ארה"ב זוכה לתמיכה ממדינות המפרץ ומאסיה בהסכם הגרעין עם איראן

תמיכה בינלאומית מקיר אל קיר בעסקת הגרעין עם איראן

ממשל אובמה זכה השבוע לשתי זריקות עידוד בינלאומיות בעקבות החתימה על תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (JCPOA), וכך נותרה ישראל חריגה בין בנות בריתה של אמריקה בהתנגדותה הנחרצת לעסקת הגרעין עם איראן.

כך נכתב בהצהרה משותפת שפרסמו בדוחא ב-3 באוגוסט ארצות הברית ושרי החוץ של ארגון מדינות המפרץ (GCC): "שרי החוץ שבו והדגישו את העמדה שבוטאה בקמפ דיוויד, ושלפיה 'הסכם מקיף ובר-תוקף, שעונה במלואם על כלל החששות האזוריים והבינלאומיים מתוכנית הגרעין של איראן, מהווה אינטרס ביטחוני הן של מדינות GCC [המועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ] והן של ארצות הברית ושל הקהילה הבינלאומית', ואף הסכימו כי מרגע שהסכם הגרעין ייושם במלואו, הוא יתרום משמעותית לביטחון האזורי ארוך הטווח, וימנע מאיראן לפתח יכולת גרעינית או לרכוש אותה".

בעקבות הפגישה בין ארצות הברית ל-GCC בדוחא, נדמה שממשל אובמה נמצא בדרך הנכונה להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם הארגון, כאמצעי שנועד להניח את דעתן של בנות הברית במפרץ ולזכות בתמיכתן בהסכם הגרעין עם איראן, תהליך שהחל עוד בפגישת הפסגה בקמפ דיוויד ב-14 במאי, ואף נדון בטור זה.

כעבור שלושה ימים, ב-6 באוגוסט, פרסמו הצהרת תמיכה בהסכם גם שרי החוץ של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) יחד עם אלה של אוסטרליה, סין, הודו, יפן, קוריאה, ניו זילנד, רוסיה וארצות הברית.

התמיכה הבינלאומית בהסכם התרחבה והעמיקה, וכוללת היום את כל בנות בריתה של ארצות הברית ושאר מדינות הנמצאות עמה בקשרים הדוקים, פרט לאחת. כעת, משזכה בתמיכת האיחוד האירופי, מועצת הביטחון של האו"ם, מדינות GCC, חברות ארגון ASEAN, הודו, יפן, קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד, נראה שנשיא ארצות הברית ברק אובמה לא הגזים כשאמר לקהל מאזיניו באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון ב-5 באוגוסט: "כל אומה בעולם שהגיבה בנושא בפומבי, הביעה את תמיכתה, למעט ממשלת ישראל".

רפסנג'אני: ארצות הברית "נהגה עד עכשיו בהגינות יחסית" בנושא הסכם הגרעין

בראיון בלעדי שהעניק לאל-מוניטור, אמר נשיא איראן לשעבר, האייתוללה האשמי רפסנג'אני: "נדמה שהאמריקאים רוצים להרחיק את עצמם במידה מסוימת מהעבר, אבל את זה צריך להוכיח [במעשים]".

רפסנג'אני אמר שארצות הברית "נהגה עד עכשיו בהגינות יחסית" במשא ומתן על הסכם הגרעין, ואף הוסיף: "השורה התחתונה הייתה מאז ומתמיד שאמריקה צריכה לכפר איכשהו על מעשי העבר ולשפר את תדמיתה בעיני העם האיראני. חלק מגישתם החיובית של האמריקאים לפתרון סוגיית הגרעין הוכיח בינתיים את יעילותו, ואם ימשיכו בכיוון הזה ויובילו את הדרך לתוצאות חיוביות, הם [האמריקאים] עשויים להתקרב לזה [לכפרה]". 

רפסנג'אני הביע תקווה שארצו וסעודיה ישכילו לשתף פעולה לקידום הביטחון האזורי: "אין לנו סכסוך מהותי עם סעודיה וגם לא עם שאר מדינות ערב, שהרי כולן מוסלמיות, ובהתאם לחוקה אנחנו נותנים עדיפות לשיתוף פעולה איתן. הסעודים אמנם תמכו בסדאם [חוסיין] במלחמה שכפתה עיראק על איראן, אך ההדורים יושבו בינינו מהר מאוד, במיוחד לאחר שהסעודים הגיבו בחיוב למדיניות הדטאנט של איראן בתום המלחמה, ואף שיתפו איתנו פעולה. הרצח במכה [של עולי רגל איראנים ב-1987] היה אחת מהסיבות לחילוקי הדעות בינינו, אבל גם זה יושב בהוראת האימאם [חומייני], כי תמצית [היחסים בינינו] איננה נובעת מאיזשהו סכסוך [מהותי]."

נשיא איראן לשעבר הוסיף ואמר: "האירועים האחרונים באזור, כלומר בסוריה, בעיראק, בתימן ובבחריין, הם כמה מהנושאים שהעמיקו את הפער בינינו. כמובן שאם ממשלת איראן [ועמיתותיה] יחליטו לפעול יחדיו, לא יהיה קשה להחזיר את המצב לקדמותו. אפשר לדעתי ליצור נורמליזציה במהלך אחד מהיר, למען העולם המוסלמי כולו. אני באמת מאמין שזה אפשרי. אבל צריך לחכות ולראות לאן יובילו האירועים הללו, כי זה חשוב מאוד".

בטור שפרסם בעיתון א-סאפיר שר החוץ האיראני, מוחמד ז'וואד זריף, ושתורגם לאנגלית באל-מוניטור, נאמרו דברים דומים: "חובה עלינו ליצור פלטפורמה אזורית לדיאלוג בתוך האיזור, ואחר כך גם בין כל המדינות האיסלאמיות במזרח התיכון", כזו שמבוססת על "עקרונות ועל יעדים משותפים לאזור כולו, כלומר כיבוד הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות הפוליטית של כל מדינה - מבלי לחלל את גבולותיה - וכן הימנעות מהתערבות בענייני הפנים של מדינות אחרות, פתרון של שלום בכל סכסוך, מניעת האיום של שימוש בכוח, וחתירה לשלום וליציבות, לקדמה ולרווחה באזור". 

זריף ציטט מספר פסוקים מן הקוראן, והציע שאותה "פלטפורמה אזורית" לא תסתפק רק בטיפול במשברים בתימן ובסוריה, אלא תשתף פעולה גם בפיתוח יכולות גרעין לצרכים אזרחיים, כולל "העשרה גרעינית מרכזית לשם ייצור דלק גרעיני, תוך שיתוף פעולה טכני בין המדינות האיסלאמיות באזור".

ארצות הברית, רוסיה ואיראן מחדשות את המאמץ הדיפלומטי בנושא הסורי

הביקור שערך באיראן ב-4-5 באוגוסט ואליד מועלם, שר החוץ הסורי וסגן ראש הממשלה, לשם פגישות והתייעצויות עם מנהיגי איראן, הוא סנונית ראשונה המבשרת על חידוש המאמץ הדיפלומטי בנושא הסורי. אל מועלם הצטרף גם מיכאיל בוגדנוב, סגן שר החוץ הרוסי והשליח המיוחד של נשיא רוסיה לענייני המזרח התיכון, שהגיע אף הוא לאיראן כדי לדון במשבר בסוריה.

בכיר במשרד החוץ של איראן סיפר לכתב אל-מוניטור עלי האשם, שאיראן ערכה תיקונים בתוכנית ארבע הנקודות שלה לטיפול בנושא הסורי, והגישה אותה לבחינתן של טורקיה, קטאר ומצרים.

האשם כותב: "התוכנית שהוגשה כוללת ארבעה שלבים: משא ומתן להפסקת אש מיידית, הקמת ממשלת אחדות לאומית, שכתוב של החוקה הסורית כך שתכלול את רוב הקבוצות האתניות בסוריה, וקיום בחירות לאומיות בפיקוח בינלאומי. הבכיר האיראני הסביר שהתוכנית נשקלת היום ברצינות בידי הסורים ומדינות נוספות המעורבות במשבר, ושגרסה מעודכנת שלה תישלח למזכיר הכללי של האו"ם. המטרה העיקרית היא למצוא אסטרטגיית יציאה מהמשבר".

