכחה לכך כי אין שום תועלת בשאיפותיהם של הכורדים לבסס שליטה בפרוזדור שלאורך הגבול עם טורקיה. גם ארה"ב, שתומכת בטורקיה, וגם רוסיה, שהעניקה לטורקיה אור ירוק להתקדם באל-באב, חשדניות מאוד כלפי כוונותיו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. רוסיה, שתומכת בנשיא הסורי בשאר אל-אסד, אפשרה ליחידות ההגנה העממיות של הכורדים (YPG) להתקדם באל-באב ולחצוץ בין הכוחות המזוינים של טורקיה (TSK) לבין כוחותיו של אסד. כך התאפשר ל-YPG ולכוחות ההגנה של סוריה (SDF) ליצור הלכה למעשה אזור חיץ בין צבא טורקיה לצבא הסורי".

איסו, שמדווח מארימה בסוריה, מוסיף: "טורקיה מסכלת את המאבק בדאעש", בעקבות דברים שאמר דובר המועצה הצבאית של מנג'יב, שרוואן דרוויש. "האזור ששחררו SDF מידי דאעש, בתמיכת הקואליציה הבינלאומית, נתון כעת למתקפה של טורקיה - החברה באותה קואליציה".

איסו מסכם וכותב: "בעיה נוספת היא חוסר יכולתה של טורקיה לבסס את שליטתה ולהשיג יציבות, כך שהאזרחים עדיין נתונים לחסדיהם של ארגונים מיליטנטים ואיסלאמיסטים כמו ג'ייש פתח א-שאם ואחראר א-שאם. כל עוד הצבא הסורי זקוק לאל-באב כדי לכבוש מחדש את חאלב, לא תוכל טורקיה להסתכן ולכבוש את אל-באב. המתקנים החשובים ביותר בתעשייה הצבאית של סוריה, וגם נמל התעופה הבינלאומי הגדול ביותר במדינה, נמצאים מעט מדרום לאל-באב".

הכורדים בסוריה בין הפטיש לסדן

פהים טשטקין כותב: "הדעה הרווחת היא שהכורדים נמצאים כעת על סף ביסוס היחסים עם המשטר בדמשק, ושהתוצאה תהיה שיתוף פעולה, או להפך, מלחמה".

גם כוחות המשטר הסורי וגם לוחמי YPG מתאמים את המתקפה נגד הארגונים שהשתלטו על שכונת שיח מקסוד בחאלב. בספטמבר, ניסו הרוסים לתווך הסכם בין המשטר הסורי לבין ארגונים כורדיים, לקראת המתקפה הצפויה בחאלב, כפי שדיווח לאל-מוניטור מהמוט בוזראסלן.

טשטקין מדווח שלדברי מקורות כורדים בסוריה, "הפגישה [בספטמבר] לא הניבה הסכם, וגם לא היו מגעים נוספים עם רוסיה. הכורדים טוענים שחשוב להם להמשיך במגעים עם רוסיה ועם משטרו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, כדי שאפרין ושייח מקסוד לא יהפכו לאזורי קרבות. התיאום הזה לכאורה בין המשטר הסורי ביחידות ההגנה העממיות של הטורקים (YPG), נגד אותם ארגונים חמושים שבגללם נמצאת עדיין שייח מקסוד תחת הפגזה בלתי-פוסקת, הובילו להתבטאויות בדבר קיומו של 'תיאום עם המשטר הכורדי'. אבל זה לא כל כך פשוט. כי הידידות והאיבה דרות כאן בכפיפה אחת.

"ויש גם דיבורים על שיתוף פעולה בין הצבא הסורי לבין הכורדים בעניין אל-באב, יעדה העיקרי של טורקיה במבצע מגן הפרת", מוסיף טשטקין וכותב. "כוחות ההגנה של סוריה (SDF) שמובילים הכורדים רוצים להפוך את האזור שבין מנג'יב לאפרין לאזור ביטחון עבור הכורדים. הצבא הטורקי מצדו מנסה לסכל את המאמץ הזה. כמה מהפרשנים ראו בהפגזות של הצבא הסורי על ארגוני מורדים שנהנים מתמיכת הטורקים ומתקדמים לכיוון אל-באב כסימן לתמיכת המשטר בכורדים".

טשטקין מסכם וכותב: "הכורדים דוחים אמנם את ההאשמות שהם משתפים פעולה עם המשטר, אך גם אסד וגם היועצת שלו, בות'יינה שעבאן, אמרו בכמה הזדמנויות שהם מסייעים לכורדים ושקיים ביניהם תיאום. הקרבות, ומצד שני גם המגעים, בין הכורדים לבין צבא סוריה ו/או המיליציות התומכות במשטר, המחישו שהכורדים אינם חזית שעומדת מול המשטר, ושהמשטר איננו מספק בטוחות לכורדים".

ג'נגיז צ'נדאר כותב כי בוועידה שנערכה לאחרונה נשמע סאלח מוסלים, מנהגיה המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD), "מעורפל ככל יכולתו" באשר לצעדיו הבאים של הארגון. לדברי צ'נדאר, "הנושא היחיד שחזר והדגיש [מוסלים] היה חשיבותו של דגם השלטון העצמי של הכורדים בצפון סוריה. היעדרה (שלא מרצון) של PYD משיחות השלום בז'נבה, כך טען, היה הסיבה העיקרית לכישלונן. לו היו הכורדים מיוצגים כיאות בשיחות ז'נבה I ו-II, הרי שהמצב היה היום שונה לחלוטין. וכך, בעיני מוסלים, ההכרה בשלטון עצמי כורדי היא חיונית למציאת פתרון של שלום לסכסוך בסוריה".

רוסיה מתנגדת לחלוקת סוריה

מדיניות החוץ הרשמית של הפדרציה הרוסית, ושעליה חתם הנשיא פוטין ב-30 בנובמבר, שבה ומדגישה את האינטרסים ארוכי הטווח של מוסקבה בסוריה.

מקסים סוחוב כותב: "מוסקבה שבה והצהירה שהיא מחויבת 'לאחדותה, לעצמאותה ולשלמותה הטריטוריאלית' של סוריה, 'כמדינה חילונית, דמוקרטית ופלורליסטית' שבה יחיו כל הזרמים הדתיים והאתניים 'בשלום ובביטחון, וייהנו משוויון זכויות והזדמנויות'".

סוחוב מוסיף וכותב: "הניסוח הזה משקף היטב את עמדתה של רוסיה, ואת נקודת הפתיחה שתאמץ לכשיחל המשא ומתן בתום 'שלב הלחימה'. כמו כן, אמור הניסוח לשים קץ להאשמות שרוסיה שוקלת לחלק את סוריה - גם אם העמדה הזו אינה מונעת טכנית ממוסקבה לקדם תהליך של פדרליזציה בסוריה, אם וכאשר תועלה אפשרות שכזו".