לכפות שלום עכשיו

רצח התינוק עלי סעד דוואבשה, בן שנה וחצי מהכפר דומא שליד שכם, ופציעתם הקשה של אביו סעד, אמו ריהאם ואחיו אחמד, בן ארבע, הניבו צונאמי של תגובות מבית ומחוץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז ליד מיטת הפצועים כי "טרור זה טרור, אנחנו צריכים להילחם בו מכל מקום שהוא מגיע". אכן, דברים כדרבנות. אבל, כשאכיפה נגד יהודים היא לא אכיפה, חקירה היא לא חקירה וענישה היא לא ענישה, "טרור, זה טרור, זה טרור" אינו אלא סיסמה ריקה.

מה נתניהו "המזועזע" היה אומר אילו לבני הזוג דוואבשה היה קצת יותר מזל, כמו למשל למשפחה מהכפר דורא אל-קרע שלפני כמה שבועות [22 ביוני] נחלצה משלושה בקבוקי תבערה שהושלכו לביתה? איזו הודעה היה מפרסם אילו עלי סעד הפעוט היה מאבד "רק" את ביתו ולא את חייו, כמו למשל, יושבי הבית בכפר חירבת אדיראת שהועלה באש לפני שבעה חדשים [31 בדצמבר]? האם ראש הממשלה היה טורח לבקר בבית החולים אילו הפשע בדומא היה מסתיים בכוויות קלות? שאלו את עשרות הפלסטינים שבתיהם הוצתו, ששדותיהם הועלו באש ושמסגדיהם חוללו.

נראה כי העיסוק האינטנסיבי בפצצת האטום האיראנית שלא נולדה וספק אם תיוולד, הסיח את תשומת לבם של ראש הממשלה ושר הביטחון מפצצת הכיבוש שמתקתקת מתחת לאפם. יש משהו סמלי בכך שכמה שעות לפני הזמן שבו בוצע הרצח בכפר דומא, נתניהו כינס את הכתבים המדיניים לתדרוך בניסיון נוסף להבאיש את ריחו של ההסכם עם איראן. הוא טען באוזני הכתבים כי "שירותי המודיעין של המעצמות נכשלו באיתור מתקנים גרעיניים כמו הבונקר בפורדו או מתקן ההעשרה בנתנז". קצת צניעות לא הייתה מזיקה למנהיג ששירותי המודיעין המפוארים של מדינתו נכשלים זה שנים באיתורם ובהעמדתם לדין של כמה עשרות קנאים, אשר פשעיהם נגד אזרחים פלסטינים עלולים להצית את המזרח התיכון.

לפי נתוני ארגון יש דין (pdf (שעוקב במשך שנים אחרי אכיפת החוק נגד מתנחלים, 7.4 אחוזים בלבד מהתלונות שפלסטינים הגישו למשטרת ישראל בעשור האחרון נגד אזרחים ישראלים חשודים הסתיימו בכתב אישום (מתוך 1,067 תלונות שהארגון עוקב אחריהן מאז 2004). התלונות כוללות תקיפה, ירי, יידוי אבנים, חבלה, גניבה או הצתה של רכוש, השחתת עצי זית ויבולים אחרים, הרג ופגיעה בבעלי חיים, פגיעה במקומות קדושים, הסגת גבול, מניעת גישה לאדמות או עיבוד אדמות השייכות לפלסטינים. תחקריני יש דין וארגוני זכויות אדם נוספים כמו בצלם, רבנים למען זכויות אדם ושוברים שתיקה, מתעדים במשך שנים עשרות אירועים שבהם חיילי צה"ל משקיפים מהצד כאשר מתנחלים תוקפים רועי צאן פלסטינים ומונעים מחקלאים לעבד את אדמתם.