ב-6 באוגוסט המשיך מועלם מטהרן למאסקט, שם דן עם שר החוץ של עומאן, יוסוף בן עלאווי ב"מאמצים בונים ומאוחדים לפתרון הסכסוך בסוריה", כפי שפרסמה סוכנות הידיעות הסורית. עומאן אירחה גם התייעצויות חשאיות שניהלו ארצות הברית ואיראן עוד לפני המשא ומתן על הסכם הגרעין. שר החוץ הסעודי, עאדל אל-ג'ובייר, ייסע למוסקווה ב-11 באוגוסט, וייפגש עם שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב. בקרוב תגיע למוסקבה גם משלחת של האופוזיציה הסורית.

בינתיים, ב-7 באוגוסט הסכימה מועצת הביטחון של האו"ם לחקור בנוגע לאחריות השימוש בנשק כימי בסוריה. פול סונדרס כותב: "אין ספק ש[מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון] קרי ולברוב עסוקים במגעים אינטנסיביים מאוד, לאחר שנפגשו פעמיים תוך שבוע, פעם אחת בדוחא (עם עמיתם הסעודי) ופעם אחת בקואלה לומפור, בשולי הפסגה השנתית של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה. עד כה, לברוב היה זהיר יותר מקרי, שכן הסכים לומר אך מעט: 'אנחנו מסכימים שעלינו לאחד כוחות כדי להילחם בתופעה הזאת [המדינה האיסלאמית] במהירות וביעילות עד כמה שאפשר', ועם זאת הודה, כי 'עדיין לא פיתחנו גישה משותפת לטיפול בסוגיה'. לברוב הוסיף ואמר כי 'מומחים' אמריקאים ורוסים ימשיכו לדון בנושא, 'ברוח היוזמות הקיימות'. ייתכן שהוא רומז בכך לשיתוף הפעולה הקודם בין ארצות הברית לרוסיה בסוגיית הנשק הכימי של סוריה... ועם זאת, רוסיה עדיין מתוסכלת מאוד מהתקיפות האמריקאיות בסוריה, שאותן כינה לאחרונה לברוב 'הפרה של החוק הבינלאומי' וגם 'מכשול בדרך לגיבוש חזית מאוחדת נגד הטרור, כולל מלחמה במדינה האיסלאמית [ובג'בהת אל-נוסרה]'. אם הצד הזה ביחסי ארצות הברית ורוסיה ימשיך להיות דומיננטי בנוגע לסוריה ובמקומות אחרים, נדמה שהטון יהיה שונה לחלוטין במועצת הביטחון - ובאסיפה הכללית בספטמבר".

סדרת הלובי של אל-מוניטור

אל-מוניטור פרסם את התחקיר השנתי השני שלו בנושא הלובי למען המזרח התיכון בוושינגטון.

הסדרה עוקבת אחר המאמץ לאכוף גילוי נאות במסגרת החוק לרישום סוכנים זרים (FARA), מתוך כוונה לחשוף היכן ומדוע מממנות מדינות המזרח התיכון חברות לובי ויחסי ציבור בוושינגטון. עם הנושאים שמסקר כתב הקונגרס ג'וליאן פקה נמנים גם: התרומות לקרן קלינטון מצד מרוקו ואלג'יר, בעודן נאבקות על השליטה בסהרה המערבית; הקמפיין של שדולת איפא"ק לביטול הסכם הגרעין עם איראן; הקמפיינים להמשך משלוחי נשק למצרים ולבחריין; וגם הקמפיין בסך 12.7 מיליון דולר שיזם איחוד האמירויות כדי לטפל בשורה של נושאים.

סדרת כתבות על מורשת תרבותית

אל-מוניטור מאיר זרקור על מורשת התרבות של האזור. עדנאן אבו זייד מדווח כי למרות החורבן והביזה של אתרים ארכיאולוגיים בעיראק, ישנן גם ראיות להרחבה אפשרית של החפירות ושל התגליות. ויטאלי נאומקין כותב על הצורך בפעילות בינלאומית נמרצת ויעילה יותר כדי להגן על אוצרות התרבות של האזור מפני הרס. לכתבות אלו ואחרות בסדרה המיוחדת של אל-מוניטור על מורשת התרבות, לחצו כאן.

הערה: מאמר זה עודכן לאחר פרסומו הראשוני.