דילוג לתוכן העיקרי

5 תובנות חדשות על היוזמה הערבית

במפגש בטורקיה בין נציגים מישראל, מהרשות הפלסטינית ומאירופה בנושא הצלת פתרון שתי המדינות, עולה כי בשבועות האחרונים מתגבשת באיחוד האירופי יוזמה להימנע מפגישות עם פוליטיקאים ישראלים המתגוררים בהתנחלויות.
U.S. Secretary of State John Kerry (back to camera) meets with the Arab League Peace Initiative at the Ministry of Foreign Affairs in Amman, July 17, 2013. Kerry is due to meet on Wednesday with officials from Arab nations that he regards as essential to his push to get Israelis and Palestinians to resume peace talks. REUTERS/Mandel Ngan/Pool (JORDAN - Tags: POLITICS) - RTX11P6I

האורחים הרוסים המעטים שהגיעו בסוף השבוע האחרון [12 עד 17 בדצמבר] למלון גרנד פארק שבאנטליה, חרף המתיחות בין מוסקבה לאנקרה, לא יכלו לדעת שהנשים והגברים ששוחחו בנחת בשולחנות הסמוכים מייצגים כובש ונכבש. מי שעוקב אחרי הידרדרות השיח הישראלי-הפלסטיני היה מתקשה להאמין שהנשים הגברים האלה באו לאנטליה כדי לחפש ביחד דרכים להצלת פתרון שתי המדינות, בעזרת יוזמת השלום הערבית. אחרי ארוחת הבוקר הם תפסו את מקומם ליד שולחן מלבני ארוך באחד מחדרי הישיבות.

סביב השולחן ישבו בין היתר גם שני חברי כנסת מהמחנה הציוני וחברת כנסת ממרצ. היו שם שר פלסטיני לשעבר, כהני דת מעזה וממזרח ירושלים, דיפלומט בכיר מהליגה הערבית, ודיפלומט אמריקאי, אירופאי וטורקי. כדי שהדוברים יוכלו להביע את עמדותיהם בנוחות, המזמינים מארגון הרשת האיזורית לקידום היוזמה הערבית  ביקשו מהמשתתפים להימנע מפרסום שמותיהם של הנוכחים ומציטוט ישיר של דבריהם. לפיכך, התובנות שעלו מהכנס יובאו ללא ייחוס למשתתפים.

תובנה ראשונה: יוזמת השלום הערבית מ-2002 שרירה וקיימת. קרוב לוודאי שהיא תזכה לאשרור בכינוס הקרוב של הפסגה הערבית, שיתקיים במרוקו במארס 2016. חרף סירובה של ישראל לאמץ את היוזמה ואף לדון בה, מדינות ערב החשובות, בראשן מצרים וסעודיה, עומדות מאחוריה ואינן מוכנות לשנות את עקרונותיה. עם זאת, לנוכח אי היציבות בסוריה וחוסר הוודאות לגבי עתידה, מימוש סעיף הנורמליזציה עם ישראל כנגד נסיגה לקווי 67' אינו מותנה בנסיגה מרמת הגולן. די בכך שישראל תאמץ את עקרונות היוזמה (בתוספת נכונות לחילופי שטחים בגדה ובמזרח ירושלים) כדי לפתוח בצעדים לנרמול היחסים עם מדינות כמו סעודיה.

הערבים מתקשים להבין מדוע יוזמת שלום נדיבה כל כך אינה מצליחה לחדור ללבו של הציבור היהודי-הישראלי. במפלגות המרכז והשמאל הציוני קיימת תמיכה רחבה בהכרה מיידית בהקמת מדינה פלסטינית, שגבולותיה יתבססו על קווי ה-4 ביוני 67'. מוסכם כי על ישראל להכיר באחריותה לבעיית הפליטים, כולל פליטי 48' שנעקרו מכפריהם והחיים בישראל, ובמאמצים לפתרונה. זאת בלא מימוש מלא של זכות השיבה. לדעת נציגי המחנה הציוני ומרצ, מחוות דרמטיות בנוסח ביקור סאדאת בירושלים ייקלו עליהם לשווק את היוזמה כחלק מתוכנית מדינית מתוצרת ישראל. עם זאת, לדעתם, הדרך לשלום אזורי עוברת דרך הקלפיות. כדי שמנהיג יציע מדיניות להסדר כולל וסוף הסכסוך, עליו לשכנע את הציבור כי מסירת הגדה לפלסטינים לא תהפוך אותה לעזה שנייה. לפיכך, חיוני להקים מנגנון ביטחוני אזורי-בינלאומי, שיפחית את הסיכון של השתלטות עוינת של חמאס או גורמים חיצוניים על פלסטין.

