על סף אינתיפאדה אלימה, בפתח נותנים לאבו מאזן "הזדמנות אחרונה"

קיימת תחושה גוברת של ייאוש בקרב כל הפלגים הפרגמטיים הפוליטיים ברשות הפלסטינית. גם הגורמים המתונים ביותר, ששומרים על קשרים טובים עם המערב, הרימו ידיים וויתרו על הסיכוי שתהליך דיפלומטי יוביל בעתיד לפתרון של שתי מדינות. בדעת הקהל מתייחסים לזה כאל תבוסה של הנשיא אבו מאזן, וגם כהישג לחמאס.

מקור בכיר בפתח המקושר לתנזים, סיפר לאל-מוניטור ב-4 בדצמבר (בעילום שם) שמתחולל קרב בין הפתח לחמאס בשאלה מי יוביל אינתיפאדה אלימה נגד ישראל. על פי הפרשנות שלו, לא נשאר היום דבר מהאחדות הלאומית של הפלסטינים. חמאס מתסיס את האלימות בקרב הנוער, ובפתח עצרו פעילי חמאס רבים בגדה המערבית.

המקור, המקורב גם לבכיר הפתח הכלוא בישראל, מרואן ברגותי, אמר: "החמושים בפתח מוכנים לתת לאבו מאזן רק עוד הזדמנות אחת אחרונה להשיג החלטה במועצת הביטחון שתוביל לכינונה של מדינת פלסטין על בסיס קווי 67', כולל בירה במזרח ירושלים וציר זמן קצר יחסית [לחתימה על הסכם]. אם זה לא יקרה, נחליט לשנות את האסטרטגיה שלנו. בפתח מתנגדים לטרור, אבל מוכנים לעמוד בראשה של התקוממות אלימה. אנחנו לא תומכים בפרץ האלימות הנוכחי של צעירינו האמיצים, וכוחות הביטחון שלנו בהחלט מנסים לסכל אירועים, אבל הכעס והתסכול בגדה המערבית כה עמוקים, שבמוקדם או במאוחר האלימות תתפרץ".

לדבריו, "אינתיפאדה יש לנהל אסטרטגית, ולהתוות לה מטרות אסטרטגיות. היעד חייב להיות, בראש ובראשונה, להסב את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית למצבם הקשה של הפלסטינים, וכמובן גם להשפיע על דעת הקהל בישראל ולהבהיר שלכיבוש יש מחיר. המסר של האינתיפאדה, שבמובן מסוים כבר החלה, צריך להיות אם כן עצמאות פלסטינית".

במצב הרוח הפלסטיני בגדה המערבית חלה באמת תזוזה כתוצאה משלושה אירועים. הראשון הוא התנגדותה של ממשלת ישראל החדשה לפתרון שתי המדינות. השני הוא "השתלטותה" של המדינה האיסלאמית על תשומת הלב העולמית. והשלישי, ואולי החשוב מכל, הוא המשך הבנייה בהתנחלויות במטרה להפוך את כינונה של מדינה פלסטינית למשימה בלתי-אפשרית.

אותו מקור בפתח שרטט בקווים כלליים את אופיה של האינתיפאדה העתידית, על פי היעדים שציין: עריכת הפגנות ענק נגד הצבא הישראלי, במיוחד במחסומים בגדה המערבית ולאורך הגבול, כדי להאיר זרקור על הכיבוש. אותו דבר ייעשה גם סביב ההתנחלויות ועל הכבישים הראשיים שנבנו במיוחד עבור מתנחלים, כדי להדגיש את העובדה שמדובר ביישובים לא-חוקיים. כמו כן, ירושלים המזרחית תעמוד במרכזה של האינתיפאדה האלימה, כדי להמחיש את חשיבותה של העיר לפלסטין ולאיסלאם.

הבכיר בפתח העריך כי גם אם ההנהגה הפלסטינית מעדיפה ברובה התקוממות לא-אלימה, ברור לכולם שמידה מסוימת של אלימות היא בלתי נמנעת, ואולי אף מבורכת, ולו כדי למשוך את דעת הקהל הבינלאומית ואת תשומת לבן של ממשלות ברחבי העולם.

על פי אותו מקור, יהיה גם צד דיפלומטי לאינתיפאדה האסטרטגית הזו. המערכה הדיפלומטית תתמקד בגיוס תמיכה ערבית, וכן בגיוסה של תשומת הלב הבינלאומית ודעת הקהל בישראל. מטרת מפתח אחת תהיה קהיר. תמיכה פומבית של מצרים בהתקוממות היא בעלת חשיבות עליונה. משטרו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי הוא גם גורם מפתח בהשגת לגיטימציה למאבק הפלסטיני מצד הליגה הערבית. בלב מאמצי הדיפלומטיה של הפלסטינים עומד הצורך למגנט את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית, כדי שתכיר בחשיבות המאבק הפלסטיני. לדברי אותו מקור בכיר בפתח, שום אינתיפאדה לא תצליח אם לא תניב הישגים דיפלומטיים בארצות הברית, באיחוד האירופי, ברוסיה, בסין ובזירת האו"ם.

אשר לישראל, הפלסטינים שואפים להוכיח לחלקים הפרגמטיים יותר בדעת הקהל הישראלית שאין חיה כזאת "כיבוש נוח ללא מאמץ", ושמדיניות הרחבת ההתנחלויות תגבה מחיר כבד מהכלכלה הישראלית. במקביל, תפנה הרשות הפלסטינית למדינות המפרץ ותבקש מהן סיוע, למקרה שייעצרו (או יצומצמו) כספי התרומות מהתורמים המסורתיים של הרשות הפלסטינית, כמו הקונגרס האמריקאי.

נדמה שלפלסטינים יש תוכנית קונקרטית ומתקדמת מאוד לניהול התקוממות אלימה. כמה מהתוכניות הללו אכן יתממשו? נצטרך לחכות ולראות. אך כמי שביקר לאחרונה בחברון, נדמה לי שבקרוב מאוד נגיע לנקודת האל-חזור.