תקשיבו לנתניהו: נאום בר אילן לא תקף יותר

שש שעות במצטבר בילה השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו מול עיתונאים בכירים, בניסיון להציג בפניהם ללא מתווכים את פועלו והשקפת עולמו. ביום שני [8 באוגוסט] הוא נפגש עם עיתונאים מובילים מקול ישראל וערוץ 1, וביום רביעי עם בכירי העיתונאים של גלי צה"ל. שתי הפגישות התקיימו בלשכתו בירושלים, שתיהן התארכו הרבה מעבר למקובל, כשלוש שעות כל אחת. נתניהו, כך על פי אנשיו, מתכוון להמשיך במפגשים מהסוג הזה, במה שנראה כמו בליץ תקשורתי.

בשנים האחרונות נתניהו ממעט להעניק ראיונות לתקשורת, כשבמקביל הרשתות החברתיות הפכו עבורו כלי מרכזי ויעיל להעברת מסרים לציבור. בשל כך, חזרתו לזרועות המדיה המסורתית היא מעניינת ועוררה השערות רבות בנוגע למניעיו. בראשן עומדת ההשערה כי רצונו של נתניהו בקשר בלתי אמצעי עם עיתונאים מונע מכך שהחקירות בענייניו האישיים מתקדמות.

הציטוטים שהודלפו משתי הפגישות עסקו ביחסו לתקשורת ("מצטער על הקמת תאגיד השידור הציבורי"), וההתנכלויות לטענתו לשרה אשתו ("אישה צדיקה העוזרת לנכים"). נתניהו הקפיד לעמוד במשך מרבית הפגישות הארוכות ונעזר במצגת ובלוח, מה שהעניק למפגשים תחושה של פרזנטציה.

שלא בצדק, פספסו הדיווחים חלק מרכזי בסקירה של ראש הממשלה, שהתמקדה באופן שבו הוא רואה את מצבה הגיאו-אסטרטגי של מדינת ישראל, תפיסת הביטחון שלו וחזונו המדיני העדכני. עיתונאים שנכחו בפגישות סיפרו לאל-מוניטור, כי נתניהו הקדיש לכך שעה לפחות בכל אחת מהפגישות. מדובר במסמך חשוב ומרתק, מכיוון שהוא ההפך הגמור מ"נאום בר אילן" אותו נשא נתניהו ב-2009 ובו הביע מחויבות לקידום פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני על פי רעיון שתי מדינות לשני עמים.

נתניהו מהדורת 2016, בעיצומה של הקדנציה הרביעית שלו כראש ממשלת ישראל, מציג תפיסת עולם מדינית, צבאית, כלכלית ותרבותית המתייחסת רק בשוליים לסוגיה הפלסטינית, ולמעשה מוריד אותה מסדר היום. תפיסת עולמו המדינית העדכנית של נתניהו, כפי שהוצגה על ידו, כלל אינה כוללת ניסיון להגיע להסכם מדיני עם הפלסטינים. אז מה כן?

כהקדמה לחזונו המדיני, נתניהו הציב את נקודת המוצא ולפיה "באזור שלנו החלש לא שורד". לשיטת נתניהו זה כלל ברזל שצריך להיות ברור לכל מי שמסתכל מסביב במרחבים הקרובים והרחוקים, ומסקנתו מכך היא שמדינת ישראל צריכה כל הזמן להתעצם.

נתניהו העיד על עצמו כי הוא פועל בהצלחה כדי להעצים את מדינת ישראל בארבעה תחומים. הראשון הוא התעצמות צבאית, ובקטגוריה הזאת הוא ציין את צי הצוללות שיש לצה''ל ומטוסי האף-35, והדגיש כי ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם אחרי ארה"ב והגוש המערבי באיסוף מודיעיני.

בקטגוריה השנייה מנה נתניהו את ההתעצמות הכלכלית ואת היותה של ישראל אחת משלוש המדינות המובילות בעולם בפיתוח וייצוא מוצרי סייבר; העוצמה הכלכלית והטכנולוגית מאפשרת, לדבריו, את ההתעצמות המדינית, שהיא הקטגוריה השלישית. כאן דיבר נתניהו על הטרור האסלאמיסטי הקיצוני המאפיין את התקופה ופוגע במדינות רבות. הצורך הכלל עולמי להתמודד עם טרור מצריך לדבריו שיתופי פעולה בין מדינות ומייצר בריתות, וישראל בזכות העליונות הטכנולוגית היא מדינה מועדפת ומבוקשת לאותם שיתופי פעולה.

נתניהו דיבר על כך גם בנאומו לפני כחודש [13 ביולי] בסיום קורס של המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), אז הסביר כי בעידן הטרור הנוכחי אין אפשרות לחיות ללא בריתות. "מדינות גדולות ומעצמות על זקוקות לבעלי ברית, על אחת כמה וכמה מדינה קטנה כמו שלנו. גם אם היא גדולה בהרבה דברים, היא עדיין מדינה קטנה והיא זקוקה לבריתות, ובריתות עושים עם החזק – החזק צבאית והחזק כלכלית", אמר אז נתניהו ואף ציין את ארה"ב כבעלת הברית הראשונה שאין לה תחליף.

כדי להסביר לעיתונאים את עומק היחסים עם ארה"ב, השתמש נתניהו בסקר של חברת "גאלופ" שבדק את תמיכת הציבור האמריקאי בישראל. נתניהו טען כי לפי הסקר התמיכה בישראל עולה בהדרגה, בעוד שתמיכת האמריקאים בפלסטינים נותרה נמוכה. נתניהו גם התגאה בקשריה של ישראל עם סין, הודו, אפריקה ורוסיה שהם תולדה של עוצמתה הצבאית והכלכלית. נתניהו ציין את חשיבות היחסים עם מדינות ערב, את השלום עם מצרים ועם ירדן ואת ההבנה של מדינות האזור כי מול עליית הטרור האסלאמי, ישראל היא בעלת בריתם ולא האויב.

דברים אלו משתלבים היטב בנאומו בחודש שעבר בסיום קורס מב"ל, אז אמר נתניהו בהתייחס לפלסטינים כי "אנחנו תמיד נהגנו לומר שברגע שנפרוץ ביחסי השלום עם הפלסטינים, נוכל להגיע ליחסי שלום עם העולם הערבי כולו. אין ספק שהדבר הזה תמיד תקף, אבל יותר ויותר אני חושב שהתהליך יכול לנוע גם בכיוון הפוך. שהנורמליזציה או קידום היחסים עם העולם הערבי יכול לעזור לנו לקדם גם שלום מפוכח, יציב יותר, מגובה יותר, בינינו לבין הפלסטינים".

בקטגוריית ההתעצמות הרביעית מנה נתניהו את העוצמה התרבותית והרוחנית של מדינת ישראל כיסוד עליו נשענות שלוש קטגוריות ההתעצמות הראשונות, ואמר כי הוא מתכוון לתנ"ך ולמדעים בעיקר. נתניהו הסביר שהנכסים המדעיים של ישראל הם תוצאה של חינוך ומחשבה חופשית, ולכן צריך להשקיע בכך עוד ועוד. לדבריו, בברית המועצות היה חינוך מצוין אבל לא הייתה יוזמה חופשית, "ולכן זה קרס".

כשמעמיקים בדברי נתניהו, מתקבלת השקפת עולם מדינית עדכנית שמשמעותה היא שנאום בר אילן לא תקף יותר. לפי נתניהו העולם השתנה, המזרח התיכון התפרק, ומול כל אלה ישראל צריכה להתעצם ולהתבצר, ולהחליף את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים בבריתות.