דילוג לתוכן העיקרי

הבחירות החדשות בטורקיה יכריעו את גורל היחסים עם ישראל

אחרי שהכריז על בחירות חדשות, ארדואן שב לתקוף את ישראל ולפי כמה דיווחים גם לסייע לחמאס. היחס שלו לישראל אחרי הבחירות, תלוי בשאלה אם יצליח לזכות בניצחון מוחלט בפרלמנט.
RTR2QV69.jpg

היכן נמצא בימים אלה סלאח אל-ערורי, פעיל חמאס שלטענת ישראל הפך את טורקיה לבסיס תכנון, מימון והפעלה לטרור ברצועת עזה ובגדה המערבית? תלוי את מי שואלים.

לפני חודשים אחדים יצא אל-ערורי מטורקיה לאחת ממדינות המפרץ, במה שנראה בירושלים כהיענות טורקית למחאות שהעבירה ישראל על האירוח החם והתומך שלו זכה שם. המחאות הועברו בכל הדרכים האפשריות: במעט הצינורות הדיפלומטיים והמודיעיניים שעדיין מתפקדים בין שתי המדינות, באמצעות מתווכים מארצות הברית ומאירופה וגם בהצהרות פומביות.

בשבועות האחרונים טענו באוזניי גורמים מדיניים וביטחוניים ישראלים בכירים שאל-ערורי שב לטורקיה וחידש את פעילותו שם. הם הטילו על אנקרה את מלוא האחריות לכך. בכירים טורקים דחו בתגובה את הדברים מכל וכל. לדבריהם, ״אל-ערורי עזב את תחומי טורקיה ולא שב. הטענות שמפנה ישראל מופרכות״. יתרה מזו, מבחינת אנקרה, ההתעקשות שלא לאפשר לאל-ערורי לחזור לפעול מטורקיה היא עוד מחווה ברצף המחוות שהיא מפנה כלפי ישראל כדי לקדם את תהליך הנורמליזציה בין המדינות.

אחת המשימות הראשונות שהציב לעצמו הד״ר דורי גולד, כשמונה למנכ״ל משרד החוץ על ידי ראש הממשלה ושר החוץ בנימין נתניהו, היא לקדם את תהליך הנורמליזציה בין ישראל לטורקיה. התהליך הזה תקוע מאז החליט נתניהו שלא לאשר את הסכם הפיצוי לנפגעי המרמרה, מבלי שהנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן יתחייב שלא ישוב לתקוף אותו או את מדינת ישראל.

לשם כך יזם גולד מפגש עם ״מחזיק התיק הישראלי״ בממשלת טורקיה בשנים האחרונות, תת שר החוץ פרידון סינירליאולו. השניים נועדו ברומא למפגש היכרות [22 ביוני], שבו בחנו הצדדים אפשרויות לדלג על המשוכה ששני הצדדים כל כך מעוניים לעבור, ולנרמל את הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. גולד חזר מהפגישה מעודד וזה המסר שהעביר לראש הממשלה ושר החוץ בניימין נתניהו. האופטימיות שאפפה את מנכ״ל משרד החוץ הישראלי הפכה לאופוריה כמעט, כשהתברר שסינירליאולו, איש אמונו של ראש ממשלת טורקיה, הפרופ׳ אחמט דבוטאולו, מונה לשר החוץ. במפגש שקיים בירושלים עם עיתונאים טורקים (1 בספטמבר), שהוזמנו על ידי הקונסוליה הישראלית באיסטנבול לבקר בישראל, הרעיף מנכ״ל משרד החוץ מחמאות אינספור על ידידו החדש - שר החוץ של טורקיה.

באותם ימים ממש, לפני פחות מחודש, ביקרה בישראל, בשטחי הרשות הפלסטינית ובעזה משלחת כלכלית טורקית חצי רשמית, שהגיעה לקדם יחד עם היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים באמצעות המינהל האזרחי הישראלי מיזם רב לאומי ישן להקמת אזור תעשייה באזור ג׳נין.

