דילוג לתוכן העיקרי

שובם של המפגעים הדתיים

גורמי ביטחון ישראלים ופלסטינים מזהים לאחרונה את חזרתם של פיגועים על רקע אמונה דתית קיצונית. המפגעים הללו הופכים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לדתי ולא לאומי, ומאמינים כי אללה מצווה עליהם להילחם ביהודים ולהציל את אל-אקצא.
Israeli riot policemen secure the area following a shooting incident in what an Israeli police spokesperson described as a terrorist attack, in Sheikh Jarrah in East Jerusalem October 9, 2016. REUTERS/Ronen Zvulun - RTSRF90

מבצע הפיגוע בירושלים [9 בספטמבר] שבו נרצחו מירי רס"מ יוסף קירמה ולבנה מליחי ועוד שישה נפצעו, היה מוכר היטב לתושבי מזרח ירושלים כפעיל בולט ואסרטיבי במסגד אל-אקצא. שבוע לפני שיצא לבצע את פיגוע הדמים האיש התראיין לסוכנות הידיעות הפלסטינית "מען", וסיפר על מעלליו והיתקלויותיו עם "האויב הציוני". בראיון טלפוני הוא סיפר כי הוא עומד לרצות ארבעה חודשי מאסר בכלא הישראלי באשמת תקיפת שוטר וכי זומן למשפט נוסף לאחר שהואשם בהסתה בפייסבוק.

בפוסט שפרסם בחודש דצמבר 2015 כתב המפגע: "לאל-אקצא יש גברים שיפדו אותה בדמם, צעירי ירושלים אלה שלוקחים חלק באינתיפאדה ראוי לנשק את האדמה עליה אתם דורכים, אריות השטח". אבו סביח עונה בדיוק לפרופיל של מחבל פלסטיני היוצא לבצע פיגוע נגד ישראלים מתוך מניע דתי אסלאמי.

גל הטרור שפרץ בחודש אוקטובר אשתקד [2015] החל כזכור על רקע עימותים בהר הבית והסתה ברשתות החברתיות כי ישראל מתכננת שינוי של הסטטוס-קוו בהר וכי בכוונת פעילי ימין לפגוע במסגד. על רקע זה הוצא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בראשות ראיד סאלח אל מחוץ לחוק, מתוך מחשבה שכך תיפסק ההסתה בעניין מסגד אל-אקצא. עם או בלי קשר לכך, עובדה היא כי במהלך החודשים שחלפו מאז, מסגד אל-אקצא לא היווה מניע לפיגועים.

רוב המחבלים הפלסטינים שביצעו פיגועים בישראל בגל האחרון הותירו אחריהם "צוואה" עם מסרים דתיים וציון מצוות השאהאדה (הכרזת האמונה הבסיסית של האסלאם) כערך מקודש. למרות זאת, אנשי מערכת הביטחון בישראל ואנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים טוענים כי רובם לא פעלו מתוך דחף דתי. מדובר, על פי הערכותיהם, בצעירים שאינם מוסלמים אדוקים, הנחשבים לעתים אף כ"חצי חילונים", שיצאו לפגע מתוך ייאוש. המפגעים הללו מאמינים פעמים רבות, כי במעשיהם הם מקרבים את הקמתה של המדינה הפלסטינית העצמאית ומבטיחים לבני משפחותיהם ולבני גילם הפלסטינים עתיד טוב יותר.

לדוגמה, בתיקה של רשא מחמד עוויסי שנורתה ונהרגה על ידי כוח צה"ל לאחר שניסתה לבצע פיגוע דקירה במעבר אליהו לפני כשנה [9 בנובמבר] נמצא מכתב התאבדות בו כתבה: "אני עושה זאת בדעה צלולה כהגנה על המולדת, על הנערים ועל הנערות. איני יכולה לסבול את מה שאני רואה ואני לא יכולה לסבול יותר. הוריי, אבי, אמי, אחיותיי, סלחו לי על מה שאעשה".

רוב המפגעים בגל טרור הנוכחי פעלו ממניעים דומים של ייאוש וחוסר תקווה לשינוי בעתיד הנראה לעין, אולם מקור ביטחוני פלסטיני טוען בשיחה עם אל-מוניטור, כי לאחרונה זוהתה מגמה בולטת של פלסטינים דתיים אדוקים ההופכים את המאבק לסכסוך דתי ולא לאומי. לדבריו, לעתים הם מזהים "ערבוב מטרות," אבל מה שבעיקר דוחף את המפגעים האחרונים לבצע פיגוע זו האמונה שהם יוצאים בשם אללה המצווה עליהם להילחם ביהודים ולהציל את ירושלים ואת מסגד אל-אקצא. לדעה הזאת שותפים גם בכירים במערכת הביטחון הישראלית.

כך כאמור פעל גם המפגע מירושלים. יומיים לפני שיצא חמוש ברובה אם-16 לפיגוע הירי שתכנן בקפידה, הוא פרסם פוסט מלא אהבה וערגה למסגד אל-אקצא, שבו היה פעיל כאחד מאנשי המוראביטון: "לא אתגעגע לאף אחד כמו שאני אתגעגע אליך ולא אוהב אף אחד כמו שאני אוהב אותך. אמרו לי אתה תיכנס לכלא לארבעה חודשים בגלל אהבתי זו, אמרתי שזה מעט מדי. חיי וכספי וכל מה שיש לי אתן למענך...נפשי ועיני ולבי תמיד איתך...עד המוות", הוא חתם בשבועה.

לדברי המקור הביטחוני הפלסטיני, "הצעירים שפעלו לבד כמעט נעלמו. נשארנו עם מפגעים דתיים וזה כבר סיפור אחר הדורש היערכות אחרת ומעקב שונה לחלוטין". לשאלת אל-מוניטור האם יש דרך לקבל התראה על מתכנני פיגועים "למען מסגד אל-אקצא", השיב המקור כי "הצעד הראשון הוא לשמור על רגיעה וסטטוס-קוו באל-קודס (ירושלים), אבל גם זה אינו מבטיח דבר כי התסיסה בשטח קיימת והאמונה חזקה מכל דבר".

אחת הסיבות להתחזקותם בדת של צעירים פלסטינים, הן בגדה והן בשכונות מזרח ירושלים, היא מצוקה כלכלית. זו דוחפת אותם למצוא נחמה במסגדים ומשם הם נשאבים לאמונה דתית חזקה, על פיה עליהם לצאת להגנה על המקומות הקדושים בירושלים, גם אם זה מצריך אותם להיות שאהידים ו"למות על קידוש השם".

להערכת גורמי ביטחון בישראל, ההתחזקות בדת קשורה לתופעה כלל עולמית של היחשפות לאידיאולוגיה של דאע"ש דרך הרשתות החברתיות, אבל גם כפועל יוצא של המשוואה לפיה ככל שהמצב הכלכלי מתדרדר כך יותר אנשים מתקרבים לדת. החשש העיקרי הוא לא מאמונתם הדתית של הצעירים הפלסטינים, אלא מהתבשמותם ממסרי האסלאם הקיצוני עד היותם מוכנים למות למענו. לפי שעה אין למערכת הביטחון הישראלית דרך להילחם בהם או ליצור הרתעה מקדימה, לבד ממעקב אחר חשבונות הפייסבוק שלהם.

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles