דילוג לתוכן העיקרי

אירופה שולחת סימן לישראל

נתניהו, כצפוי, מיהר לייחס להחלטת האיחוד האירופי לסמן מוצרים מהתנחלויות מניעים אנטישמיים. אבל גם הוא יודע, כשהוא צריך, לסמן אזרחים ערבים או עמותות שמאל.
BARKAN, WEST BANK - JULY 30: The Israeli settlements of Barkan (left) and Kiryat Netafim (center) separate the Palestinian village of khirbet Bani Hassan (top left) July 30, 2004 from the of the West Bank settlement industrial area of Barkan (below). According to the left-wing Israeli movement Peace Now, some 230,000 Israelis live in 145 settlements in the West Bank and Gaza Strip, not including the scores of illegal outposts which Israel had promised the United States it would dismantle. (Photo by David Si

נניח שחשקה נפשו של יהודי לונדוני שומר מצוות בחלבה כשרה. נניח שהאיש הוא גם ציוני אדוק וגם פעיל זכויות אדם שמדיר ידיו ממוצרים שמוצאם בשטחים כבושים. ניגש היהודי למדף המוצרים הכשרים בסופרמרקט השכונתי שלו ולשמחתו מצא שם קוביות חלבה שעל גבי עטיפתן נכתב "אחוה - נוסד ב-1929, תל אביב", וגם "בהשגחת הבד"צ ירושלים". ליתר בטחון, שלף האיש מכיסו את הטלפון החכם שלו, וחיפש בגוגל את האתר של "אחוה". הוא מצא מספרי טלפון ופקס עם קידומת של גוש דן (03) ולמד כי המפעל "רכש שטח אדמה" ובנה עליו את "אחד ממפעלי המזון הגדולים והמודרניים בישראל". חובב החלבה הליברלי שלנו נשם לרווחה; הנה, כתוב בפירוש "ישראל". שום סימן להתנחלות. נחה דעתו של היהודי. הוא הניח את חבילת החלבה בסל הקניות שלו ושב הביתה שמח וטוב לב. 

אדם מן היישוב לא יכול לדעת שמפעל "אחוה" שוכן באזור התעשייה ברקן. כמה ישראלים, שלא לדבר על אירופאים, יודעים שהאזור הזה מצוי בלב הגדה המערבית? סיפורה של חברת החלבה ממחיש את חיוניותה של ההחלטה שקיבל הפרלמנט האירופי בשבוע שעבר [10 בספטמבר] ברוב גדול, לסמן באופן ברור את המוצרים שמקורם בהתנחלויות - בבחינת הסרת מכשול בפני עיוור. ראוי לציין כי שום מדינה באירופה או בעולם לא הצטרפה לתנועת BDS. ההחלטה אינה עוסקת בשום צורה בחרם על ההתנחלויות ואף לא באפלייתם לרעה של מוצריהן. היא נועדה להזכיר לאזרחי ישראל ולאירופאים, שאין דין אזור תעשייה בשטחים הכבושים כדין אזור תעשייה בשטח הריבוני של המדינה.

נכונתה של ישראל לדון בגורל השטחים מעידה כי גם לפי עמדתה הרשמית, אזור התעשייה ברקן אינו שוכן במדינת ישראל, אלא בשטחים במחלוקת שעתידם צריך להיקבע במשא ומתן. יוזמות חוק של חברי כנסת מהימין הקיצוני, לספח את "שטחי יהודה ושומרון" או את חלקם, קבורות עמוק במגירות מזכירות הממשלה. נתניהו עצמו מדבר מזה שנים על "פתרון שתי המדינות". השגריר מרטין אינדיק, שעמד בראש צוות המו"מ של שר החוץ ג'ון קרי, תהה ב-2012 באוזניי: "היכן נתניהו חושב שהמדינה הפלסטינית תקום - על הירח?" התשובה ידועה: כן, בהחלט.

יוזמי ההחלטה החדשה מניחים שצעדים המצטיירים כסנקציות נגד ישראל יקרבו את חזון שתי המדינות. הניסיון מלמד שצעדים מעין אלה לא עושים רושם על הציבור הישראלי, הסובל מנטייה כרונית ימינה. כבר לפני יותר מעשר שנים, האיחוד האירופי אילץ את ישראל לסמן את מוצרי ההתנחלויות המיוצאים למדינות החברות בו על גבי תעודות המשלוח. אלה מגיעות לידי היבואנים בלבד, ופרטיהם לא מופיעים על העטיפות ולא חשופים לעיני הצרכן. בהסכם שנחתם ואושר ב-2005 התחייבה ממשלת ישראל לציין על גבי תעודות המקור את שם המקום בו יוצרה הסחורה, לדוגמה, באר שבע או ברקן. סחורות שמקורן מעבר לקו הירוק לא זוכות מאז להקלות במכס כנהוג לגבי סחורות שמקורן ממערבה לו.