ארגוני זכויות אדם, שנוכחותם מרתיעה מעט את הבריונים היהודים, עלו באחרונה מחדש על הכוונת של שרי הממשלה וחברי הכנסת, החותרים להגביל את התרומות שממשלות זרות מעבירות להם לצורך פיקוח ודיווח על הכיבוש. אותם פוליטיקאים חותמים על העברת תקציבים נדיבים לארגוני מתנחלים שמעודדים את הבריונים. מסמכים שחשף לפני שבוע מכון המחקר מולד (pdf) מראים כי ועד מתיישבי השומרון וועד מתיישבי בנימין מעודדים פעולות שנועדו להקשות על כוחות הביטחון לפנות מבנים ומאחזים בלתי-חוקיים.

בתחקיר של מולד מופיע הציטוט הבא של יו"ר ועדת מתיישבי בנימין, איציק שדמי: "הניסיון מוכיח שאם אתה אלים ולא מתחשב ולא מנסה לשכנע, אלא פשוט מאלץ את השלטון לרדת עד לברכיים, אתה מצליח". יו"ר ועד מתיישבי השומרון, בני קצובר, המליץ לתושבים לחסום את הכניסה לבסיסים צבאיים בגופם או לחילופין לצעוד אל הכפרים הפלסטינים השכנים. קופותיהם של שני "הוועדים" הללו ניזונות מהמועצות האזוריות שומרון ובנימין. כלומר, מאוצר המדינה.

ואכן, הארגונים הקיצוניים הללו מורידים את השלטון על הברכיים. בעקבות הריסת המבנים הלא חוקיים בבית אל [29 ביולי], מיהר ראש הממשלה להכריז על בניית 300 יחידות דיור חדשות בהתנחלות. כך ייעשה לבריונים שתקפו את שוטרי מג"ב, אשר באו להתנחלות כדי לאבטח את מימושו של צו בג"ץ.  כנראה שזה היה הצעד הראשון בדרך ל"בניית אמון, בדרך לחידוש המשא ומתן", שעליו דיבר שר הפנים סילבן שלום בפגישתו האחרונה לפני כשבועיים עם סאיב עריקאת, הממונה על המו"מ ברשות הפלסטינית.

שלום הבטיח מו"מ ישיר "בלי תנאים מוקדמים". כלומר, בלי התנאי של הקפאת מפעל ההתנחלויות. סיכויי הצלחתו של מו"מ ישיר בין נתניהו ליו"ר הרשות אבו מאזן על פשרה טריטוריאלית בגדה ובירושלים ופתרון הוגן של בעיית הפליטים, דומים לסיכוי שמו"מ ישיר בינו לבין הנשיא חסן רוחאני היה מוליד הסכם על תוכנית הגרעין האיראנית. ההסכם הושג רק הודות למעורבות אקטיבית והתמדה של שש המעצמות. הוא מוכיח שכאשר הקהילה הבינלאומית נחושה בדעתה לפעול במשותף כדי ליישב משבר קשה וממושך, היא יודעת לעשות זאת. המאבק שמנהל הנשיא אובמה להעברת ההסכם בקונגרס מראה שכאשר מדובר באינטרס אסטרטגי, הממשל מוכן להתעמת עם ממשלת ישראל ולהתייצב אל מול אוהדיה בארה"ב.

פתרון המשבר הישראלי-פלסטיני לא יושג בלא מעורבות אקטיבית והתמדה של המעצמות, ובראשן נשיא ארה"ב. מגירות הבית הלבן מתפקעות ממתווים לפתרון שתי המדינות, להסדרים אזוריים וליישוב בעיית הפליטים. זה הזמן בו אובמה צריך להניח על שולחן מועצת הביטחון החלטה מפורטת, כולל לוח זמנים, לסיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית. החלטה שתכלול גזרים למי שיכבדו אותה ומקלות לכל צד שידחה או יפר אותה. לא עוד משא ומתן "בלי תנאים מוקדמים" ו"צעדים בוני אמון". כשהבית בוער על יושביו, אין די בעוד הקפאה זמנית של בניה בהתנחלויות או במעצרים מינהליים של יהודים החשודים בטרור. דמם של התינוק הפלסטיני או התינוקת הישראלית הבאים יהיו על ידיהם של כל אותם מנהיגים שהיום מצקצקים בלשונם, ומחר ישובו לשלם מס שפתיים לשלום, לחירות ולשוויון.