ההנהגה הפלסטינית עוקבת בתסכול ובשאט נפש אחר כינונה של הממשלה החדשה בישראל. "עם הממשלה היוצאת חשבנו שגרוע יותר כבר לא יכול להיות, אבל נראה שטעינו", אמר לאל-מוניטור בכיר בפמלייתו של נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הבכיר, שביקש להתראיין בעילום שם, הוסיף ואמר שיש יתרון לטבעה הקיצוני של הממשלה החדשה שתוקם בישראל, שכן כעת תעמוד למבחן אמיתי סוגיית כינונה של מדינה פלסטינית, ללא דרישה בינלאומית להתקדמות הדרגתית. "עכשיו זה הכל או לא כלום", הסביר האיש.
על פי אותו מקור, מיד עם הקמתה של הממשלה החדשה מתכננת הנהגת הרשות להוביל אסטרטגיה שתשכנע את הקהילה הבינלאומית להחזיר את הסוגיה הפלסטינית אל מרכז הבמה, חרף ההתמקדות במשא ומתן מול איראן.
הבכיר מונה את שלביה השונים של האסטרטגיה הזו. ראשית, הפלסטינים מתכוונים לחשוף לעולם את סרבנותה של הממשלה החדשה בישראל. לשם כך, הם כבר הקדימו והעבירו מסרים לממשל האמריקאי ולממשלות מפתח באיחוד האירופי, והצהירו על נכונותם של הפלסטינים לחדש את המשא ומתן עם ממשלת ישראל, בדיוק מאותה נקודה שבו נפסק (השיחות מול ממשלת אולמרט, והמשא ומתן שעליו ניצח מזכיר המדינה ג'ון קרי).
הבכיר הפלסטיני סיפר לאל-מוניטור כי מסרים הועברו לאחרונה גם על ידי ההנהגה בישראל, בדבר נכונותה להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בגדה המערבית ובעזה גם יחד. הוא הביע את חשדנותו, והעריך שראש הממשלה נתניהו שואף לקראת "שלום כלכלי" בלבד - ובמילים אחרות, להבטיח את ביטחונה של ישראל באמצעות צעדים כלכליים. "אבו מאזן דחה את האפשרות הזו מכל וכל", אמר הבכיר.
עם זאת, הוא הוסיף כי הפלסטינים כן מתכוונים להעביר לארצות הברית ולאיחוד האירופי את מה שהוא עצמו הגדיר "עמדות פרגמטיות" בכל סוגיות הליבה של מעמד הקבע, ולו כדי לחשוף את הדוגמטיות של הצד הישראלי.
בסוגיית הגבולות המבוססים על קווי 67', הם מוכנים לחילופי שטחים הדדיים ומקבילים. בסוגיית ירושלים, הם מוכנים להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל, על בסיס הדדיות. בנושא אמצעי הביטחון, הפלסטינים מוכנים לנוכחות זמנית של הצבא הישראלי בבקעת הירדן, וכן לנוכחות בינלאומית ארוכה יותר. באשר לשאלת הפליטים, הם מסכימים לניסוח המוצע ביוזמת השלום הערבית, דהיינו מציאת "פתרון מוסכם והוגן". כמו כן, הם מוכנים להתחייב לנורמליזציה מלאה בין שתי המדינות, ולשיתוף פעולה כלכלי תלת-צדדי, שיכלול גם את ירדן. בזמן השיחות, הם עומדים על דרישתם להקפיא את הבניה בהתנחלויות.
מקורות פלסטיניים אחרים הביעו עמדות דומות. הממשלה ברמאללה מאמינה שנקודות אלה מעידות על גמישות רבה, במיוחד לאור העובדה שהפשרה ההיסטורית שהושגה בהסכמי אוסלו (על בסיס קווי 67') חילקה את פלסטין המנדטורית - זו שבין הירדן לים- ל-73 אחוזים לעומת 27 אחוזים, בין ישראל לפלסטין. בעבר טען אש''ף לבעלות על 100 אחוזים מהשטח.
הגישה המתונה הזו היא שמבדילה בין ההנהגה בגדה המערבית להנהגת חמאס. משיחות עם בכירים ברמאללה עולה כי על אף החיפוש הקדחתני אחר דרכים להשבת הסוגיה הפלסטינית אל מרכז הבמה הבינלאומית, מה שמטריד אותם יותר מכל הוא מאבק הכוחות המתמשך מול חמאס. ממשלת האחדות, כפי שזו מכונה, איננה מתפקדת - הנהגת החמאס החרימה את השרים ושאר הפקידות הבכירה של אבו מאזן בביקור עבודה שהתקיים בעזה ב-20 באפריל.
לחמאס אינו מפגין עניין בשיתוף פעולה עם הפתח לשם שיקומה של רצועת עזה, ואנשיו משקיעים את רוב מרצם בהתחמשות מחדש ובחפירת מנהרות. בפתח, לעומת זאת, מנסים מצד אחד לספק את דעת הקהל הפלסטינית, ועל כן מפגינים עמדה לאומנית בשאלת "האינתיפאדה הדיפלומטית"; ומנגד, הם מבקשים לרצות גם את מצרים, את ירדן ואת סעודיה, ועל כן מאמצים עמדה פרגמטית יותר ביחס לממשל האמריקאי.
ובאותו הקשר, אותו בכיר בממשלה הפלסטינית הביע עניין בפגישת הפסגה שתתקיים בוושינגטון ובקמפ דיוויד ב-13 במאי, בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה לכל ראשי מדינות המפרץ.
ואכן, פסגת וושינגטון אמורה לנטרל את הדאגות בקרב מנהיגי מדינות המפרץ, בראש ובראשונה סעודיה, באשר להסכם הגרעין עם איראן. וושינגטון מאותתת כי היא מתנגדת להגמוניה של איראן באזור. הנושא הפלסטיני צפוי להידחק לשוליים.
הרשות הפלסטינית המבודדת מתכוננת, אם כן, להקמתה של ממשלה חדשה בישראל, ומתכננת מתקפה דיפלומטית שתכבוש את דעת הקהל העולמית, בתקווה שהקהילה הבינלאומית תאשים את ישראל בקיפאון המסוכן שעלול להידרדר לאלימות. המטרה היא לפעול חד-צדדית כדי להביא את סוגיית כינונה של מדינה פלסטינית להצבעה במועצת הביטחון של האו"ם, כחלק מהיוזמה הצרפתית, ובה בעת גם לנסות ולמנוע וטו אמריקאי.
בכיר במשרד החוץ הצרפתי סיפר לאל-מוניטור שצרפת עדיין מחויבת לקידום ההחלטה לכינונה של מדינה פלסטינית, וכן לחידוש שיחות השלום בין הצדדים, אף על פי שהעיתוי תלוי כעת גם במשא ומתן מול איראן. מנקודת מבטם של הצרפתים, יהיה קשה מאוד לשכנע את האמריקאים להימנע בהצבעה, כל עוד לא הושלמה עסקת הגרעין הסופית עם איראן ולא אושרה בידי הקונגרס. אם האמריקאים לא יטילו וטו על החלטת האו"ם לכינונה של מדינת פלסטין, זה עלול לסבך עוד יותר את המאבק בין הממשל לקונגרס.
תרחיש שכזה ישאיר את הפלסטינים ללא שום הישג דיפלומטי בעתיד הנראה לעין. משיחות עם שורה של בכירים בגדה המערבית, ניתן רק להסיק ולומר שהתקוממות אלימה ואולי אף גל טרור עשויים להפוך למציאות בקיץ הקרוב.