ומה קרה מאז? נתניהו נבחר פעמיים לראשות הממשלה וכוכב ימין חדש, נפתלי בנט, הפציע בשמי הפוליטיקה הישראלית. הנזק הכלכלי המזערי שנגרם לכלכלת ישראל מניפוי תוצרת ההתנחלויות מרשימת הסחורות שנהנות מהקלות במכס (מוצרים אלה מהווים פחות מעשרה אחוזים מיצוא הסחורות לאירופה, שהסתכם אשתקד ב-13 מיליארד אירו), לא עושה רושם על הישראלי המצוי. מעטים ערים לכך שכספי המסים שלהם מממנים את הפיצוי למתנחלים משלילת הקלות המכס מתוצרתם, הנובעת מהחלטה זו [2005].

ומה קרה למפעלים בשטחים הכבושים, שאיבדו את הפטור ממכס בנמלי אירופה? הם ממשיכים לפרוח. לדוגמה, באוקטובר 2014 הניח שר הכלכלה בנט אבן פינה לשני אזורי תעשייה חדשים בצפון השומרון. "בימים שבהם מדברים במקומות רחוקים נגד ההתיישבות, פה אנחנו יום אחרי יום קובעים עובדות בשטח", הכריז מנהיג הבית היהודי. כיצד קובעים את העובדות באזורי התעשייה בשטחים הכבושים? מסמנים אותן בצבע ורוד, כזה השמור ל"אזור עדיפות לאומית א'", בכדי לתמוך בפריפריה החלשה בצפון המדינה ובדרומה.

הסימן הזה מקנה להם את הזכות למענקים והטבות מס שנותנת המדינה למפעלים תעשייתיים מייצאים. כדי למשוך יזמים לשטחים הכבושים, המדינה מציעה להם שורה של פיתויים: הנחה ניכרת במחיר הקרקע (31% מהערכת שוויה על ידי השמאי הממשלתי), שחרור מחובת מכרז וסובסידיה בשיעור של 40% עד 85% להוצאות הפיתוח של הקרקע. בנוסף הם זוכים בהנחה משמעותית ביותר במסי ארנונה (50 אחוז ויותר, ביחס למקובל באזורי תעשייה מהעבר השני של הקו הירוק).

כאן המקום לציין שראש הממשלה בנימין נתניהו שימש שר האוצר בממשלת שרון, זו שחתמה על ההסכם עם האיחוד האירופי לגבי סימון ההתנחלויות בתעודות המקור. הוא יודע טוב מכולם שצעדים מעין אלה לא מזיזים את רוב הישראלים שמאלה. להיפך. שליפה מהירה מאשפת חצי הדמגוגיה שלו, ומהלך אירופי שנודף ממנו ריח קל של ביקורת נגד הכיבוש נהפך להחלטה אנטישמית. שעה קלה אחרי שהפרלמנט האירופי הצביע בעד גילוי נאות בפני אזרחיו על מקור הסחורות המיובאות כביכול מישראל, נתניהו הכריז כי: "יש לנו כבר זיכרון היסטורי מה קרה כשבאירופה סימנו מוצרים של יהודים".

לאירופאים יש מה ללמוד מנתניהו על תורת הסימונים. בעמוד הפייסבוק שלו הם יכולים עדיין למצוא את סרטון הבחירות האחרונות שסימן את "המצביעים הערבים שנעים בכמויות אל הקלפי". נתניהו יודע אפילו לסמן יהודים. באותו סרטון הוא סיפר כי יש "ממשלה לאומית שתשמור על מדינת ישראל ויש 'עמותות השמאל' שמביאות את הערבים באוטובוסים אל הקלפיות". הסימונים הגזעניים והמסיתים הללו קירבו אותו לשלטון והרחיקו את השלום. סימון מוצרי ההתנחלויות לא יקרב את סיום  הכיבוש הישראלי בשטחים. הפלסטינים יאלצו להתנחם  בדגל שלהם שהונף במבואות בנין האו"ם והשמאל - בקוביית חלבה.   

Start your PRO membership today.

Join the Middle East's top business and policy professionals to access exclusive PRO insights today.

Join Al-Monitor PRO Start with 1-week free trial