דילוג לתוכן העיקרי

החשש מאיראן עשוי לקרב את טורקיה לישראל

תומכי הפיוס בין ירושלים לאנקרה נושאים כעת שני דגלים עיקריים: החרדה המשותפת לשתי המדינות מהסכם הגרעין המתהווה עם איראן ושותפות האינטרסים בסוריה. בינתיים נראה ששני המנהיגים מנמיכים את גובה הלהבות.
Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu arrives to deliver a statement to the media in Jerusalem April 1, 2015. Netanyahu said on Wednesday it was not too late for world powers still locked in nuclear negotiations with Iran to demand a "better deal". REUTERS/Debbie Hill/Pool - RTR4VQNP

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אירח בסוף השבוע שעבר [14 במאי] שישה נציגים ממדינות המפרץ במפגש פסגה בקמפ דיוויד, שמטרתו הייתה להרגיע את חששותיהן של המדינות הסמוכות לאיראן נוכח הסכם הגרעין ההולך ומתגבש בין המעצמות לבין משטר האייתולות.

הבית הלבן תיאר את האירוע כמפגש של ״המועצה לשיתוף פעולה בין ארצות הברית למדינות המפרץ (GCC)'', אולם נראה שנכון יותר יהיה לכנות אותו ״פסגת המדינות המודאגות'', על שום הדאגה הרבה שבה בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית במפרץ שבמזרח התיכון עוקבות אחר ההתקרבות בין ממשל אובמה לאיראן.

אף על פי שמדובר בדאגה אזורית, שתי מדינות מודאגות ומשמעותיות מהאזור נעדרו מהפסגה הזו. האחת, מדינת ישראל, מבטאת את דאגתה באופן קולני מעל כל במה אפשרית. אין צורך לחזור ולפרט עד כמה מתנגד ראש הממשלה נתניהו להסכם המוצע. הוא שב ומבהיר זאת בכל הזדמנות מבלי לחסוך ולברור מילים או להסתיר ולמתן את הביקורת. המדינה השנייה היא טורקיה, שגם היא מודאגת ומוטרדת מההתקרבות בין ארצות הברית לאיראן בכלל ומהמרכיבים החסרים בהסכם הגרעין בפרט.

בראיון בלעדי שהעניק לי סגן ראש ממשלת טורקיה, בולנט ארנץ׳ (31 במארס), הוא הדגיש בין השאר שטורקיה מצפה מאיראן להוכיח שאין לה כוונות לפתח את הגרעין לצרכים צבאיים. לדבריו, במסגרת כל הסדרה עם טהרן צריך להתקיים פיקוח הדוק על מתקני הגרעין שלה כדי שלא תוכל לפתח פצצה גרעינית בחשאי.

הביטוי המילולי שטורקיה נותנת לחששה מהתגרענותה של איראן מתון הרבה יותר מזה הישראלי, ואת החרדות באנקרה מעדיפים להפיג בפרואקטיביות אזורית. בתחילת אפריל יצא הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן לטהרן בניסיון לקדם שיתוף בונה (Constructive Engagement) בשורה של תחומים כלכליים ואסטרטגיים. אלא שניסיונותיו להוריד את מחיר הגז הטבעי שאיראן מספקת לטורקיה נכשלו, וכך גם שאיפתו לתווך בין איראן לבין סעודיה כדי לעצור את השתלטות החות'ים, המגובים ומופעלים מטהרן, על תימן.

הכתף הקרה שהופנתה לארדואן בביקור (pdf) הידקה את החיבוק המתהווה בין טורקיה לבין סעודיה. ג׳נגיס צ׳נדאר כתב כאן כי סלמן מלך סעודיה, שהוכתר אחרי מותו של המלך עבדאללה בתחילת השנה, מוטרד מאוד משאיפות ההתפשטות וההתגרענות של איראן והוא שואף להקמת ציר סוני לעומתי שלטורקיה שמור בו מקום מרכזי.

נסיכות קטר פעלה ליישור חילוקי הדעות הקודמים שהתגלעו בין ארדואן למלך עבדאללה המנוח (בעקבות הדחתו של מורסי מהנשיאות במיצרים), וכך נוצר ציר סוני תלת ראשי (טורקיה-סעודיה-קטאר) מול הציר השיעי (איראן-אסד-חיזבאללה-החות׳ים בתימן). המטרה הראשונה שסימנו לעצמן חברות הציר הסוני החדש הייתה הכנעתו של נשיא סוריה בשאר אל אסד, אשר גם כאן בישראל נתפש כשלוחה קדמית של איראן ועושה דברם של האייטלות. לשם כך מסייעות החברות בציר הסוני הזה בגלוי לארגונים סונים, שאינם דאע''ש, הפועלים נגד אסד בסוריה כדוגמת ארגון ג׳בהת אל נוסרה.

