Memos 
Live events & webinars 
Industry Newsletters
Trend Reports
בתקשורת מתרוצצות אמנם שמועות על פגישת פסגה אפשרית בין יו״ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לראש הממשלה בנימין נתניהו, אם במוסקבה ואם בקהיר, אך למעשה, גם בצד הישראלי וגם בזה הפלסטיני מתכוננים להקשיח את עמדותיהם לקראת תקופה נוספת של קיפאון - ואולי אף כהכנה להתפרצות נרחבת יותר של אלימות בסוף 2016.
ראש הממשלה נתניהו מעוניין ליצור כותרות באשר לפגישת פסגה אפשרית עם הנשיא אבו מאזן, כדי להגן על עצמו מלחץ אמריקאי ואירופי לקדם את פתרון שתי המדינות ולשים קץ להרחבת ההתנחלויות. באמתלה של פגישה שכזו, ממשלת ישראל ממשיכה לבנות בגדה המערבית, ללא כל הפרעה מצד הקהילה הבינלאומית.
בה בעת, גם המנהיגות הישראלית וגם המנהיגות הפלסטינית עסוקות בביצור הקואליציות הפנימיות שלהן.
בצד הפלסטיני, יש קולות שמנבאים התפרצות של אינתיפאדה מזוינת עוד לפני סיומה של 2016.
בגדה המערבית מיקדו עד הימים האחרונים את כל האנרגיה בבחירות המוניציפליות שנקבעו ל-8 באוקטובר, אולם הוקפאו בהוראת בית המשפט ברשות. מקור בכיר באש"ף ברמאללה סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שפתח היה אמור להיות המנצח הגדול בבחירות בגדה המערבית. לעומת זאת, סיפר הבכיר, בפתח חששו כי בעזה חמאס יסלף את תוצאות הבחירות לטובתו, למרות המשבר הכלכלי ברצועה. הוא הוסיף ורמז לפשרה הנרקמת בין הנשיא אבו מאזן ליריבו הפוליטי המר, ראש הביטחון המסכל לשעבר, מוחמד דחלאן, עליה גם נכתב באל-מוניטור.
על כל פנים, המקור הבכיר באש"ף הסביר כי ב-2017 יתמקדו בפתח בביסוס כוחו של הארגון ברשות הפלסטינית, במיוחד משום שפתרון שתי המדינות כבר אינו בגדר אופציה.
בישראל, לעומת זאת, מצטיירת תמונת מראה. נתניהו מבין שבעת הזו של חילופי ממשל בארה"ב, זה הזמן לבצר את בסיס הכוח הימני שלו. פרט להפצת שמועות על פסגה אפשרית עם אבו מאזן, האמצעי העיקרי שעומד לרשותו הוא הרחבת ההתנחלויות ומתן תוקף חוקי גם למאחזים בלתי-חוקיים. ב-31 באוגוסט החליטה הממשלה, באמצעות המינהל האזרחי בשטחים, לאשר יחידות דיור נוספות באזור ירושלים, להעניק תוקף חוקי ורטרואקטיבי ל-178 יחידות דיור מחוץ לקו הירוק, ולתכנן פרויקט לבניית 234 יחידות דיור נוספות באלקנה.
ההחלטה עוררה זעם בממשל האמריקאי. דובר הבית הלבן ג'ון ארנסט הביע את רחשי הלב הללו כשאמר: "ההרחבה המשמעותית הזו של הבנייה בהתנחלויות מהווה איום רציני וגובר על יישומו של פתרון שתי המדינות".
ואכן, הסוגיה הזו של מתן תוקף חוקי ורטרואקטיבי למאחזים הבלתי-חוקיים של המתנחלים מעוררת דאגה רבה. היא מותירה את הרחבת ההתנחלויות בידיהם של המתנחלים עצמם.
שני הצדדים, גם ישראל וגם הפלסטינים, משתמשים בתקופה הזו של קיפאון בינלאומי לקראת סוף 2016 כדי לגבש את בסיס התמיכה הפוליטית שלהם ולהתכונן לשנה נוספת של קיפאון מדיני. בעצם התמקדותם בעויינות ההדדית שלהם (כאמצעי לחיזוק בסיס התמיכה שלהם), שני הצדדים רק משאירים את הדלת פתוחה להתגברות כוחם של אלמנטים קיצוניים ואלימים עוד יותר משני הצדדים.
אותו מקור בכיר באש"ף סיפר לאל-מוניטור כי בדומה לשנת 1987, אז פרצה האינתיפאדה הראשונה בדצמבר של אותה שנה, "נדמה שגם בדצמבר 2016 עלולה לפרוץ אינתיפאדה שלישית, בהתחשב בעומק הייאוש של דעת הקהל הפלסטינית". הוא ניתח את האפשרות הזאת גם מנקודת מבט אסטרטגית ופוליטית. כפרגמטיסט ידוע, שהשתתף בסבבי השיחות בעבר, הוא מאמין היום שאינתיפאדה מזוינת, אולי בהנהגת אבו מאזן ודחלאן, עשויה להיות הדרך היחידה להעיר את הקהילה הבינלאומית ואת הממשל האמריקאי הבא, ולהמחיש להם את הצורך בכינונה של מדינה פלסטינית.
בתגובה לאיום הפלסטיני הזה, ציין מקור בכיר במשרד החוץ הישראלי שהמודיעין הישראלי מודע לנטייה הגוברת בתוך הפתח להתכונן לסבב נוסף של אינתיפאדה חמושה: "אלו איומים מוסווים. אינתיפאדה תהיה כמו ירייה ברגל מבחינת אבו מאזן ומשטרו המושחת", השיב האיש. האסטרטגיה הישראלית במחצית האחרונה של 2016 היא לחזור ולהצביע בפני ארה"ב והאיחוד האירופי על אופיו הסרבן של אבו מאזן, להגן על האינטרסים הלאומיים והאזרחיים של ישראל בגדה המערבית, לסכל כל ניסיון סיוע של ארגונים בינלאומיים שכספם משמש לחימושו של חמאס, ולהתכונן לחילופי הממשל בארה"ב.
וכך, כיוון שאף אחד מהצדדים אינו שוקל שום מהלך שישבור את הקיפאון המדיני, נדמה שעננים שחורים של אלימות מכסים את קו האופק הישראלי-פלסטיני, אולי אפילו בעתיד הקרוב.
