סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, דיבר על תופעות בחברה הישראלית שמזכירות את התקופה השחורה שלפני שנות ה-30 באירופה. הוא עשה זאת בערב יום השואה (4 במאי), בראשיתם של ימים מיוחדים ועתירי רגשות – אלה שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כמעט באותה השעה, ראש ממשלת ישראל שב לנופף בתופעות אנטישמיות בעולם ובמזרח התיכון - תופעות שמזכירות לו את התקופה השחורה שלפני שנות ה-30.
החברה הישראלית איננה יצור אמורפי; ראש הממשלה הוא האיש שנושא באחריות העליונה למצבה. הוא עצמו עושה דמוניזציה לאזרחים בני מיעוטים. הוא זה שהפקיד את חינוכם של ילדי ישראל בידי מפלגה שמאמינה כי הפסוק "אתה בחרתנו" מהווה הכשר לשלילת כבודם וזכויות יסוד של מיליוני בני אדם. לכן, ניתן לפרש את דבריו של גולן כחץ ישיר לעברו של נתניהו. אין פלא אם כך שבתחילת השבוע טען בנימין נתניהו שדבריו של גולן "מופרכים".
עם זאת, היקשים היסטוריים אינם עניין לגנרלים והם גם לא שטח השיפוט של פוליטיקאים. כדי לברר האם אמנם ישראל 2016 מזכירה את שנות ה-30 באירופה, או שמא האסוציאציה מופרכת, ביקש אל-מוניטור את עזרתו של הפרופסור זאב שטרנהל, שעמד בראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. קשה למצוא אדם מוסמך ממנו לשפוט בוויכוח הסוער שפתח האלוף גולן.
פאשיזם הוא הסוגיה המרכזית בביוגרפיה האישית והמקצועית של שטרנהל. משפחתו נרצחה בידי הנאצים והוא חי במסתור, עד שהועבר לצרפת ברכבת ילדים שארגן הצלב האדום. בגיל 16, בשנת 1951, הוא עלה בגפו לישראל. שטרנהל שירת כקצין בכל המלחמות, ממבצע סיני ועד מלחמת לבנון הראשונה. ב-2008 הוא נפצע ממטען חבלה שאיש ימין קיצוני הטמין בפתח ביתו.
ספרו של שטרנהל, לידתה של האידאולוגיה הפאשיסטית, תורגם לשבע שפות. בנימוקי ועדת פרס ישראל שהוענק לו ב-2008 נאמר כי מחקריו הביאו לשינוי משמעותי בקהיליה המדעית, בתפיסת תנועות אידאולוגיות בכלל ותנועות רדיקליות בפרט. עוד נאמר שם כי "דבריו, גם על נימתם הביקורתית לעתים, נאמרים מתוך מחויבות עמוקה למדינה ולחברה בישראל". ייתכן שמילים אלה היו רמז לדברים שאמר 18 שנה קודם לכן לעיתון "דבר": "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". בחודש שעבר נבחר שטרנהל לחבר באקדמיה האמריקאית למדעים. בראיון מציג שטרנהל בפני החברה הישראלית תחזית אפוקליפטית (כמו ביטול הבחירות בישראל). ההיסטוריה מלמדת שלא פעם מה שנראה היום אפוקליפסה נהפך למציאות.
"גולן צדק בכל מילה שאמר", פתח שטרנהל את השיחה עם אל-מוניטור. "בתחילת המאה הקודמת האנטישמיות מילאה את תפקיד שנאת הזר. היום שנאת האחר ממלאת אותו תפקיד אצל הימין היהודי הרדיקלי בישראל. הפאשיזם החל להתפתח כצורה קיצונית של שלילת הערכים האוניברסליים והמוסריים של הנאורות וביטוייה הפוליטיים: ליברליזם, דמוקרטיה וזכויות אדם. בעיני אנשי הימין הרדיקלי הישראלי - הבית היהודי, האגף הקיצוני בליכוד, ליברמן ואנשיו - דבקות בערכי הנאורות היא אינפנטיליות. אי לכך מותר לשנוא את הערבים ולהתאכזר לזרים ולפליטים.
״הימין הזה רואה בדמוקרטיה הליברלית סכנה לאומה ולמדינה ולכן הוא חותר תחתיה. לאומיות מבחינתם היא טבעית, ואילו אזרחות היא מלאכותית. לכן אפשר לשלול אותה. כך עשתה צרפת של וישי כאשר חוקקה בשנת 1940 חוקי גזע ושללה את מעמדם האזרחי השוויוני של היהודים, כולל אלה שאבות אבותיהם נולדו בצרפת ונלחמו במלחמותיה״.
אל-מוניטור: האם אנחנו ערב פאשיזם או שמא אנחנו כבר שם?
שטרנהל: זהו תהליך הדרגתי. טרם חצינו את הקו האדום, אך אנחנו משיקים לו בצורה מסוכנת. אנחנו בעיצומו של תהליך של שחיקת הערכים הליברליים כיסודות שעליהם מושתתת החברה שלנו. האנשים שמחזיקים בתפישה שהערכים הליברליים מסכנים את האומה, את המולדת ואת מדינת היהודים, מחזיקים היום בשלטון. הם פועלים לדה-לגיטימציה של השמאל ושל כל מי שאינו מחזיק בדעה שכיבוש הארץ ויישובה בכוח הזרוע הם יסוד מוסד של הציונות. לכן, ערכים אוניברסליים וזכויות אוניברסליות הם מבחינתם אויבי המדינה.
