הכוונות הטובות של האיחוד האירופי

בזמן ששרי החוץ המובילים של האיחוד האירופי עסוקים בראש ובראשונה במשבר הפליטים ביבשת וביישום הסכם הגרעין עם איראן, גובר הלחץ מצד כמה שחקני מפתח לגלות אסרטיביות רבה יותר בקידומו של פתרון שתי מדינות לסכסוך הישראלי פלסטיני. בין שחקני המפתח האלה אפשר למנות את שרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני, ואת שרי החוץ של צרפת, ספרד ואיטליה (לורן פביוס, חוסה גרסיה-מרגלו ומרפיל ופאולו ג'נטילוני).

מקור בכיר לענייני מדיניות חוץ במטה האיחוד האירופי בבריסל אמר לאל-מוניטור בעילום שם, כי חרף השיפור ביחסים בין האיחוד לבין ארצות הברית בעקבות העסקה האיראנית, הרי שבכל הנוגע למדיניות בסוגיה הישראלית-פלסטינית, שני הצדדים אינם רואים עין בעין. הובהר להנהגת האיחוד האירופי כי הנשיא אובמה אינו מתכונן להשקיע מאמץ פעיל בחידוש שיחות השלום הישראליות-פלסטיניות. לכל היותר תתערב ארצות הברית במאמצים למנוע אלימות בתוך הגדה המערבית ורצועת עזה ומתוכן.

האיחוד האירופי פועל על פי לוח זמנים אחר, ורואה צורך דחוף בחיזוק מעמדו של הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, במטרה להבטיח את מקומו במחנה המתון. המקור בבריסל אמר לאל-מוניטור כי המדינות החברות באיחוד האירופי יפעלו בשלושה כיוונים:

הצעד הראשון יהיה לרסן את התפשטות ההתנחלויות הישראליות. בחודש הבא יתחילו כל 28 המדינות החברות באיחוד האירופי לסמן סחורות המיובאות מהתנחלויות ישראליות. צעד זה יפגע כנראה ביצוא הישראלי ויעמיד את ישראל, לראשונה בתולדותיה, כמטרה לסנקציות כלכליות. ייתכן שחלק מהמדינות החברות (כמו צרפת או בריטניה) יישמו צעד זה ביתר קפדנות, ואילו מדינות אחרות (גרמניה או הולנד) לא יקפידו עד כדי כך. אולם בין 28 שרי החוץ של האיחוד שוררת הסכמה נרחבת על הצורך ליישם מדיניות כזו.

הנתיב השני יהיה פעולה במועצת הביטחון של האו"ם, בהובלת צרפת בשיתוף עם ניו זילנד. שר החוץ לורן פביוס מתכנן להעלות לדיון החלטה הקוראת לפתרון של שתי מדינות המבוסס על קווי 67', עם מסגרת זמנים של שנתיים או שלוש ליישום ההחלטה. השר הצרפתי עדיין מנסה לשכנע את ארצות הברית שלא להטיל וטו, לעת עתה ללא הצלחה.

הכיוון השלישי והחדש נוגע לתכנוני מדיניות בבריסל ובפאריז לקראת האפשרות של יוזמת שלום מטעם האיחוד האירופי. לפי המקור הבכיר בבריסל, אנליסטים במטה האיחוד האירופי העוסקים בתכנון מדיניות למזרח התיכון מפתחים בימים אלה פרמטרים בסיסיים ליוזמה כזו, שתידון בבירות האיחוד האירופי. מטרת היוזמה הזו תהיה ליצור מסגרת שעל בסיסה הצדדים באזור, יחד עם ארצות הברית, רוסיה וסין, יוזמנו לוועידת שלום בינלאומית – מעין ועידת מדריד 2, בהמשך לזו מ-1991 שהחלה את תהליך אוסלו. הוועידה הזו, שאולי תתקיים בבריסל או בפאריז, תהווה פתח למשא ומתן דו צדדי ורב צדדי. תנאי המסגרת של הוועידה יהוו את הבסיס שעליו יתנהל המשא ומתן הישיר בין הצדדים, הן בנושא של פתרון שתי מדינות והן בעניין שיתוף פעולה אזורי, כולל נושאים ביטחוניים. הוועידה תמשיך לתפקד כמזכירות קבועה לפיקוח על המשא ומתן.

אנליסט מדיניות בכיר במשרד החוץ הצרפתי אישר לאל-מוניטור בעילום שם כי יוזמה ברוח זו נדונה כעת בפאריז ובבירות אחרות באיחוד. שר החוץ פביוס נחוש בדעתו להביא להתקדמות במסלול הפלסטיני, בשל הסכנות שמעמיד הקיפאון המדיני ליציבות האזור. יוזמה כזו, לכנס ועידת שלום בינלאומית, תתבסס על עמדות היסוד של האיחוד האירופי בעניין מדינה פלסטינית: הגבולות שלה (המבוססים על קווי 67'), בירתה במזרח ירושלים, הסדרי ביטחון מחמירים שימנעו פעולות טרור נגד ישראל, סיוע ושיתוף פעולה כלכלי, סיום הסכסוך בין שתי מדינות הלאום ונורמליזציה של היחסים באזור. הניסוח של תנאי מסגרת ברוח זו יתואם עם הממשל האמריקאי, בתקווה לקבלת אור ירוק מארצות הברית, גם ללא מעורבות ישירה של הבית הלבן בשלבים המוקדמים. המקור במשרד החוץ בפאריז אמר לאל-מוניטור כי הפלסטינים אינם שוללים רעיונות אלה, אבל הם ספקנים לגבי כל יוזמה המותנית באישור ישראל.

אשר לישראל, ראש הממשלה נתניהו הבהיר פומבית כי הוא מוכן לפתוח במשא ומתן עם הנשיא עבאס, אך ללא כל התניות מראש או תנאי מסגרת. על כן קשה להביע תקווה בנוגע ליוזמות מדיניות כאלה, שלמעשה רק דוחות משבר אזורי גדול האורב לפתחנו בגלל הקיפאון המדיני. ללא מעורבות אמריקאית פעילה לא צפויה שום התקדמות לעבר תהליך שלום, למרות כל הכוונות הטובות של מנהיגי האיחוד האירופי.