בגנות החד-צדדיות

ההנהגה הפלסטינית מוטרדת מאוד מהשיח בישראל, הן בממשלה והן באופוזיציה, באשר לאפשרות שישראל תנקוט בעתיד צעדים חד-צדדיים. הדאגה נובעת, מצד אחד, מהצהרתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-9 בפברואר בעניין הגדר שתיבנה סביב גבולותיה של ישראל, גם לאורכו של נהר הירדן, כדי להגן עליה מפני חדירתן של "חיות טרף"; ומנגד, היא נובעת מהצעתו של מנהיג האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג להתנתק חד-צדדית משכונות במזרח ירושלים.

מקור בכיר בפמלייתו של הנשיא אבו מאזן אמר לאל-מוניטור בעילום שם שההנהגה ברמאללה דוחה על הסף את כל הצעותיה ופעולותיה החד-צדדיות של ישראל: "כיום מונחות על השולחן כמה פעולות חד-צדדיות מצדה של ישראל, שנובעות בחלקן ממניעים הרסניים ובחלקן מכוונות טובות יותר. אבל כולן גם יחד מסוכנות, ונידונו מראש לכישלון".

הבכיר דיבר באריכות על כישלונה של ההתנתקות מרצועת עזה בקיץ 2005. לטענתו, ראש הממשלה המנוח אריאל שרון צריך היה להגיע להסכם עם הנשיא אבו מאזן על נסיגה מהרצועה, לפני שהחליט לפעול. ההתנתקות החד-צדדית רק חיזקה את מעמדו של חמאס, וסייעה לו לנצל את הריק הביטחוני שנותר מאחור ברצועת עזה כדי לעלות לשלטון ב-2007. הבכיר הוסיף ואמר בכעס שגם מדיניותו ופעולותיו של נתניהו הן חד-צדדיות לגמרי: "מדיניותו של ראש הממשלה ברורה לחלוטין - למנוע מאיתנו חד-צדדית כל אפשרות להקים מדינה". הוא מנה רשימה של פעולות חד-צדדיות שעשו ממשלת נתניהו וצה"ל, כולל הרחבת ההתנחלויות, הלאמת אדמות, הרס בתים, פיתוח כלכלי של אזורי תעשייה בגדה המערבית, בהתנחלויות שבשטחי C [הנמצאים בשליטה ישראלית], כניסה של הצבא לערים פלסטיניות בשטחי A [שנמצאים בשליטת הפלסטינים], העמקת השליטה הישראלית במזרח ירושלים וכן הלאה. לדברי אותו מקור בכיר, את מדיניותו של נתניהו ניתן לתמצת כסיפוח הדרגתי הלכה למעשה של הגדה המערבית למדינת ישראל.

בה בעת, הוא גם מתח ביקורת על מנהיג האופוזיציה יצחק הרצוג, ועל תוכניתו החדשה להתנתק חד-צדדית משכונות ומכפרים במזרח ירושלים. הוא חש מתוסכל במיוחד מכך שהרצוג האשים את אבו מאזן בהיעדרו של תהליך שלום לפתרון שתי המדינות: "ישראל לא תמצא מנהיג מתון יותר מאבו מאזן. הרצוג צריך לקחת דוגמה אישית מאחד מקודמיו בתפקיד, [ראש הממשלה המנוח] יצחק רבין, שהוכיח כי אפשר ליצור שותפות בין ישראל לבין הנהגת הפתח הפרגמטית". הוא המשיך וביקר את הרעיון של ניתוק העיר העתיקה בירושלים ושל מסגד אל-אקצא משאר חלקי מזרח ירושלים: "נילחם בכל הצעה שכזו [כמו של הרצוג], אם יעלה אותה ראש ממשלה מכהן".

המקור הבכיר סיכם ואמר, בנימה מרירה של ביקורת: "כנראה שישראל לא מסוגלת להגיע להסכם המבוסס על פשרות - הסכם שאפשר להגיע אליו רק מתוך עמדה של שוויון מלא בין הצדדים. הישראלים - גם משמאל וגם מימין - סובלים מתסביך עליונות, תוצאה של הכיבוש המתמשך".

לדברי הבכיר, הרשות הפלסטינית פתוחה להסכם שלום עם ישראל, בתיווכה של הקהילה הבינלאומית, אם שני הצדדים יתחייבו להימנע מצעדים חד-צדדיים ויסכימו להשתתף בוועידת שלום בינלאומית שתחתור לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. בצד הישראלי יתחייבו, כאמור, להימנע מצעדים חד-צדדיים, כולל הרחבת ההתנחלויות וצעדי ביטחון שעומדים בניגוד להסכמים הקיימים בין הצדדים. בצד הפלסטיני, בתמורה, יתחייבו להימנע מצעדים דיפלומטיים חד-צדדיים, כולל פנייה לאו"ם ולבית-הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. כמו כן, הרשות תשים קץ לכל ניסיון לעודד את האלימות, תגביר את התיאום הביטחוני עם ישראל ותשתף עמה פעולה במלחמה בטרור. במקביל, יסכימו שני הצדדים להשתתף בוועידה בינלאומית שיכנס הקוורטט, ועידה שתתבסס על יוזמת השלום הערבית מ-2002 ותתייחס לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

על פי אותו מקור בכיר, הרעיונות הללו נדונים בדרגים הגבוהים ביותר, אך עדיין לא התגבשו לכדי יוזמה של ממש. מטרתם לשמש תגובת נגד לצעדים החד-צדדיים של ישראל, וכן לכל אותם פלסטינים שדורשים אינתיפאדה חמושה לאלתר.

הרעיונות הפלסטיניים הועלו בשיחה עם אחד מאנשי סודו של ראש הממשלה נתניהו, שאמר לאל-מוניטור כי הוא דוחה אותם על הסף, ורואה בהם רק אמתלה של הפלסטינים לא לבוא במשא ומתן ישיר ודו-צדדי עם ישראל, ללא תנאים מוקדמים.

ובכל זאת, יש משהו בדבריו של הבכיר הפלסטיני. מדיניות חד-צדדית ופתרון מוסכם לסכסוך הם שני מונחים מנוגדים זה לזה. מעצם הגדרתו, סכסוך אפשר לפתור רק במשא ומתן בין שני צדדים. המציאות מחייבת פשרה, כזו שמביאה בחשבון את האינטרסים ארוכי הטווח של שני הצדדים. פעולות חד-צדדיות הן סוג של תכתיב, ואילו משא ומתן אמור להניב תועלת הדדית. מצד שני, אותו מקור פלסטיני בחר להתעלם מהעובדה שגם הנהגת פלסטין מעדיפה לבצע פעולות חד-צדדיות.

בהתחשב בחשדנות העמוקה ששוררת בין שני הצדדים, נראה כי אצל שניהם, בעתיד הקרוב לעין, חד-צדדיות תמשיך למשול בכיפה.