גורם ביטחוני ישראלי בכיר ששוחחתי עמו לאחרונה הדגיש באוזניי שמקורן של כל ההתקפות לכיוון ישראל שנרשמו לאחרונה בגזרת רמת הגולן הינו אך ורק בשטחים שבשליטת אסד. המתקפות האלה, אמר הגורם הביטחוני, הן ״ניסיון איראני לפעול נגדנו באמצעות 'פרוקסיז' [שליחים].״ לדבריו, מהאזורים שבשליטת צבא סוריה החופשית וג׳בהת אל נוסרה, המתנגדים לאסד, אין פעילות נגד ישראל, וקיימת הסכמה שישראל לא תפריע בפעילות נגד הנשיא הסורי.

הגורם הביטחוני סירב להרחיב בשאלה איך מועברים המסרים בין צה״ל לבין הגורמים הנלחמים נגד אסד ברמת הגולן, אך הסכים לאשר שקווי התקשורת בין ישראל הרשמית לטורקיה בתחומים האלה מנותקים. נקודות ההשקה הגאו-אסטרטגיות בין ירושלים לאנקרה רבות היום מאי פעם, ובגופי הביטחון של ישראל יש תמימות דעים שחשיבות שיקום הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות רבה מאי פעם.

האירוח הנדיב שמעניקה ממשלת טורקיה לאנשי חמאס השוהים בתחומה משמש נימוק לאלה הגורסים כי ישראל עשתה די ויתורים לאנקרה. אלא שבהיעדר צינורות תקשורת ישירים ויעילים אין לטורקים אינטרס אמיתי לנתק את הקשר עם חמאס, והמחאה הישראלית נופלת על אוזניים ערלות.

כפי שציינתי כאן בעבר, חוסר האמון הרב שחש ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי הנשיא ארדואן הוא אבן הנגף האחרונה בדרך לסיכום פרשת משט המרמרה [2010] וחתימה על הסכם הפיצויים מישראל לטורקיה. בעימות האלים שפרץ בין כוח צה"ל למשתתפי המשט נהרגו עשרה פעילים פרו פלסטיניים שהיו בדרכם להפר את המצור על רצועת עזה ושני חיילים נפצעו קשה. נתניהו מבקש ערבויות מארדואן שלא ישוב לתקוף בנאומיו אותו או את מדינת ישראל.

כמה קבוצות של אנשי עסקים ישראלים וטורקים, שממשיכות ללטוש עיניים אל עסקת צינור הגז שישנע את הגז הטבעי מהמאגרים שמול חופי ישראל לטורקיה ומשם לאירופה, מנסות בימים אלה פעם נוספת למצוא פתרון מוסכם שיאפשר לקדם את תהליך הפיוס בין שתי המדינות. חלק מהקבוצות פועלות בגלוי, ואחרות מחפשות בחשאי את נוסחת הקסם אל לבם של שני המנהיגים. החרדה המשותפת מההסכם המתהווה עם איראן ושותפות האינטרסים בסוריה הם הדגלים העיקריים שבהם מנופפים עכשיו השליחים.

נתניהו הקים ממשלה חדשה. מי שהיה המתנגד הקולני ביותר לתהליך הפיוס עם טורקיה, שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן, אינו מכהן בה, מה שעשוי להקל על נתניהו להשלים את המהלך אם ירצה בכך. בטורקיה עדיין מתנהלת מערכת בחירות - הרביעית מאז פרשת המרמרה. ב-7 ביוני יתקיימו בחירות לפרלמנט הטורקי שבהן מקווה ארדואן להשיג רוב של שני-שלישים, שיאפשר לו להעמיק את שליטתו במדינה. להבדיל מההתבטאויות הבוטות והמשתלחות של ארדואן נגד ישראל בבחירות הקודמות, הפעם הוא מבליג. מעט הביקורת שראש הממשלה אהמט דווטאולו בכל זאת משמיע על ישראל היא מתונה הרבה יותר. לפחות עד לרגע שבו נכתבים הדברים האלה..     ​

More from Arad Nir

Recommended Articles