דילוג לתוכן העיקרי

צרפת שוקלת סנקציות חריפות נגד חברות מעבר לקו הירוק

באיחוד האירופי מחכים להסכם עם איראן כדי להתחיל בהפעלת לחץ כבד על ישראל. בכיר במשרד החוץ הצרפתי לאל-מוניטור: שוקלים בין היתר סימון מוצרים ושלילת מימון ומענקים.
France's Foreign Minister Laurent Fabius (R) is welcomed by Palestinian Foreign Minister Riyad al-Maliki upon Fabius' arrival at the West Bank city of Ramallah June 21, 2015. Prime Minister Benjamin Netanyahu prefaced talks about a French-led peace initiative on Sunday by saying foreign powers were trying to dictate to Israel a deal with the Palestinians. Fabius, on a two-day visit to the Middle East, was due to meet Palestinian leaders in the occupied West Bank before seeing Netanyahu later in the day. REU

תנועת BDS (ראשי תיבות של "חרם, הטיית השקעות ועיצומים"), ששמה לה למטרה להחרים את ישראל דיפלומטית, כלכלית ותרבותית, מושכת אליה ברחבי העולם בעיקר ארגונים שמאלניים ופרו-פלסטיניים, שמקווים באמצעותה להחליש את ישראל בזירה הבינלאומית. אך יש הבדל משמעותי בין הפעילות הספונטנית כמעט של תנועת BDS, לגישה הסדורה ולהחלטות המובנות שנוקטות ממשלות כשהן שוקלות להטיל סנקציות על ישראל. אלה כוללות בין השאר אמצעים להפעלת לחץ על ממשלת ישראל, כדי שתסכים לחידושו של תהליך מדיני שיוביל בסופו של דבר לפתרון של שתי מדינות לשני עמים.

תנועת BDS היא מטבעה תנועה אנרכיסטית יותר, ללא מטה מרכזי או יד מכוונת. היא מהווה אבן שואבת לאנשים ולארגונים שמבקשים להביע סולידריות עם העם הפלסטיני הכבוש. מדיניות הסנקציות, לעומת זאת, אשר נדונה בעיקר בתוך האיחוד האירופי. מתמקדת לא בישראל עצמה, אלא בראש ובראשונה בפעילות ובארגונים ישראלים בגדה המערבית.

בתוך האיחוד האירופי קיים דיון מתמשך בסוגיית הסנקציות - האם הן רצויות ומה יהיה היקפן – וכן באמצעי ענישה אחרים נגד מדיניות ההתנחלויות של ממשלת ישראל. על פי גורם בכיר במשרד החוץ הצרפתי ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, צרפת שוקלת לנקוט אמצעים כלכליים חריפים נגד סחורות ונגד חברות ישראליות שמקורן ממזרח לקו הירוק. לדבריו, ההתנחלויות אינן חוקיות על פי החוק הבינלאומי, ומשום כך גם לא תקפים לגביהן ההסכמים שנחתמו בין ישראל לאיחוד האירופי. צעדים כלכליים חריפים יתורגמו לסימון מוצרים המיובאים מההתנחלויות ככאלה (במקום לסמנם בכיתוב: "תוצרת ישראל"), וכן לשלילת מימון או מענקים של האיחוד האירופי ממוסדות אקדמיים, ממכוני מחקר ופיתוח וממוסדות תרבות ישראליים הפעילים בגדה המערבית.

מאז הבחירות בישראל ב-17 במארס הוחלט בבריסל להחמיר את עמדת האיחוד ולפעול ליישומה של המדיניות הזו, כך לדברי אותו בכיר, שאף הוסיף וטען כי בצרפת שוקלים לנקוט צעדים חריפים עוד יותר, אם לא יושק מחדש עד סוף 2015 תהליך שלום שיוביל לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. הצרפתים מתכוונים לתאם את המדיניות הזו עם שאר החברות באיחוד האירופי.

בינתיים, מתכוונים הצרפתים גם לוודא ביתר קפדנות שכל הסחורות המיובאות מההתנחלויות בישראל אכן יסומנו בהתאם, ושכל מימון של האיחוד האירופי לישויות בישראל יותנה בהגשת תצהיר שלפיו לאותה ישות אין שום קשר ישיר או עקיף לגדה המערבית או למזרח ירושלים. מעשית, הראשונים שייפגעו ממהלך שכזה יהיו כנראה בנקים ישראלים שיש להם סניפים ממזרח לקו הירוק.

