עשור להתנתקות: האם באמת מדובר בטעות היסטורית?

ב-26 ביולי, לפי התאריך העברי, ימלאו 10 שנים להתנתקות מרצועת עזה. פינוי יישובי גוש קטיף ומרכז הרצועה, וההיערכות של צה"ל על הגבול הבינלאומי, נתפסת בעיני רוב הציבור בישראל כטעות היסטורית שהביאה את עזה להוות איום ביטחוני על תושבי ישראל בכלל ועל תושבי הדרום בפרט. סקרים שנערכו לאחר הנסיגה, עוד לפני שתנועת חמאס תפסה בכוח את השליטה ברצועה וגם בשנים הבאות, הראו בהתמדה שגם מרבית אלה שתמכו מלכתחילה במהלך הדרמטי של אריאל שרון סבורים כי שגו.

תחושת המקח-טעות שמקיפה את רוב הציבור בישראל היום, נובעת מטבע הדברים מההערכה ומהתקווה ששררו בעת ההיתנתקות שעם יציאת כוחות צה"ל ופינוי היישובים לא תהיה לפלסטינים עוד סיבה לדרוש את סיום הכיבוש, והם יתפנו לשקם את חייהם ברצועה. אבל לא רק שרצועת עזה הפכה במהלך עשור לאיום ביטחוני משמעותי על ישראל, אלא שבאופן פרדוקסלי המהלכים הצבאיים שנקטה ישראל כדי לעצור את ירי הרקטות לשטחה, אף פגעו קשות ביחסי החוץ שלה ובמעמדה הבינלאומי בעולם.