אינתיפאדת הימין הישראלי

בצה"ל מסרבים להכיר בהגדרת "אינתיפאדה" למה שמתחולל עכשיו בשטחים. ההגדרה הנוכחית של הצבא דומה מאוד להגדרה הפלסטינית של האירועים: "התפרצות". גורם צבאי בכיר אמר השבוע לאל-מוניטור, כי לא מן הנמנע שאנו נכנסים לתקופה שתכלול התפרצויות עתיות, תקופתיות, של אלימות ממוקדת. על פי המדדים של צה"ל, אין עדיין תמיכה ציבורית פלסטינית עממית בהתקוממות דוגמת האינתיפאדה הראשונה או השנייה. "במוצאי שבת האחרונה", אמר קצין ישראלי בכיר, "יצאו להפגין ברחבי יהודה ושומרון 3,900 פלסטינים בסך הכל. זה המספר, אין בלתו. מספר כזה הוא לא אינתיפאדה".

האינתיפאדה האמיתית מתרחשת, בינתיים, בתוך הימין הישראלי. ראשי המתנחלים, מגובים בשרים נפתלי בנט ואיילת שקד מבפנים, ובאופוזיציונר הלוהט אביגדור ליברמן מבחוץ, הפגינו מול ביתו של ראש הממשלה נתניהו במוצאי שבת [3 באוקטובר]. להפגנה הזו הגיעו גם שלושה שרים: זאב אלקין, יריב לוין וחיים כץ – שרים שמפגינים נגד מדיניות הממשלה בה הם יושבים. זהו, כנראה, סטרט-אפ ישראלי ייחודי.

כך או אחרת, המפגינים מימין דורשים הקמה מיידית של התנחלות חדשה בשטחים כתגובה למעלליו של אבו מאזן ול"התפרצות" האלימה, ויציאה למבצע "חומת מגן" נוסף, כדי להשיב את הביטחון וההרתעה.

דווקא צה"ל מתפקד בסיטואציה הזו כמבוגר האחראי. הרמטכ"ל הישראלי רב אלוף גדי אייזנקוט הוא אדם מאופק, פרגמטי ומפוכח. הוא לא מסתיר את דעותיו ולא מתכופף בפני הדרג המדיני. הרמטכ"ל אמר ביום שלישי [6 באוקטובר] שאף אחד לא מגביל את צה"ל, וכי לצבא יש גיבוי מלא מהדרג המדיני.

באשר לדרישות לצאת למבצע דוגמת "חומת מגן", בצה"ל מגחכים. "זוהי דרישה אבסורדית שמנותקת מהמציאות", אומר לאל-מוניטור קצין המשמש בתפקיד בכיר ביהודה ושומרון, "למבצע חומת מגן יצאנו אחרי שקרוב לעשר שנים הפלסטינים במחנה הפליטים בג'נין ובקסבה של שכם לא ראו חייל ישראלי מקרוב. כדי לבצע מעצר בתוך עיר פלסטינית היינו צריכים להכניס פנימה חטיבה ולהקיף את האזור באוגדה. מאז חלף זמן רב. סלאם פיאד ואבו מאזן הביאו חוק וסדר לשטחים, ובמוצאי שבת חדר כוח של מסתערבים לתוך בית חולים בשכם ושלף ממנו, כמעט בלי אלימות, את אחד מרוצחי בני הזוג הנקין. פעם, בשביל מעצר כזה הייתה נדרשת חטיבה. היום עושה אותו מסגרת מצומצמת של מסתערבים עם חיפוי סביר מסביב. אז בשביל מה צריך 'חומת מגן'? נגד מי? איזה שטח נכבוש? הרי צה"ל יודע להיכנס לכל מקום במינימום חיכוך, אז בשביל מה מדברים סתם?"