אמצעי נוסף שבוחנים באירופה הוא לדרוש מישראל לפצות את האיחוד האירופי על פרויקטים בגדה המערבית שניזוקו בעקבות הרחבת ההתנחלויות. אך למרות שקיים בקרב מדינות האיחוד קונצנזוס ברור שמתנגד למדיניות ההתנחלויות של ישראל, ישנם עדיין חילוקי דעות בעניין חריפותם של צעדי הענישה הנחוצים; המדינות המתונות ביותר מבחינה זו הן גרמניה, בריטניה והולנד.

על כל פנים, במשרד החוץ של צרפת רואים בחרם על ההתנחלויות רק נדבך אחד במדיניות הכוללת במזרח התיכון. משום כך, אין בכוונתו ליישם צעדים חדשים, כאלה או אחרים, לפני שיושג הסכם עם איראן. בפאריס מקווים לתאם את הצעדים הללו עם וושינגטון, כדי ליזום יחדיו מאמץ אחרון לחידוש שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים, ובמקביל גם לקדם במוצעת הביטחון הצעת החלטה שתכיר בכינונה של מדינת פלסטין. הצעדים נגד ההתנחלויות הם אמצעי להפעלת לחץ על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי שיפגין גמישות ויתניע מחדש את המשא ומתן לקראת פתרון של שתי מדינות לשני עמים.

בהנהגת הרשות הפלסטינית קיימת ספקנות רבה באשר לאפשרות של חידוש המשא ומתן, ומעדיפים את היוזמה הצרפתית לקידום הצעת ההחלטה במועצת הביטחון, כחלק מהמתקפה הדיפלומטית של הפלסטינים. ברמאללה רואים בסנקציות נגד ישראל חלק בלתי נפרד מאותה "אינתיפאדה דיפלומטית". לדברי הבכיר הפלסטיני ג'יבריל רג'וב, ששוחח עם אל-מוניטור בעקבות המהלך שלו לסילוקה של ישראל מהפדרציה הבינלאומית לכדורגל  (פיפ"א), הפלסטינים ימשיכו לחתור לכך שמוסדות בינלאומיים וממשלות יחרימו את ישראל. "ישראל חייבת להבין שהיא תשלם על הכיבוש מחיר כבד", אמר רג'וב, "הישראלים מאמינים שיוכלו להמשיך ולשלוט בפלסטינים ולהשפיל אותם על בסיס יומיומי, בזמן שהם עצמם מנהלים חיים נורמליים. אבל אנחנו נוודא שזה לא יקרה. כי הכיבוש הוא מקור כל רע". משוואת השלום שלו נותרה כשהייתה בימי הסכם אוסלו - ביטחון בתמורה לסיום הכיבוש. הוא הוסיף והזהיר שהאינתיפאדה הדיפלומטית של הפלסטינים תזכה לתנופה של ממש לאחר החתימה על הסכם עם איראן.

ואכן, הסוגיה הפלסטינית נמצאת בהמתנה, שעה שהעולם כולו מחכה להסכם הגרעין הסופי עם איראן ולהכרעת הקונגרס. מיד לאחר מכן, ייאלץ הממשל האמריקאי להחליט האם וכיצד הוא מתניע מחדש את השיחות בין ישראל לפלסטינים, וגם כיצד להגיב ליוזמה הצרפתית במועצת הביטחון. ובינתיים, בזמן שכולנו ממתינים לעסקה עם איראן ולאישור הקונגרס, מוצאות עצמן גם הממשלות באירופה במעין הפוגה דיפלומטית, שלאחריה יצטרכו לנקוט עמדה ברורה יותר בסוגיית כינונה של מדינת פלסטין, וכן בשאלת הסנקציות האפשריות נגד ישראל.

מטרתם של כל המאמצים הדיפלומטיים הללו צריכה להיות אחת: פתרון של שלום ושל שתי מדינות לשני עמים. משום כך, החרם על ישראל עצמה - באמצעות תנועת BDS - הוא צעד שגוי וחסר תועלת. מצד שני, בהחלט יש מקום לביקורת על מדיניותה של ממשלת ישראל בנושא ההתנחלויות בגדה המערבית. המשך הבנייה שמקדמת כעת ממשלת נתניהו הרביעית נועד לחסל כל סיכוי לפתרון של שתי מדינות. ומסיבה זו בדיוק, צריך האיחוד האירופי לגבש מדיניות הגיונית וקונסטרוקטיבית בסוגיית ההתנחלויות.

More from Uri Savir

Recommended Articles