ארה"ב ורוסיה בכיוון הנכון בסוריה
ב-27 במרץ מלאו חודש ימים להפסקת מעשי האיבה בסוריה. למרות ההפרות, נראה שההסכם מחזיק מעמד. בהתחשב במקום שהיינו בו, ובמקום שאנו נמצאים בו כעת, נדמה שמצב העניינים הנוכחי הוא בגדר נס קטן, פריצת דרך להנהגה של רוסיה וארה"ב ולשיתוף הפעולה ביניהן, ואולי, כך ניתן לקוות, נקודת מפנה עבור העם הסורי.
מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, אמר במוסקבה ב-24 במרץ: "מורגשת ירידה שברירית אבל מועילה באלימות בסוריה - יש הטוענים עד כדי 90-85 אחוזים. כמו כן, הניבה ההפסקה במעשי האיבה את הזרם הראשון והחשוב של סיוע הומניטרי לתושבים, שרבים מהם לא זכו לסיוע שכזה כמה שנים. אבל כולנו יודעים שצריך לעשות הרבה יותר, הן כדי לצמצם את האלימות והן כדי להגביר את זרימת הסיוע ההומניטרי".
כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות, ואם תימשך ואף תורחב ההפסקה הנוכחית במעשי האיבה, תהיה זו תוצאה של שותפות עמוקה וחשובה מאין כמותה בין קרי לבין שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. קרי הודיע ב-24 במרץ שארה"ב ורוסיה הסכימו להוביל הרחבה של הסיור ההומניטרי, שחרור של עצורים והאצה של תהליך השלום לקראת חילופי שלטון, ניסוח חוקה חדשה ובחירות. באותו יום ממש, אמר השליח המיוחד של האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, שגם ממשלת סוריה וגם נציגי האופוזיציה התייחסו "ברצינות רבה" לסבב השיחות הראשון. השיחות אמורות להתחדש באפריל.
ואם כבר בשורות טובות, הנה עוד כמה: המדינה האיסלאמית (דאעש) מאבדת שטחים בסוריה ובעיראק. ב-IHS/Jane’s דיווחו ב-15 במרץ שדאעש איבד מאז ינואר 2015 כ-22 אחוזים מהשטחים שכבש בשתי המדינות, בעיקר בסוריה, ושהמגמה הזו רק הואצה בעקבות התערבותה הצבאית של רוסיה לטובת המשטר הסורי בספטמבר האחרון. כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב חיסלו בשבוע שעבר את אחד מבכירי דאעש, אבו עלאא אל-עפרי, ובעת כתיבת טור זה עומדים כוחות הצבא הסורי, שזוכים לסיוע אווירי של הרוסים, לכבוש מחדש את תדמור מידיו של ארגון הטרור.
ככל שדאעש נסוג בסוריה ובעיראק, מחפשים לוחמיו טריטוריות חדשות - במיוחד בלוב - ומטרות חדשות, כולל באירופה, כפי שמעידים הפיגועים הקטלניים שהחרידו את בריסל ב-22 במרץ וגבו את חייהם של 31 קורבנות.
מקסים סוחוב כתב: "פוטין נמצא כעת בעמדה חשובה שתעצב את חילופי השלטון בסוריה. רוסיה מחזיקה כעת בבסיס חיל האוויר חמיימים [ליד לטקיה], שלא עמד לרשותה בעבר. מעמדה הגיאופוליטי כמעצמה וכמתווכת במזרח התיכון מובטח, וגם כלי הנשק שלה פופולריים מאוד ברחבי האזור. יכולת התגובה הגלובלית שלה נמצאת אף היא בשיאה, ויש הטוענים כי זה למעשה המניע האמיתי שעומד מאחורי המבצע מלכתחילה. כמו כן, הפגינה רוסיה את עוצמתה הצבאית, ובכך שלחה איתותים לכל מי שחשב אולי לנסות להעמיד אותה למבחן. רוסיה הצטיינה גם בתחום יחסי הציבור, ובדברור שהעניקה לאמנות הלחימה המודרנית. דיווחים יומיים מפורטים ממשרד ההגנה, שלוו במפות מדוקדקות ובצילומי וידיאו, מנעו מיריביה לסלף את תוצאות המערכה הצבאית בתקשורת. גם אם מוסקבה לא תציל את נשיאותו של [בשאר אל-]אסד, ירידתו מהבמה לא תיעשה בכפייה אלא במשא ומתן, ולכך יש חשיבות רבה עבור פוטין אישית, וגם עבור חזונה של רוסיה באשר לתפקידה הנוכחי בזירה הבינלאומית".