תובנה שנייה: אין לצפות ליוזמה מדינית אמריקאית בתקופה הקצרה שנותרה עד לסיום כהונתו של הנשיא ברק אובמה, כולל תקופת המעבר בין הבחירות לבין כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן. במקרה הטוב, מבחינתם של אנשי מחנה השלום, אובמה יימנע מהטלת וטו בהצבעה במועצת הביטחון על הכרה מלאה במדינה פלסטינית עצמאית. הפלסטינים קיבלו מסר מוושינגטון שפניה לאו"ם תביא להפסקת הסיוע האמריקאי לרשות הפלסטינית. הנציגים האמריקאים סבורים כי ב-2017, שנתו הראשונה של הנשיא החדש, הוא (או היא) אינו צפוי להתמקד בהפשרת התהליך המדיני הקפוא בערוץ הישראלי-פלסטיני.

תובנה שלישית: באירופה גובר התסכול לנוכח קידום מפעל ההתנחלויות, תוך פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של הפלסטינים. הלשון החריפה עד חצופה של התגובה הישראלית להחלטה לסמן את מוצרי ההתנחלויות הגבירה את הזעם בבירות אירופה. אפילו גרמניה, שנחשבת לחומת המגן של ממשלת הימין מול האיחוד האירופי, החליטה ליישם את ההחלטה. בשבועות האחרונים נידונות באיחוד שתי יוזמות חדשות בנושא ההתנחלויות. האחת, להימנע מפגישות עם פוליטיקאים ישראלים המתגוררים בשטחים הכבושים, דוגמת השר זאב אלקין וחבר הכנסת אביגדור ליברמן. השנייה,למנוע את כניסתם של מתנחלים למדינות האיחוד, באמצעות חוק הצטיידות בבקשות אשרה שיאפשרו בדיקת מקום המגורים של המבקש.

כמה מדינות באירופה מנסות להיכנס לוואקום שארה"ב הותירה בזירה הישראלית-פלסטינית. משרד החוץ הצרפתי מנסה לגייס תמיכה ביוזמה מדינית אירופית לקידום הכרה במדינה פלסטינית בשילוב נוסחה שתבטא את זהותה היהודית של מדינת ישראל. במקביל, ספרד מגייסת תמיכה בכינוס ועידה בינלאומית בשנה הבאה, במלאת 25 שנה לוועידת מדריד [1991]. ועידה זו התקיימה בהשתתפות נציגים ממדינות ערב, ישראל, ארה"ב, רוסיה, אירופה, סין, יפן והאו"ם, והיא פתחה את השיחות (העקרות) בין ממשלתו של יצחק שמיר לבין הפלסטינים, ירדן, סוריה ולבנון. בד בבד קיימת כוונה לחדש את פעילותן של חמש הוועדות הרב-צדדיות שהוקמו בעקבות הוועידה בנושאי בקרת נשק, שיתוף פעולה כלכלי, פליטים, מים וסביבה.

תובנה רביעית: יוזמת השלום הערבית משמשת מכנה משותף לשיח של אנשי דת מוסלמים ויהודים. שיחות שלום רציניות, על בסיס היוזמה הערבית, יסייעו לגורמים מוסלמים ויהודים דתיים להתמודד עם ארגונים דתיים קיצוניים שמנצלים את איבת הכיבוש והופכים את הסכסוך הפוליטי למלחמת דת.

תובנה לסיום: דווקא כשהתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מצוי בקיפאון, כשפתרון אינו נראה באופק, לא ניתן להפריז בחשיבותם של מפגשים קבועים בין הצדדים המעורבים בסכסוך, ביחד עם אנשי דת וגורמים בינלאומיים מרכזיים. היוזמה הערבית - תוכנית השלום החשובה ביותר שנולדה מאז ראשית הסכסוך היהודי-הערבי - חייבת לעמוד במרכזם של אותם מפגשים. אסור להניח לה למות.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles