האם ארה"ב מוותרת על תפקיד המתווכת היחידה בין ישראל לרשות?
החלטת הקוורטט לנסח דו''ח משותף על פתרון שתי המדינות מבשרת את סופו של העידן שבו ארה"ב היא המתווכת היחידה. השינוי הזה מקובל גם על ממשל אובמה ועל העולם הערבי. הישראלים רואים את הדברים אחרת.
החלטת הקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה) מהחודש שעבר (12 בפברואר) לנסח דו''ח משותף בנושא המזרח התיכון שימנה את המכשולים לפתרון שתי המדינות, כולל המלצות להתנעת תהליך השלום, עשויה בהחלט להוות נקודת מפנה בדיפלומטיה של הקהילה הבינלאומית בכל מה שקשור לפתרון הזה. האזור מתרחק בהדרגה מהעידן שבו לארה"ב הייתה הגמוניה כמתווך היחיד שפועל לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
השינוי הזה מקובל גם על ממשל אובמה, בעקבות כישלון מאמציו של מזכיר המדינה ג'ון קרי באביב 2014, וכן בשל נטייתו של הנשיא אובמה עצמו לדיפלומטיה קולקטיבית (ויעידו על כך ההסכם עם איראן והמשא ומתן על פתרון בסוריה). גם העולם הערבי מקבל זאת בברכה. למרות יחסיו המתוחים של הנשיא אובמה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אותן מדינות ערב שפועלות למען הכרה בפלסטין ממשיכות להתייחס בחשדנות לעמדה האמריקאית המסורתית, שנתפסת כפרו-ישראלית. כניסתם לזירה של האיחוד האירופי, של רוסיה ושל האו"ם נתפסת בעולם הערבי כגורם מאזן וממתן בכל משא ומתן עתידי.
מקור בכיר במצרים סיפר לאל-מוניטור בעילום שם, שהנשיא עבד אל-פתח א-סיסי שוחח לאחרונה עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד ועם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ועמד על כך שחיוני להעניק תמיכה נרחבת לנשיא הפלסטיני אבו מאזן באמצעות יוזמה בינלאומית שתתניע מהלך לפתרון ריאליסטי של שתי מדינות. במצרים חוששים שללא מהלך שכזה, עלול להתערער מעמדה של הרשות הפלסטינית לטובת החמאס.
המצרים מעדיפים החלטה במועצת הביטחון, כפי שהציעו בתחילה הצרפתים, כולל הקפאה של הבנייה בהתנחלויות והכרזה על כינונה של מדינת פלסטין. על פי אותו מקור בכיר, קיים קונצנזוס בינלאומי נרחב ברוב הסוגיות - אם לא בכולן - לקראת הסכם על מעמד הקבע.
