ארה"ב צריכה לנטוש את "תוכנית הגיבוי" שלה בסוריה

כישלונם עד עכשיו של הארגונים הסוריים החמושים הנתמכים על ידי טורקיה לכבוש מחדש את עיירת הגבול הסורית אל-ראי מידיה של המדינה האיסלאמית (דאעש), צריכה לשמש תמרור אזהרה לבכירי המודיעין האמריקאי, שעל פי הדיווחים מכינים ״תוכנית גיבוי״, למקרה שתקרוס הפסקת מעשי האיבה בסוריה.

על פי הוול סטריט ג'ורנל, סוכנות הביון המרכזית (CIA) ושותפותיה באזור משרטטות תוכנית חירום לאספקת כלי נשק מתקדמים יותר, כולל אמצעי לחימה נגד מטוסים, לכוחות האופוזיציה הסוריים. נדמה שקשה לקובעי המדיניות בוושינגטון לוותר על הרגלים ישנים ועל רעיונות גרועים. אולי תזכרו, לדוגמה, את כישלונה הצפוי מראש של התוכנית להכשיר ולצייד, שעלתה 382 מיליון דולר והסתכמה בהכשרתם של 180 לוחמים - 95 מהם עדיין פעילים על פי כל הדיווחים. אבל במקום להגיע למסקנה המתבקשת: "ניסינו וזה לא עובד", ממשיכים בסי-איי-איי להיוועץ בטורקיה ובסעודיה, מסיבות מובנות, ומתכננים להעצים את יכולותיהם של הלוחמים הסורים. אלא שזה, כמובן, ימיט אסון נוסף על תושבי סוריה, שנהנו לאחרונה משקט יחסי ממרחץ הדמים של חמש השנים האחרונות, כפי שדיווח בשבוע שעבר מוחמד אל-חטיב מחאלב.

התהום שפעורה בין ארה"ב לטורקיה בשל התפקיד שממלאים הארגונים הכורדיים בסוריה סיבכה עוד יותר את המערכה נגד ג'בהת אל-נוסרה ונגד דאעש בצפון המדינה, וזו אחת הסיבות העיקריות לכך שגם תוכנית הגיבוי נידונה מראש לכישלון. 

פהים טשטקין כותב שהקרב באל-ראי - בתמיכת הטורקים - התגלה כ"פיאסקו" של ממש. המערכה שנמשכת זה שבוע מנוהלת בצורה איומה, ואנשי דאעש מתגוננים בכל כוחם. נראה שהתוכנית גובשה לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פנה לנשיא ארה"ב ברק אובמה וביקש ממנו לחזור בו מתמיכתו ביחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים, הכוח המוביל מאחורי הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), ולתמוך במקום זה בארגונים חמושים הקשורים לשירות הביון הלאומי של טורקיה, "כוח המורכב מטורקמנים, מסיעות שונות של צבא סוריה החופשית ומסלפיסטים", כך לדברי טשטקין.

מדיניותה של טורקיה בסוריה רק תלך ותסתבך, שהרי נותר רק סיכוי מזערי או אפסי ל"הפסקת מעשי האיבה" מול מפלגת הפועלים של כורדיסטאן. מטין גורג'ן כותב: "מזג אוויר נוח יותר יאפשר למפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK) להפוך ניידת יותר. ובעזרת תמיכה לוגיסטית משופרת, ה-PKK יכולים לאחד את יחידות ההגנה העירוניות, שפעלו עד כה עצמאית, להפוך אותן לכוח אזורי ולהסלים את הלחימה. כוחות הביטחון, המודעים למציאות המתגבשת, מתכוננים במרץ ובחשש. בכירים במערכת הביטחון באנקרה צופים פעילות ערה ומקבילה של ה-PKK בשטח, או פעולות בערים רבות לקראת סוף אפריל. באנקרה מגיבים באמצעות הוספה של יחידות מבצעיות מיוחדות המיומנות בלוחמה עירונית, כולל שימוש בכלי רכב ונשק מתאימים".

טשטקין מסכם וכותב: "הצעדים הטקטיים של טורקיה, שנועדו להרחיק את YPG מהאזור, מסכלים כל ניסיון אמיתי ומשמעותי להיאבק בדאעש. הציפייה היא שאם הכורדים ובני בריתם הערבים יפעלו במנג'יב, טורקיה תארגן שידור חוזר של התקיפה באל-ראי. אם צבא סוריה ינצח במה שמכונה 'הקרב הגדול על חאלב', החזית הצפונית תסתבך עוד יותר, עד כדי כך שאפילו טורקיה לא תוכל להתמודד עמה. במצב שכזה, הוויכוח בשאלה 'עם הכורדים או בלעדיהם' כבר לא יהיה רלוונטי".

למרות ההדלפות על תוכנית הגיבוי, השליח המיוחד של האו"ם בסוריה סטפן דה מיסטורה אינו מוכן להתעלם מחשיבותה של ההתקדמות שהושגה מאז החתימה על הסכם בין ארה"ב לרוסיה בפברואר האחרון, למרות הדיווח מ-14 באפריל בוושינגטון פוסט על "קריסתו הקרובה" של ההסכם להפסקת מעשי האיבה. רגע לפני שיחל בז'נבה סיבוב נוסף של שיחות שלום על סוריה, אמר דה מיסטורה לכתבים ב-13 באפריל, "עלינו לוודא בכל מחיר שהפסקת מעשי האיבה תמשיך להעניק תקווה לעם הסורי - גם ברוחה וגם במהותה - כי רק בזכות זה מאמינים הסורים שחל שיפור מה בחייהם, גם אם עליהם להמשיך ולחכות לשיחות הפנים-סוריות".

