חמאס מאותת לישראל: לחץ כלכלי יוביל לעימות צבאי

עימות אלים נוסף בין ישראל לעזה נמנע השבוע [4 במאי] ברגע האחרון. לפי הודעת חבר הלשכה המדינית של חמאס מוסא אבו מרזוק, הבנות לנצירת האש בגבול ישראל-עזה הושגו בעזרת תיווך מצרי. מהודעתו של אבו מרזוק עולה כי הנהגת חמאס התחייבה למנוע מכל הפלגים ברצועה ירי רקטות לעבר ישראל, ואילו ישראל התחייבה להפסיק את תקיפות חיל האוויר ברצועה ולהסיג כוחות צבאיים שהחלו לפעול בתוך שטח עזה. נכון ליום חמישי בבוקר [5 במאי] ישראל לא הגיבה לדברים.

כל המבצעים הצבאיים של ישראל בעזה בעבר החלו כך: חילופי מהלומות מקומיות, טפטופי פצמ"רים ותקיפות של חיל האוויר על יעדים בעזה, שהתעצמו ככדור שלג לכדי סבב אלימות קשה שגבה אלפי הרוגים ופצועים.

ההסלמה האחרונה הייתה צפויה. גורמי ביטחון בישראל העריכו באוזניי בשבועות האחרונים, כי חמאס לא יישב בשקט אם יחוש שישראל מצמצמת את העברת הסחורות וחומרי הגלם לעזה במעבר כרם שלום. גם כך המצב בעזה נואש וכל שינוי קל שבקלים עלול להביא לקריסת מערכות.

ההערכות הללו, לרבות חשש מעימות צבאי נוסף בין חמאס לישראל, דווחו באל-מוניטור בשבוע שעבר. תמצית הדברים: שר התחבורה ישראל כץ הגביל את תנועת המשאיות למעבר כרם שלום בעקבות לחץ תושבי יישובי עוטף עזה, שסובלים מתנועת משאיות ערה בכביש 232 הצר והמשובש – ציר התנועה היחיד כיום להכנסת מזון וסחורות לרצועה.

אם לא די בכך, ישראל הודיעה במקביל כי היא עוצרת את העברת המלט לעזה, לאחר שהתברר כי המלט שיועד לשיקום בנינים ותשתיות שנהרסו במהלך מבצע "צוק איתן" [2014], משמש את חמאס לבניית מנהרות.

גורמים בחמאס הגיבו בשיחה עם אל-מוניטור בביטול לטענה הישראלית. לטענתם, קיים מנגנון מבוקר של כניסת מלט לרצועה, וכי חמאס עומד בהסכם שהושג בתום מבצע צוק איתן. להערכת חמאס, ישראל החליטה על אמברגו העברת מלט בעקבות חשיפת המנהרה סמוך לכרם שלום לפני כשבועיים [18 באפריל] והמבוכה שחשיפה זו גרמה לכוחות הביטחון הישראליים.

בחינת המנהרה שנחשפה הוכיחה כי אין מדובר במנהרה חדשה, אלא בכזו שנחפרה בעבר ולא אותרה במהלך מבצע צוק איתן. מאז, גדודי עז א-דין אל-קסאם המשיכו לתחזקה כרגיל.

שר הביטחון משה יעלון אמר לאחר חשיפת המנהרה כי ישראל אינה משלה את עצמה שחמאס יפסיק לחפור מנהרות, והוסיף: "אין פנינו לעימות, אך אם חמאס ינסה לאתגר את מדינת ישראל ולשבש את חייהם של תושבי יישובי עוטף עזה, הוא יוכה מכה קשה מאוד".

אם כך לא ברור מה באמת הקפיץ את בכירי מערכת הביטחון לפעול דווקא עכשיו. בצה"ל ובשב"כ עוקבים בדריכות אחר תנופת בניית המנהרות בצפון ובדרום רצועת עזה. הפרויקט מתקיים לאור יום. דיווחים גלויים ומידע מודיעיני חשפו בשנה האחרונה כי הזרוע הצבאית של חמאס פועלת במרץ רב לשיקום המנהרות שנהרסו בצוק איתן. כמעט כל תושב בעזה יודע שהדחפורים הרבים ומשאיות החול הנעות בצפון הרצועה מגויסים לפרויקט הלאומי של חמאס – הקמת המנהרות.

עוד בחודש מארס אשתקד [2015] כתבתי כאן באל-מוניטור על דיווחים של עדי ראיה בעזה, לפיהם הזרוע הצבאית פועלת בגלוי לבניית מנהרות. הכל אכן היה גלוי וברור כבר אז, כך שנדמה שעצירת העברת המלט דווקא עכשיו נועדה להרגיע את הציבור הישראלי שנסער בעקבות איתור המנהרה.

זוהי מהות הדילמה הגדולה שעמה מתמודדת ישראל. המשך העברת חומרי בנייה לעזה מאפשר לחמאס להעצים את פרויקט המנהרות. מנגד, עצירת העברת חומרי הגלם תוביל לפיצוץ.

אם כך, מהו הפתרון? לכאורה אין כזה.

ברצועת עזה חיים היום למעלה מ-1.8 מיליון בני אדם. שכונות שלמות בעזה נהרסו במהלך צוק איתן ולא שוקמו מאז. תכנית השיקום הרצועה תקועה מזה זמן רב והמצב הכלכלי שם הולך ומחמיר מדי יום. זוגות צעירים בעזה אינם יכולים להינשא, כי אין להם אפשרות כלכלית לבנות בית או להשכיר קורת גג לתחילת חייהם המשותפים.

עניין המלט וחומרי הבנייה הוא הנושא העיקרי שמעסיק את תושבי עזה, אפילו יותר ממחסור בחשמל.

האם מישהו בישראל באמת מאמין שניתן להגביל מצד אחד את העברת חומרי הגלם, ומצד שני לצפות שעזה תתנהל על פי קצב אספקת המזון שישראל מתירה לתושביה? כמה זמן עוד ניתן למשוך את הסגר, שלא תרם לביטחונה של ישראל? כמה שנים עוד ניתן להחזיק את תושבי הרצועה על חבל הזנה צר ומוגבל מכרם שלום?

מאז הוטל הסגר על עזה ביוני 2007, כל מרצו של חמאס הושקע בהסרתו. הקסאמים והפצמ"רים היוו תמיד את האמצעי של חמאס להביא את ישראל לשולחן המשא ומתן, ולאלצה לדון עמם על הסרת הסגר או הקלתו. כך קרה גם השבוע. ירי המרגמות לעבר ישראל הינו דרכו של חמאס לאותת לישראל, שלחץ כלכלי נוסף יוביל לעימות גדול נוסף.

כבר תשע שנים נמשך המצור על עזה. ארגון חמאס הוכיח עד כה כי הוא מוכן להקריב הרבה כדי להסירו.

כעת על ישראל לקבל את ההצעה הטורקית לפיוס הכוללת את הסרת הסגר מהרצועה. כך יהיה אפשר ליצור מנגנון בינלאומי שיפקח על עזה ויוריד מישראל את הנטל לדאוג ל-1.8 מיליון פלסטינים רעבים. אחרת, זה רק עניין של זמן עד למבצע הצבאי הגדול הבא. והוא יהיה קטלני ומר מהסיבוב הקודם.