סקר: רוב הישראלים רוצים לשקם את היחסים עם טורקיה

למרות שמקור הביטוי "הכל כלול" הוא לתיאור שיטת האירוח החדשנית לזמנה שהגו לפני שנות דור יזמי "מועדון הים התיכון", שיטה שבה תייר משלם סכום חד פעמי ומקבל את כל ההטבות שיש למוסד המארח להציע, הפך המונח התיירותי בקרב הישראלים לשם גנרי לחופשה בטורקיה, או ליתר דיוק - במלונות שנבנו בריביירה הטורקית שלחופי הים התיכון. הכוונה ב"הכל כלול" בעברית עכשווית, היא חופשה עממית זולה ומהנה במלון טורקי עם בופה מזון חופשי מסביב לשעון, ועדיף עם שתייה ללא הגבלה.

כששר החוץ של טורקיה, פרידון סינירליאולו, כיהן כשגריר ארצו בישראל בתחילת שנות האלפיים, הוא  הציב לעצמו מטרה להעלות את מספר התיירים הישראלים לטורקיה ממאתיים אלף בשנה לחצי מיליון. בקיץ 2008, חודשים ספורים לפני תקרית דאבוס שבה התפרץ רג'פ טייפ ארדואן, אז ראש הממשלה, על הנשיא שמעון פרס, חצה מספר התיירים הישראלים שנחתו בטורקיה את מספר המטרה שהציב השגריר סינירליאולו, והגיע לשש מאות אלף כמעט.

בעקבות הורדת דרג היחסים אחרי פרשת משט המרמרה, שבה חיילים ישראלים הרגו עשרה טורקים שניסו לפרוץ את המצור שהטילה ישראל על רצועת עזה [מאי 2010], צנח מספר התיירים הישראלים בטורקיה לאלפים בודדים.

הישראלים חיפשו תחליפים ראויים ל"הכל כלול" במדינות אחרות באזור והתאכזבו שוב ושוב. הם יצאו לנפוש ביוון, בקפריסין או בבולגריה, אבל המשיכו לחלום על טורקיה. בשל כך יצרה התקשורת הישראלית, שעוקבת בדריכות אחר העליות והמורדות במשא ומתן לנרמול הקשרים בין הממשלות בירושלים ובאנקרה, את מה שניתן לכנות מדד ה"הכל כלול": אחת לכמה זמן חוזרות מהדורות החדשות ותוכניות האקטואליה לאתרים המדוברים באנטליה ובבודרום, סופרות את הישראלים שם ובוחנות את יחסם של נותני השירות כלפיהם, כאינדיקציה למידת הנכונות של הישראלים לסלוח לטורקיה ולפתוח דף חדש. לפי קונספציית ה"הכל כלול", הישראלים יהיו מוכנים בסופו של דבר לסלוח לארדואן על ההתבטאויות החמורות נגדם, מכיוון שהם כל כך כמהים לחזור לחופשות שכל כך חסרות להם.

על רקע הדברים האלה מעניין מאוד לבחון את הנתונים בסקר חדש שקיים מכון מיתווים למדיניות אזורית, ומופיע כאן בפרסום ראשון. מהסקר עולה שמרבית הישראלים חושבים שהבשילו התנאים לשקם את הקשרים בין שתי המדינות - לא כדי לחזור לאתרי התיירות, אלא דווקא מסיבות ביטחוניות.

בעקבות הדיווחים על התקדמות מסוימת במגעים לפיוס בין שתי המדינות, שאלו סוקרי מכון רפי סמית "מהי לדעתך הסיבה החשובה ביותר שבגללה כדאי לישראל לשקם את היחסים עם טורקיה?''

מבין  500נשאלים יהודים השיבו שישה אחוזים בלבד שהסיבה החשובה ביותר לפיוס היא תיירות. מאידך 48 אחוזים השיבו שהסיבה היא צורך בשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות בנושא סוריה ודאע"ש. רבע מהנשאלים השיבו שלישראל אין סיבה לשקם את הקשרים.