עלי האשם שוחח עם גורמים בכירים בסוריה ובאיראן, ואישר: "כשרוסיה החליטה שהגיע הזמן להסיג את רוב כוחותיה מסוריה, לא הפתיעה ההצהרה מ-14 במרץ את בנות בריתה למלחמת האזרחים בסוריה. ממשלת סוריה, איראן והחיזבאללה - כולם עודכנו מבעוד מועד".
בטור הזה אנו מבינים היטב את מורכבותו ואת רגישותו של תהליך השלום הסורי, וכן את העמידה הארוכה והאיתנה נגד דאעש ואל-קאעידה, ועם זאת אנחנו בוחרים לנקוט אופטימיות זהירה. גם אם הדרך עדיין ארוכה, ממשל אובמה נמצא בכיוון הנכון בכל מה שקשור לסוריה. עוד בטור הראשון שלנו, בדצמבר 2012, זיהינו את תפקידה של רוסיה כאחת מתוך "ארבע מגמות שעשויות לאותת אם וכאשר יגיע המהלך הסופי בסוריה - ואיזה מהלך סופי זה יהיה". המגמה הרוסית אכן מעצבת את המהלך הסופי בסוריה, וטוב עושה ארה"ב שהיא משתפת עמה פעולה. האינטרסים של רוסיה בסוריה אינם חופפים לגמרי את אלו של ארה"ב, אך את אותו הדבר אפשר לומר גם על שאר בנות בריתה המסורתיות של ארה"ב באזור. רבים מפקפקים אמנם בטוהר כוונותיה של רוסיה, ופעמים רבות אף מבקרים - ובצדק - את ההפצצות חסרות ההבחנה שלה בסיוע לכוחות הצבא הסורי, כפי שעשינו גם אנחנו בטור הזה; ובכל זאת, כדאי לערוך את חשבון הנפש בהגינות, ולהשוות את הרקורד של רוסיה לזה של שאר מעצמות אזוריות - גם אלו שמבקשות לשים קץ לסכסוך בדרכי שלום וגם כאלו שתוקפות במישרין את דאעש ואת ג'בהת אל-נוסרה, הארגון המסונף לאל-קאעידה בסוריה. על פי החישובים שלנו, הניקוד של רוסיה בסוגיות אלה כנראה טוב הרבה יותר מכמה מבנות בריתה של ארה"ב באזור. הפיגועים לפני שבוע בבריסל חושפים כי מה שקורה בסוריה קשור קשר הדוק למאבק נגד דאעש, אל-קאעידה ושאר ארגוני טרור. בסוריה, כמו במאבק הבינלאומי הנרחב יותר נגד הטרור, ייטיבו לעשות גם ארה"ב וגם אירופה אם ישתפו פעולה עם רוסיה, במקום להתעמת עמה.
ברזאני מבטיח יד קשה נגד השחיתות
מסעוד ברזאני, נשיא ממשלת כורדיסטאן העיראקית, סיפר לאמברין זמאן בראיון בלעדי לאל-מוניטור שמפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) והמפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD) "הן יישות אחת", ואף הוסיף כי ארה"ב "מעלימה עין" בשל העדיפות שהיא מעניקה למלחמה בדאעש.
בעניין משאל העם על עצמאות לחבל כורדיסטאן אמר ברזאני "במלוא הביטחון, כי להוציא נסיבות שמחוץ לשליטתנו, כן, אנחנו מנסים להשלים את המהלך עוד השנה... לדעתי, לפני אוקטובר". לדבריו, עדיין לא הוכרע סופית ניסוח השאלה - או השאלות - שיוצגו במשאל העם. הוא הוסיף כי "אנחנו מדברים עם בגדד, ונשוחח במקביל גם עם איראן ועם טורקיה. אנחנו רוצים לעשות את זה [את המעבר לעצמאות] בדרכי שלום ובדרך מאוזנת".
ברזאני הודה שקיימת תסיסה עממית בשל חוסר שקיפות בהסכמי האנרגיה שחתמה עליהם ממשלת כורדיסטאן העיראקית, והבטיח "להיאבק בשחיתות ובכל אותם אנשים שניצלו את עמדת הממשלה שלהם בנושא הסכמי הנפט, מכירת אדמות חקלאיות ועניינים כאלה. מי שאחראי לכך - משרד הפנים, משרד הפשמרגה, ראש הממשלה, כל שר, כל מנהיג מפלגה או כל בכיר במערכת הביטחון - כולם יצטרכו לתת את הדין על מעשיהם".