הקוורטט עשה צעד חשוב לקראת חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים

החלטת הקוורטט (ארה"ב, האו"ם, האיחוד האירופי ורוסיה), שהתקבלה בשולי ועידת מינכן לביטחון ב-12 בפברואר, מהווה ציון דרך במאמציה של הקהילה הבינלאומית להפיח חיים חדשים בשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים לקראת פתרון של שתי מדינות. חברות הקוורטט החליטו לנסח דו"ח שיתווה את המכשולים שעומדים כיום בפני חידוש תהליך השלום, וינסח המלצות להתנעת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים.

הכוח המניע מאחורי החלטת הקוורטט הייתה פדריקה מוגריני, הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון. בכיר המקורב למוגריני סיפר לאל-מוניטור בעילום שם, שקיים קונצנזוס בתוך האיחוד האירופי, ולפיו בהיעדרו של אופק מדיני ברור הרשות הפלסטינית עלולה להידרדר, מה שעלול להוביל לאינתיפאדה חמושה ואפילו להתפטרותו של הנשיא אבו מאזן. מוגריני מאמינה כי בדומה למשא ומתן על עסקת הגרעין עם איראן, חשוב ליצור קונצנזוס בינלאומי של המעצמות הגדולות לטובת פתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. בדרך זו עשוי הקוורטט להפוך למנגנון שיעקוף את מועצת הביטחון של האו"ם, וכן יוזמות של מדינות בודדות כמו ארה"ב וצרפת.

על פי אותו בכיר, את הדו''ח יגבשו שליחי הקוורטט לאזור, והוא יוגש לשרי החוץ של הפורום בטרם יוחלט כיצד מתקדמים. הדו''ח יכלול ניתוח של המכשולים העומדים כיום בפני תהליך השלום, ועל כן יעסוק בפירוט רב בבנייה בהתנחלויות, בהלאמת אדמות, בהסתה לאלימות וכן באלימות עצמה, הן מצד טרור היחידים הפלסטיני בשלושת החודשים האחרונים והן מצד המתנחלים שפועלים נגד התושבים הפלסטינים.

הגורם הבכיר באיחוד האירופי הוסיף ואמר שחברות הקוורטט אינן מתכוונות להאשים אף אחד מהצדדים, אלא לנתח את המצב בצורה מאוזנת, כדי לנסות ולהכין את הקרקע לחידוש המשא ומתן על פתרון שתי המדינות.

אשר לנוסחה לחידוש השיחות - שרי החוץ של הקוורטט ידונו בנושא בבוא העת, בהתבסס על ההמלצות שיוגשו להם בדו''ח. לדברי אותו בכיר, מוגריני עצמה תתייעץ עוד לפני השלמת הדו''ח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם הנשיא אבו מאזן וכן עם מנהיגי מצרים, ירדן וסעודיה. באיחוד האירופי רואים ביוזמת השלום הערבית מ-2002 את הבסיס למשא ומתן עתידי, ועם זאת גם מזהים את הצורך בחילופי שטחים הדדיים ביחס לקווי 67', וכן בהסדרי ביטחון שיספקו את האינטרס הביטחוני של ישראל במסגרת פתרון שתי המדינות.

ההחלטה על גיבוש הדו''ח זכתה אמנם לקונצנזוס, אך קיימים בתוך הקוורטט חילוקי דעות לגבי המצע המדיני שישמש בסיס לכל משא ומתן עתידי.

בכיר במחלקת המדינה של ארה"ב סיפר לאל-מוניטור בעילום שם שמזכיר המדינה ג'ון קרי תומך מאוד בדו''ח של הקוורטט. לאור הביקורת האירופאית החריפה כלפי מדיניות ההתנחלויות של נתניהו, תנסה ארה"ב לאזן בדו''ח את מה שנראה מבחינתה כמו יחס ביקורתי מוטה נגד ישראל מצד שלושת החברות האחרות בקווארטט. מבחינתם של האמריקאים, יוזמת השלום הערבית אינה יכולה להיות הבסיס העיקרי למשא ומתן עתידי, משום שאינה מדגישה די הצורך את סידורי הביטחון והמלחמה בטרור - נדבך חיוני בכל הסכם על מעמד הקבע. על פי אותו גורם בכיר שמבקר באזור לעתים קרובות, ממשל אובמה מעוניין לגבש מצע מדיני לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, לקראת העידן שאחרי אובמה. הוא יעשה זאת גם במסגרת הקוורטט וגם כחלק מהקווים המנחים של ארה"ב עצמה לפתרון של שתי מדינות. ערוצי הביטוי של אותם קווים מנחים נמצאים עדיין בבדיקה, כולל האפשרות של נאום נשיאותי חשוב.

החלטת הקוורטט חשובה, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בעתיד הקרוב, היא עשויה להעניק לאבו מאזן אופק מדיני שאליו יוכל לחתור. באשר לישראל, החלטה שכזו עשויה לעורר דיון פוליטי סביב טיבן של המלצות הקוורטט. בטווח הארוך, המנגנון חשוב עוד יותר מכל המלצה ספציפית; ההחלטה עשויה להיות תחילתו של תהליך לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות קונצנזוס בינלאומי, ולא בתיווכה של ארה"ב בלבד, כפי שהיה בעבר. סביר להניח שמצע מדיני חדש לפתרון של שתי מדינות לשני עמים יוכל להתגבש רק לאחר הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, ורק לאחר ששני הצדדים - ישראל והרשות הפלסטינית - ימצו עד תום את שאר החלופות.