במדגם נוסף מצומצם הרבה יותר (מאה נשאלים) שנערך בקרב הערבים בישראל, חצי מהמשיבים ענו  שיש לנרמל את הקשרים עם טורקיה כדי שאנקרה תסייע לתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. הצורך בשיתוף פעולה ביטחוני צוין בידי 21 אחוזים בלבד מהערבים, ואת חופשות ה"הכל כלול" ציינו  בתשובתם 15 אחוזים. נציין שאוכלוסייה זו לא נרתעה מלפקוד את אתרי התיירות בטורקיה גם בימים הסוערים ביותר של המשבר.

הסקר נערך עבור הכינוס של הדיאלוג המדיני הישראלי-טורקי של מכון מיתווים ו-GPoT Center מטורקיה שהתקיים השבוע (18 באוקטובר) בהרצליה. יושב ראש מכון מיתווים, הד״ר נמרוד גורן, אומר לאל-מוניטור שהכנס התאפיין באופטימיות זהירה. בתקופה האחרונה, הדגיש, ניכרים צעדים קטנים, מדודים והדרגתיים של שיפור הלכה-למעשה ביחסים. נשיא טורקיה ארדואן, מדגיש גורן, מקפיד על שקט יחסי בכל הנוגע לביקורת על ישראל, וזאת למרות ההסלמה בסכסוך הישראלי-פלסטיני ולמרות הבחירות החוזרות בטורקיה שהולכות ומתקרבות. ברקע לכך, הוא מוסיף, נמצאת גם המעורבות הרוסית הגוברת בסוריה, שמהווה מקור לחשש ולהערכת מדיניות מחודשת בישראל ובטורקיה כאחת. בעוד שבשנים האחרונות נבדלו ביניהן ישראל וטורקיה בעמדתן כלפי סוריה, הרי שההתפתחויות האחרונות שם דווקא עשויות לייצר אינטרסים משותפים להן.

הד״ר גורן מדגיש שאם בעבר הקרוב נראה היה שיהיו אלו הנושאים האזרחיים - דוגמת הגז הטבעי והתיירות - שיעמדו בבסיס שיקום היחסים בין ישראל לטורקיה, הרי שכיום ההערכה היא שהנושאים הביטחוניים יתפסו את קדמת הבמה.

למרות האופטימיות חשוב לציין, שהגורמים המוסמכים בישראל איפסנו לאחרונה את מערך פעולות הנרמול בין ישראל לטורקיה, לפחות עד אחרי הבחירות החוזרות שם באחד בנובמבר. כפי שנכתב כאן אחרי הבחירות הקודמות בטורקיה, גם הפעם רווחת בקרב פוליטיקאים ומקבלי החלטות בישראל הגישה שאם ארדואן ייחלש ויאלץ להתפשר על שאיפותיו הפוליטיות ולהקים ממשלת קואליציה, יגבר הסיכוי לנרמול היחסים בין המדינות.

לעומת זאת, בדרגים המקצועיים רווחת הגישה ההפוכה, שלפיה רק ארדואן חזק פוליטית, כזה שלא יהיה זקוק עוד להיאבק על עתידו ועל מעמדו, כזה שיקבל בבחירות הקרובות כוח מוחלט שיאפשר לו לשנות את החוקה ולהפוך לנשיא עם סמכויות בלתי מוגבלות - רק הוא יוכל לקדם את מסמך ההבנות שסוכם בין ישראל לטורקיה לפני שנתיים כמעט, וממתין לאשרורו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

לדעתו של הד״ר גורן, תומך נלהב ואדוק בשיקום הקשרים בין המדינות, הנסיבות החדשות במזרח התיכון פתחו פתח חדש לנורמליזציה בין ירושלים לאנקרה דווקא משום שעכשיו הישראלים רואים בטורקיה שותפה למאבק נגד דאע״ש - יותר מאשר יעד לחופשה מפנקת.