אל-מוניטור: מהי משמעותו של התהליך?
שטרנהל: בעיני אנשים כמו נפתלי בנט ואיילת שקד, דמוקרטיה היא הכרעת הרוב. אחרי זה ייאמר שמדובר ברוב היהודי בלבד, מאחר שהערבים אינם שייכים לאומה, אלא לגוף מלאכותי ששמו "קהילת אזרחים", שאין להם זכות הכרעה בשאלות קיומיות. אחר כך אפשר יהיה לוותר על בחירות כי אנחנו במצב חירום מתמיד. הימין הישראלי פועל בשיטה המבוססת על הפחדת כל מי שאינו חושב כמוהו. ראה את דברי השר יובל שטייניץ, שאמר שאילו נאמרו דברי סגן הרמטכ"ל על ידי אלוף משנה הוא היה מודח מהצבא.
שוללי הנאורות ב-250 השנים האחרונות מתנגדים לתפישה שלפיה בכל זמן ובכל מקום, מעצם מהותו, האדם הוא יצור תבוני; לכן הוא ייצור חופשי ושווה לכל בני האדם האחרים. כבר במחצית השנייה של המאה ה-18 היו מי שטענו שהזכויות האמיתיות היחידות הקיימות הן זכויות ההיסטוריות. הימין היהודי טוען שבעלותנו על הארץ מוגדרת במונחים היסטוריים בלעדיים, ולכן לפלסטינים אין זכויות דמוקרטיות.
אל-מוניטור: האם הופתעת מהממצא שעלה מסקר "ישראל היום" בקרב בני נוער (אך ורק יהודים), שלפיו 59 אחוז מבני הנוער מזדהים עם הימין?
שטרנהל: זו תולדה טבעית של הצמיחה הדמוגרפית של הדתיים לסוגיהם והחינוך השוביניסטי שמספקת מערכת החינוך. לנוכח האווירה הכללית בארץ, הטבעיות של המצב הקולוניאלי, שלילת זכויות הפלסטינים ללא שום תהיות והעמדת הצבא לרשות המתנחלים, מפתיע אותי שלא רבים יותר מזדהים עם הימין.
אל-מוניטור: לאור העמדות שאימצה מפלגת העבודה והמגעים להצטרפות לממשלת הימין, האם יש תקומה לשמאל הישראלי?
שטרנהל: מאז 1977 השמאל של מפלגת העבודה, השמאל הקונפורמיסטי, רודף אחרי הימין, כדי "לא להינתק מהעם". הסחף ימינה מחריף והולך. השמאל הממסדי, שהוא יותר מרכז משמאל, אינו נבהל מהכיבוש ומההתנחלויות וגם הוא סבור שאין לסכסוך פתרון. ברמה של אסטרטגיה לאומית כוללת, מפלגת העבודה קרובה לנתניהו ולא תהיה לה בעיה לשבת בממשלתו. זה יגרום לחורבן מוסרי וגם יקרב את קצו של השמאל.
אל-מוניטור: בהעדר לחץ מבית, האם לחץ בינלאומי יכול לעצור את הכיבוש ואת פריחת תופעת הלאומנות שתומכת בו?
שטרנהל: ללחץ בינלאומי חריף יכולה להיות השפעה מבורכת על המשא ומתן עם הפלסטינים ועל מניעת האסון ששמו מדינה דו-לאומית, אך לא על עצירת המגמות ההרסניות בתוך החברה הישראלית. את העבודה הזאת צריכה החברה הישראלית לעשות בעצמה.
אל-מוניטור: התחזקות הימין ברחבי אירופה ונסיקתו של דונלד טראמפ מסמנים את מעבר הפאשיזם לקדמת הבמה?
שטרנהל: אין שום סיבה מתודולוגית להניח שהפאשיזם והנאציזם שייכים לתקופה שבין שתי המלחמות ונקברו סופית ב-1945. התופעות הללו הן חלק מתרבות המערב ועלולות לשוב ולהופיע בעיקר בתקופות משבר. הכלכלה הניאו-ליברלית והגלובליזציה פוגעות היום בשכירים במערב, וגלי ההגירה מאיימים על הייחוד התרבותי של החברה האירופית. טראמפ מוכיח שוב שהכול יכול לקרות בכל מקום ושכולם מסוגלים לכול.
המבנים האידאולוגים העיקריים של הפאשיזם בולטים לעינו של כל מי שמעוניין לראות. במאה הקודמת תנועות פשיסטיות ביטאו את עמדותיהן בגילוי לב ובעוצמה רבה. היום אלה שקוראים תיגר על ליבת הערכים הליברלים ושואפים לחסלם מערפלים את עמדותיהם. לכן עלינו להבין דבר מתוך דבר ולהפעיל את הדמיון על מנת לזהות את הסכנות.