הלילה הזה כולנו מסובים
רוב מוחלט של הישראלים מכל העדות חוגגים בכל שנה את ליל הסדר בחיק משפחתם וקוראים באותן הגדות סטנדרטיות. חלקם אפילו משמרים מסורות ייחודיות ישנות. "פסח תמיד תאם לפולחן המשפחה של התרבות המערבית התעשייתית״, מסביר ד"ר חזקי שוהם את מרכזיותו של החג.
![ISRAEL/ Jewish immigrants from Ethiopia attend a demonstration of a ceremonial Passover holiday dinner known as a "seder" at an immigrant's centre in Mevasseret Zion, near Jerusalem April 14, 2011. This year will be the first "seder" the immigrants will be celebrating in Israel, which begins this Monday evening. Passover commemorates the flight of Jews from ancient Egypt as described in Exodus. REUTERS/Ronen Zvulun (ISRAEL - Tags: RELIGION SOCIETY) - RTR2L7MH](/sites/default/files/styles/article_hero_medium/public/almpics/2016/04/RTR2L7MH.jpg/RTR2L7MH.jpg?h=f7822858&itok=aBCdDnex)
לצופה מבחוץ זה ייראה משונה, על גבול אי השפיות: במהלך ליל הסדר (בפרק "אילו הוציאנו ממצרים") נוטל כל אחד מהסועדים בצל ירוק, ומצליף עמו בגב שכנו לשולחן. זהו רק אחד מהמנהגים יוצאי הדופן של חג הפסח. המסורת הזאת מגיעה מיהדות פרס, אבל גם קהילות יהודיות אחרות משמרות מסורות חג מיוחדות: ביהדות ג׳רבא (דרום תוניסיה) למשל קוראים את ״הא לחמא עניא״ כשאב המשפחה מסובב את קערת הסדר מעל ראשי הסועדים כולל הילדים הקטנים, גם אלה שכבר נרדמו. ולמרות האמירה הידועה ״שפוך חמתך על הגויים״, הם קוראים את ההגדה גם בעברית וגם בערבית.
בקהילות יהודיות אחרות, כשקוראים את החלק של ״עשר המכות״, יוצאים כולם לרחוב עם נרות דולקים וצועקים את שמות המכות בציבור.