הכוונה היא להניע את היוזמה ולהקים במימון טורקי ובחסות ישראלית כ-130 מפעלים במגוון תעשיות, שיעסיקו אלפי פועלים פלסטיניים. חברי המשלחת הטורקית נועדו עם סגן השר במשרד לשיתוף פעולה אזורי, חבר הליכוד איוב קרא, ורבים בישראל ובטורקיה ראו במהלכים האלה סנוניות שמבשרות את שיקום הקשרים בין המדינות שתהום נפערה ביניהן מאז השתלטו חיילי צה״ל על משט המרמרה, שהיה בדרכו לעזה והרגו עשרה פעילים טורקים. גורמים מדיניים בישראל עמם שוחחתי בתחילת ספטמבר הביעו אופטימיות באשר לאפשרות להתגבר על משבר האמון האישי בין נתניהו לארדואן, אך הדגישו שהתהליך כולו יצטרך להמתין עד אחרי הבחירות החוזרות לפרלמנט באנקרה, שעליהן הכריז הנשיא ארדואן, ב-1 בנובמבר.

מאז המתקפה הבוטה של ארדואן נגד ישראל במהלך מבצע צוק איתן [יולי-אוגוסט 2014], אכן ריסן נשיא טורקיה את התבטאויותיו נגד ישראל. במערכת הבחירות האחרונה לפרלמנט (7 ביוני) הוא נמנע מלתקוף את ישראל. כנשיא, הוא לא התמודד באופן ישיר אך לקח חלק פעיל ביותר בקמפיין כדי שיוכל לשנות את החוקה ולהפוך לנשיא ביצועי עתיר סמכויות. מפלגתו AKP אמנם זכתה ברוב בפרלמנט, אבל בפעם הראשונה לא היה זה רוב מוחלט, וכדי להקים ממשלה מפלגתו הייתה זקוקה לשותפות קואליציונית שלא אפשרה את שינוי החוקה כפי שהוא רצה. ארדואן נחל מפלה.

אבל הוא לא מוותר. אחרי שהכריז על בחירות חדשות הוא חזר להשמיע זמירות ישנות. הוא ניצל את ההידרדרות בהר הבית כדי לשוב ולתקוף את ישראל. בפגישתו עם חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, ששב להיות אורח קרוא בארמון הנשיא באנקרה (14 בספטמבר), ארדואן אמר שישראל פוגעת בקודשי האיסלאם במסגד אל אקצה.

הדברים האלה והמידע על חזרתו של אל-ערורי לפעול נגד ישראל משטח טורקיה גרמו לבכירים בירושלים להטיל על ארדואן אחריות ישירה להסתה שמובילה לאלימות בהר הבית, ושוב לאפסן את אווירת הפיוס כלפי הטורקים.

למרות האווירה הטעונה עכשיו יותר מתמיד, גם לנשיא ארדואן וגם לראש הממשלה נתניהו אינטרס ברור לשיקום הקשרים בין המדינות. לשניהם ברור שהדרך הכלכלית ביותר לנצל את מאגרי הגז הישראלים בים התיכון היא למכור את הגז לטורקיה ולהוביל אותו לשם בצינור תת ימי.

אבל לפני הכל ארדואן זקוק לניצחון מוחלט בבחירות החוזרות ב-1 בנובמבר, שיאפשר לו לשנות את החוקה ולהפוך לנשיא רב-סמכויות ביצועיות. לשם כך הוא לא חוסך מהלכים ומחוות. הוא קטע את תהליך השלום עם הכורדים, חידש את המלחמה נגדם, הצטרף לקואליציה נגד דאע״ש, ובשבוע שעבר אף הפתיע מאוד כשהביע נכונות להישארותו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד בשלטון.

אם היה חושב שהידוק הקשר עם ישראל יכול היה לסייע לו להשיג את מטרתו הפוליטית, אין כל ספק שהיה עושה כך. לפיכך, מה שיקרה בין ישראל לטורקיה אחרי הבחירות בנובמבר תלוי בעוצמה שיקבל בהן ארדואן.

More from Arad Nir

Recommended Articles