נכון ליום רביעי בבוקר [7 באוקטובר], ההערכה בצה"ל היא שניכרים סימנים ראשונים של רגיעה בשטח. או, כפי שמכנה את זה קצין ישראלי בכיר, "יכול להיות שלקחנו את הסיבוב הזה בשלום". כן, האירועים האלימים בשטחים בשבועות האחרונים נתפסים בצה"ל כסיבוב מסוכן, לא כמלחמה. הגורמים המתסיסים את האירועים הללו, על פי המודיעין הצה"לי, הם אלה: המתיחות על הר הבית; הפיגוע נגד משפחת דוואבשה בכפר דומא, שמבצעיו טרם נלכדו על ידי צה"ל; מצבו הפוליטי הקשה של אבו מאזן; היעדר אופק מדיני מול ממשלת ימין ישראלית; ההתססה מכיוון חמאס; וגם ההתססה מכיוון התנועה האסלאמית של ערביי ישראל, הפלג הצפוני, בראשותו של "ראש הנחש" השייח' ראיד סלאח.

"כל אלה", אומר קצין ישראלי, "הם האפקטים שמלבים את האווירה ומספקים את הדלק לבעירה. מולם", הוא מוסיף, "יש את הגורמים הממתנים, המרגיעים. האיזון בין ההתססה להרגעה עדין מאוד בשלב הזה. כל רגע יכול לקרות משהו דרמטי לא צפוי שיביא פיצוץ. אבל אם זה לא יקרה, יש סיכוי טוב שבקרוב נצלח את ההתפרצות הזו לכיוון ההתפרצות שתבוא אחריה".

כדי להגביר את הסיכוי לצליחה מוצלחת של האירועים, מפעילים בכירי צה"ל את השפעתם מול הלחץ הכבד שמפעיל הימין על מנת למנוע הטלת סנקציות על האוכלוסייה הפלסטינית. "חשוב להשאיר את האוכלוסייה מחוץ למעגל האלימות", אומרים בצה"ל. 47 אלף פועלים פלסטינים יצאו ביום שלישי בבוקר לעבוד בתחומי ישראל. "תחשוב על המספר הזה", אמר לי קצין ישראלי בכיר, "47 אלף פועלים, כל אחד מפרנס בסביבות שש נפשות, זה אומר שרבע מיליון פלסטינים אכלו היום את ארוחת הערב שלהם כתוצאה מעבודה בישראל. זה עדיף על רבע מיליון משועממים שזורקים אבנים בכיכר פלסטין ברמאללה", הוסיף.

מהסיבות הללו מפעילים בצה"ל לחץ כבד על המערכת המדינית. הלחץ הזה כולל גם עימותים מול ההתראות של השב"כ, כדי לא לפגוע במה שמכונה "מרקם החיים" של האוכלוסייה הפלסטינית. זה כולל המשך מדיניות גמישה באשר לחסימות ומחסומי דרכים, שמאפשרת לפלסטינים תנועה מהירה יותר בין הכפרים והערים. המדיניות הזו, לדברי ראשי המתנחלים, מקלה על המפגעים השונים לבצע את פיגועיהם, והוויכוח סביב הסוגיה הזו נמצא כעת בעיצומו. בשלב הזה, נמצאים ראש הממשלה נתניהו ושר החוץ יעלון בצד של צה"ל, שמנסה להכיל את האירועים, להגיב בעוצמה מדודה, לא לשרוף את המועדון ולמקסם את הסיכוי להרגעת האווירה. הבעיה היא, שבמצב הנפיץ שנוצר בשטח, בכל רגע נתון יכול משהו להשתבש או פיגוע להצליח ולהביא התדרדרות. אף אחד לא באמת מעוניין בהתדרדרות הזו, חוץ מחמאס וארגוני טרור נוספים. זה לא אומר בהכרח שהיא לא תקרה.

ביום שלישי בערב הגיעו המהומות ליפו – המחצית השנייה, המוכרת פחות, של תל אביב. עיר מעורבת בה גרים ערבים ויהודים בדו-קיום מרתק ושביר. הפגנה גדולה של ערביי יפו נגד מה שקורה על הר הבית התדרדרה עד חסימת כבישים, יידוי אבנים והבערת אוטובוס. כשמראות אלה מגיעים לתל אביב, זה סימן רע לגבי ה"סיבוב" אותו מקווים בצה"ל לצלוח בשלום.