לורה רוזן מדווחת כי החשש האמריקאי מפני האתגרים העומדים בפני הפסקת מעשי האיבה הם תוצאה חלקית לפחות של ויכוח סביב השאלה האם הצבא הסורי ותומכיו – בעיקר איראן וסוריה - צריכים לפעול גם נגד ג'בהת אל-נוסרה, שהרי כמה מארגוני החמושים שזוכים לתמיכת ארה"ב ובנות בריתה באזור מזוהים עם ג'בהת אל-נוסרה, ארגון המסונף לאל-קאעידה בסוריה.

הקשרים הללו והקרבה של ארגונים חמושים לג'בהת אל-נוסרה דורשים התייחסות דחופה. החלטה 2254 של מועצת הביטחון קובעת שהפסקת מעשי האיבה אינה מתייחסת לג'בהת אל-נוסרה או "לשאר יחידים, קבוצות, ארגונים וישויות המזוהים עם אל-קאעידה או [דאעש]". בטור הזה הבענו את חוסר הסבלנות שלנו כלפי אותם ארגונים שחוברים לאל-קאעידה, גם אם מסיבות טקטיות בלבד או מתוך שנאה משותפת לנשיא סוריה בשאר אל-אסד. מבחינתנו, יש להקפיא לתמיד את תוכנית הגיבוי, אם לא לגרוס אותה לחלוטין. יש לגנוז כל רעיון (במקום לדון בו) של אספקת כלי נשק מתקדמים, כולל אמצעי לחימה נגד מטוסים, שעלולים ליפול לידיהם של ארגוני סלפים עדתיים כמו ג'ייש אל-איסלאם או אחראר א-שאם, הפועלים בשיתוף פעולה עם ג'בהת אל-נוסרה ונתמכים בידי סעודיה וטורקיה.

בשורה התחתונה, השותפות בין ארה"ב לרוסיה בנושא הסורי מתנהלת היטב, וזה גם הסיכוי הטוב ביותר לשים קץ למלחמה. במקום לבחור בתוכנית הגיבוי, גישה מוצלחת בהרבה תהיה להסתמך על מה שכבר הושג ולבסס מנגנון לניטור פוטנציאלי של הפרות הפסקת האש - נושא שנדון בימים אלה - וכן לשיתוף פעולה מודיעיני מוגבר בין ארה"ב לרוסיה ולבנות בריתן בקבוצת התמיכה הבינלאומית בסוריה, בעניין היחס לג'בהת אל נוסרה ולדאעש, במיוחד בחאלב ובסביבותיה, מתוך ציפייה למתקפה עתידית שתוביל כנראה לכיבוש מחדש של העיר, כי זו תהיה נקודת המפנה האמיתית במלחמה.

כמאל שייחו מדווח מכובאני: "התנועות הצבאיות האחרונות של SDF ושל שאר סיעות האופוזיציה החמושות בצפון סוריה נועדו לקטוע את קווי האספקה של דאעש, המקשרים בין אזור הכפר שמצפון לחאלב וממזרחה לבין א-רקה, וכן ליצור צוואר בקבוק בקרב לוחמי דאעש, באמצעות סגירת המעברים שעדיין פתוחים בגבול עם טורקיה. פרשנים ומומחים לענייני סוריה מאמינים שבימים הקרובים יתחוללו קרבות עזים ומכריעים בין הצדדים הנצים, ואלו ישנו את מאזן הכוחות לטובת הכוחות שנלחמים בדאעש".

כפי שכתבנו בינואר, "אם הצבא הסורי יכבוש את חאלב בסיוען של בנות בריתו, רוסיה ואיראן, שחרורה של העיר יהיה תוצאה ישירה של תבוסת הטרוריסטים ושאר ארגונים חמושים שכבר נוטשים את שדה הקרב. לניצחון של המשטר הסורי יהיו תוצאות אחרות והשלכות שונות לגמרי מעזיבה של כוחות האופוזיציה החמושים כתוצאה ממשא ומתן - כפי שקרה בחומס ובאזור דמשק. תושבי חאלב יחוו על בשרם ניצחון מוחץ של כוחות המשטר, ולעומת זאת תבוסה - ואפילו מנוסה - של הארגונים החמושים... ניצחון של המשטר הסורי בחאלב עשוי להיות תחילתו של הסוף עבור הלך המחשבה העדתי שהיה זר כל כך לעיר לפני 2011. אין מקום ראוי יותר מזה לפתוח בו בתהליך החלמתה של סוריה. ניצחון של המשטר הסורי בחאלב יקשה על המערב לתרץ את תמיכתו באותם ארגוני ג'יהאד שמבקשים להמשיך במלחמה בשאר חלקי המדינה, נגד כל הסיכויים. אנשי דאעש ואל-קאעידה יעדיפו אולי במשך הזמן להעתיק את מקומם ללוב ולמדינות אחרות, שם יוכלו לחמוק מתקיפות בלתי-נלאות מצד הקואליציה שמובילה ארה"ב, וכן מצד כוחות המשטר שזוכים לתמיכת רוסיה ואיראן. ייתכן שזה קורה גם בעצם ימים אלה, ואם כך הדבר, זו בשורה טובה לכל מי שמאמינים בסוריה מאוחדת, חילונית ולא-עדתית, כפי שנוסח בהסכם וינה וכפי שמלמדת אותנו המסורת של חאלב".