לשמור על אבו מאזן כדי למנוע אינתיפאדה

זמן קצר אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו נחת בישראל בתום ביקורו בארצות הברית הוא כינס ישיבה ביטחונית דחופה בלשכתו בתל אביב לדון בגל הטרור האחרון בישראל ובדרכים להילחם בו [5 באוקטובר]. הסוגיה שעליה נדרשו ראשי מערכת הביטחון לתת תשובה הייתה, האם החלה התארגנות רחבה לאינתיפאדה או שמא מדובר שוב, בגל טרור קצר נוסף, כפי שהיה  בסוף 2014 בירושלים על רקע המתיחות בהר הבית.

התשובה לשאלה אם זהו גל טרור או אינתיפאדה מחייבת התייחסות שונה ודרכי פעולה שונים לחלוטין. עימות כולל, קרי אינתיפאדה, משמעו הכרזת מלחמה על הרשות הפלסטינית, לצד נקיטת סנקציות אזרחיות וכלכליות שעלולה להביא לקריסתה ולפירוקה. לעומת זאת, התמודדות אופרטיבית נקודתית עם גל טרור (אינטנסיבי ורצחני ככל שיהיה), מחייבת דווקא המשך שיתוף פעולה עם הרשות, ובכלל זה הידוק התיאום הביטחוני.

במשך חודשים רבים דנה מערכת הביטחון בישראל בתרחישים שונים של הסלמה עם הרשות הפלסטינית והוכנו תוכניות מבצע מפורטות לאפשרות של עימות מזוין כולל. מערכה צבאית רחבה, דוגמת האינתיפאדה השנייה, אשר תשאב לתוכה את האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, מחייבת את ישראל בכלל ואת צה"ל והשב"כ בפרט להיערכות שונה מזו הנדרשת במצב של גל טרור חדש – המצריך נקיטת אמצעים מוגבלים יחסית.

פקיד בכיר שהשתתף בדיון בלשכת ראש הממשלה במוצאי החג מסר לאל-מוניטור בעילום שם, כי הפורום הביטחוני העריך שכרגע אין התארגנות רחבה בגדה המערבית לקראת אינתיפאדה, וכי מדובר בגל טרור מוגבל שמתוגבר על ידי ההסתה של הרשות הפלסטינית.

עניין ההסתה הוא מוטיב חוזר שבו נתלה הדרג המדיני בישראל אחרי כל פיגוע טרור. אבל על אף הפניית אצבע מאשימה כלפי ראש הרשות אבו מאזן, ראשי מערכת הביטחון הישראלית, לרבות הרמטכ"ל וראש השב"כ, יודעים כי הוא זה שיכריע איך ייראה המשך המשבר הנוכחי. אם ירצה, המצב ידרדר לאינתיפאדה, ואם ירצה, ההסלמה תיגדע והשקט יחזור. שני הצדדים, ישראל והפלסטינים, יודעים כי עימות מזוין רחב לא יתרחש כנראה כל עוד אבו מאזן פועל באופן ברור וגלוי למנוע זאת.

מרגע בחירתו לתפקיד יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן מדבר ופועל בקול ברור - השונה לחלוטין מקולו של קודמו בתפקיד. יאסר ערפאת, גם אם לא תיכנן את האינתיפאדה השנייה (בניגוד לטענתם של גורמים שונים בישראל), לא עשה כמעט דבר לעצור אותה. ערפאת הרגיש נוח במהלך האינתיפאדה לחזור למעמד של גנרל צבאי המניע את עמו לעימות עם ישראל. הוא גם נהנה מעמדת הקורבן שאליה נדחק באירועים הסוערים של כיתור המוקטעה על ידי טנקים ישראלים.  "מיליון שאהידים" שיעלו לירושלים היה הסלוגן החביב עליו ביותר. הוא נועד לגייס את אחרון המאמינים להצטרף למאמץ הלאומי המזויין.

אבו מאזן לעומתו, על אף שהוא מודע מאוד לביקורת הנשמעת על היותו משתף פעולה עם הישראלים, אינו עוצר את התיאום הביטחוני וקוטע כל ניצן של התקוממות אלימה. בניגוד לקודמו, הוא לא סטה אף פעם מהמדיניות שעליה החליט כבר בתחילת דרכו: לא מוחלט לעימות מזוין עם ישראל - כן למאבק דיפלומטי מדיני ועממי. אבו מאזן נוהג כך גם עתה לנוכח ההסלמה האחרונה.

