המפלה של ארדואן: שביעות הרצון בישראל מוקדמת מדי

התגובה הפומבית היחידה שנשמעה בישראל לתוצאות הבחירות בטורקיה באה מפיו של נשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס. יום אחרי המפלה שספג בקלפיות נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן ב-8 ביוני, אמר פרס בכנס הרצליה: ״אני שמח על שקרה בטורקיה. ארדואן רצה להפוך את טורקיה לאיראן, ואין מקום לשתי איראן במזרח התיכון. תוצאות הבחירות בטורקיה הן מגמה חיובית לישראל ולמזרח התיכון כולו".

לפרס חשבון עתיק יומין עם המנהיג הטורקי, מאז שארדואן התפרץ עליו בוועידת דאבוס ב-2009. זו הייתה התקרית שסימנה את תחילת השבר בקשרים בין שתי המדינות, אשר הגיע לשיא במשט המרמרה שנה לאחר מכן. בעימות אלים שהתפתח על אוניה שהייתה בדרכה להפר את ההסגר על רצועת עזה הרגו חיילים ישראלים עשרה אזרחים טורקים.

הלהט האנטי-ישראלי שאפיין את כל מערכות הבחירות שניהל ארדואן מאז אותו עימות, נעדר ממערכת הבחירות האחרונה, שבה הפסידה מפלגתו של הנשיא את הרוב המוחלט שהיה לה בפרלמנט באנקרה מ-2002. בימים האחרונים למערכה השמיע ארדואן הערה אנטישמית בוטה. בעקבות קו ביקורתי שנקט הניו יורק טיימס נגדו, הוא טען שיהודים הם שממנים את העיתון, וחתם את האמירה בצחוק רם.

בהתבטאות אחרת, שבועות אחדים קודם לכן, הצר הנשיא ארדואן, שלא מסתיר את כמיהתו לחידוש המסורת העותמנית, על כך שטורקיה איבדה את אחיזתה בירושלים (כשהביסו הבריטים את העותמנים במלחמת העולם הראשונה). עושה דברו ויד ימינו, ראש הממשלה אהמט דבוטאולו, מיהר לאחר מכן להכריז בעצרת בחירות שירושלים כלל אינה שייכת לישראל אלא לאיסלאם.

ישראל הורגלה במערכות הבחירות הקודמות בטורקיה להיותה מטרה תמידית להשתלחויות בוטות של ארדואן - בין אם כראש ממשלה ובין אם כנשיא - עד כדי אלימות מילולית של ממש. כמו זו שבה כינה בקמפיין הבחירות לנשיאות בשנה שעברה, בימי מבצע צוק איתן בעזה (יולי 2014), את חברת הכנסת איילת שקד (כיום כשרת המשפטים) ״בעלת מנטליות של היטלר״.

האמירות הבודדות נגד ישראל והיהודים במערכת הבחירות האחרונה לא דווחו כמעט בישראל. גם קובעי המדיניות כאן בחרו שלא להבליט אותן כדברים בעלי משמעות, אלא להתייחס אליהן בהקשר של השאיפה המשותפת לארדואן ולדבוטאולו לשחזר את ימי הגדולה של האימפריה העותמנית. גם האמירה נגד הניו יורק טיימס נותרה ללא תגובה.​

בחודשים האחרונים ציינתי כאן שהנשיא ארדואן שואף לנרמל את הקשרים הדיפלומטיים בין טורקיה לישראל מסיבות גיאופוליטיות וכלכליות. שינוי המגמה נועד בעיקר לאפשר לגורמים עסקיים המקורבים אליו לקדם עם שותפים ישראלים את בניית הצינור התת-ימי שיעביר את הגז הטבעי מהמאגרים שגילתה ישראל בים התיכון לטורקיה וממנה לאירופה. את ההימנעות מרטוריקה אנטי ישראלית במערכת הבחירות האחרונה ניתן לייחס לתנאי האחרון שהציב ראש הממשלה נתניהו להמשך תהליך הפיוס ותשלום הפיצויים לנפגעי המרמרה: התחייבות של ארדואן להפסיק את המתקפות המילוליות נגדו אישית ונגד מדינת ישראל.

מוקדם להעריך את הדרך שבה תלך טורקיה אחרי מערכת הבחירות הזו. מוקדם עוד יותר להעריך איך ישפיע ההפסד של ארדואן על יחסי טורקיה וישראל. הבחירות האלה לא נסובו על הדרך שבה מנהל ארדואן את יחסי החוץ של טורקיה, אבל גם לא על הכלכלה ושורה של נושאים נוספים. הבחירות האלה התמקדו בכוח הבלתי מוגבל שביקש ארדואן. את מה שאמר שמעון פרס בקול רם מיד אחרי שהתבררו תוצאות הבחירות, אומרים רבים כאן ברחוב ובחדרי הדיונים. אלא שארדואן לא הודח ולא הלך. הוא איבד מכוחו ונאלץ לכל הפחות להשהות את תוכניותיו לשנות את החוקה. ארדואן מחזיק הרבה פחות סמכויות וכוח מכפי שהיה רוצה, אך הוא עדין נשיא טורקיה.

התפיסה הרווחת כאן בקרב הציבור ובקרב מקבלי ההחלטות, שלפיה ארדואן חלש הוא טוב לישראל, אינה בהכרח נכונה. את ההחלטה לשקם את הקשרים עם ישראל בעיתוי המתאים קיבל ארדואן כשהיה בשיא כוחו. לא מרצון לחזור אל ימי שיתוף הפעולה האסטרטגי, כי ברור שהגשרים האלה נשרפו, אלא בעיקר משום שהעריך שהוא ומקורביו יוכלו ליהנות ממימוש עסקת צינור הגז.

ארדואן לקח בחשבון גם את הרגישות הישראלית לסיוע שטורקיה מעניקה לחמאס ולאירוח החם שהיא מעניקה לבכיר הארגון סאלח ערורי. עמוס הראל דיווח השבוע בהארץ שטורקיה דורשת מהחמאס לצמצם את הפעילות משטחה. הנשיא הטורקי נקט במהלכים האלה כשהיה משוכנע שכוחו בלתי מוגבל, כשנדמה היה לו שיש ביכולתו לעשות בטורקיה ככל העולה על רוחו. ארדואן חלש עשוי לחשב את צעדיו מחדש. ייתכן שאחרי המכה שספג בבחירות האחרונות הוא יגיע למסקנה שהקו האנטי-ישראלי יסייע לו בעתיד לשחזר את הצלחותיו.

אף על פי שכל ראשי המפלגות בפרלמנט הטורקי קראו בעבר לשיקום מהיר של יחסי החוץ, ספק אם נורמליזציה עם ישראל תהיה בראש סדר העדיפויות של קואליציה כזו או אחרת אם תקום. התסריט החלופי, שבטורקיה תוקם ממשלת מיעוט לתקופה קצרה ואחריה יתקיימו בחירות חוזרות מוקדמות, מטריד עוד יותר גורמים שעוסקים ביחסי ישראל-טורקיה שעמם שוחחתי. במקרה כזה, הם חוששים שאם ארדואן יקשור בין היעדר הרטוריקה האנטי ישראלית לכישלון בקלפיות, הוא יגייס מחדש את נשק ההתלהמות, ויהרוס את מעט האמון שנבנה בחודשים האחרונים מחדש בין ירושלים לאנקרה.