דילוג לתוכן העיקרי

בחדרי לידה, הציבור הישראלי לא רוצה גזענות

תחקיר שחשף הפרדה בין יהודים לערבים בבתי חולים עורר סערה בציבור בישראל. אולם זה אותו ציבור ששתק כשהוחלט על הפרדות כאלה בכבישים ובאוטובוסים בגדה, בבתי ספר, בהשכרת דירות ובתחומי חיים נוספים
RTSDT9T.jpg
קראו 

שירו של הכומר הפרוטסטנטי הגרמני, מרטין נימלר, "לא הרמתי את קולי" מצוטט לעתים קרובות לאחרונה על ידי אנשי ארגוני שמאל ותנועות לזכויות אדם. השיר אומץ על ידם כדי לתאר את שתיקתו של הרוב הדומם במלחמת התרבות המתרחשת בישראל. לאחר קמפיין "השתולים" הארסי של תנועת אם תרצו והאשמתם של פעילי ותומכי שוברים שתיקה ובצלם בבגידה, "לא הרמתי את קולי", שנכתב לפני יותר משבעים שנה, הפך לשיר מחאה עכשווי - המנון הנרדפים המוחים על שתיקת הרוב.

כך נפתח שירו של נימלר: "בגרמניה לקחו הנאצים תחילה את הקומוניסטים/ אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט/  ואז הם לקחו את היהודים/  ואני לא הרמתי את קולי/ כי לא הייתי יהודי". נימלר, שלחם באומץ לב בשלטון הנאצי בגרמניה, מונה בשיר את כל המגזרים באוכלוסייה ששתקו: פרוטסטנטים, קתולים ואיגודי עובדים שחשבו שלהם זה לא יקרה, וממשיך: "ואז הם לקחו אותי/אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני". גם השבוע, המלים האלה צוטטו בהקשר של הסערה התורנית שהתחוללה בישראל.

Access the Middle East news and analysis you can trust

Join our community of Middle East readers to experience all of Al-Monitor, including 24/7 news, analyses, memos, reports and newsletters.

Subscribe

Only $100 per year.