כמעט במקביל לישיבת הפורום הביטחוני שכינס נתניהו בתל אביב, אבו מאזן זימן את ראשי המנגנונים הפלסטינים בלשכתו ברמאללה והורה להם למנוע עימותים עם כוחות צה"ל. היו"ר הפציר בראשי המנגנונים לעשות הכל כדי למנוע הסלמה שתוביל להתדרדרות ולאובדן שליטה. מהלך אופרטיבי ראשון וחשוב שהוחלט לנקוט בו כדי למנוע הסלמה הוא פריסת כוחות שיטור פלסטינים, בתיאום עם ישראל, כדי למנוע מצעירים ליידות אבנים על מחסומים או לקיים הפגנות גדולות.

מחאה, אומר מקור ביטחוני פלסטיני לאל-מוניטור, היא עניין לגיטימי ואפילו רצוי לנוכח המהלכים המתגרים, לדבריו, של ישראל. אבל הוא מוסיף כי היא תותר רק באופן מוגבל ורק לאחר שיהיה ברור שניתן יהיה לפקח עליה ולשמור שלא תצא מכלל שליטה. אותו מקור גם ציין, כי הוחלט על מעצר של פעילי חמאס וג'יהאד איסלאמי שחשודים בתכנון פיגועים נגד ישראל. המקור הפלסטיני סירב להשיב אם מעצרה של חוליית חמאס, שביצעה את פיגוע הירי ליד איתמר שבו נהרגו בני הזוג הנקין [1 באוקטובר], נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות.

חמשת חברי החוליה נעצרו יום לאחר הפיגוע במבצע מעצרים של יחידת המסתערבים דובדבן, הימ"מ והשב"כ. "על אף שמדובר בפעילי חמאס", הוא אומר, "אנחנו מעריכים כי הם פעלו כהתארגנות מקומית על דעת עצמם ולא כהנחיה של הארגון''. גם המחבל מוהנד חלבי, שביצע את פיגוע הדקירה בירושלים ב-3 באוקטובר שבו נרצחו אהרן בנט והרב נחמיה לביא, פעל כנראה ללא הכוונה או תכנון של תשתית ארגונית פעילה, ויצא לפיגוע באופן עצמאי.

את המפגעים הבודדים הפועלים באופן עצמאי, קשה לכוחות הביטחון לעצור מבעוד מועד. הדרך היחידה להילחם בפיגועים האלה היא להרגיע את השטח. וזה בדיוק ההפך ממה שהימין בישראל דורש עכשיו מראש הממשלה. בהפגנה שארגנה המועצה האזורית שומרון ליד ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו השתתפו אלפי אנשי ימין, שדרשו להחזיר את הביטחון. שרים בממשלתו נתניהו שנאמו באירוע קראו לו "לנצח את גל הטרור בדרך הכי יהודית שאפשר", כלומר באמצעות הרחבת ההתנחלויות.

אבל אם ישראל מעוניינת לבלום את גל הטרור, בין אם הוא מבוצע כרגע על ידי יחידים ובין אם על ידי חוליות טרור, עליה דווקא לנקוט איפוק ולהרגיע את השטח. במערכת הביטחון בישראל, כמו גם בקרב בכירי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שוררת תמימות דעים כי הגורמים למתיחות בין ישראל לפלסטינים הם בעיקר תחושות של תסכול, ייאוש ואכזבה, וכן מצוקה כלכלית, אבטלה, וכעס על הרחבת התנחלויות וחוסר האופק המדיני. מעל לכל, הם טוענים כי התסיסה סביב אירועי הר הבית היא שהניעה את המפגעים בגל הטרור הנוכחי. בנייה נוספת בהתנחלויות צפויה רק להחמיר את המצב בשטח.

בינתיים נראה כי הצעדים שנוקטת ישראל מדודים ושקולים. אם ישראל רוצה למנוע התקוממות רחבה, עליה לשמור על יו"ר הרשות אבו מאזן. הוא האיש שמונע איבוד שליטה על האלימות כרגע. כמה זמן הוא יוכל להחזיק מעמד? כמה זמן יוכל לעמוד איתן ועקשן אל מול כולם? זה תלוי גם כמה שיקול דעת ותבונה יהיו בצעדיה הבאים של ישראל.