חמינאי: עסקת גרעין תסלול את הדרך לשיחות "בנושאים אחרים"

מפקד משמרות המהפכה משבח את צוות המשא ומתן של איראן

המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, אמר ב-9 באפריל כי "אם הצד האחר יחדל מעמימות בשיחות [הגרעין], תהיה זו עדות לכך שניתן לשאת ולתת עמו גם בנושאים אחרים".

עלי האשם מדווח: "הסיפא הזו חשובה, במיוחד מפיו של חמינאי עצמו, ועשויה להיות המסר העיקרי של הסכם המסגרת בסוגיית הגרעין".

בטור הזה טענו לא פעם ששיחות הגרעין יכולות לשמש פתח לשיתוף פעולה גובר עם איראן בסוגיות אחרות שמטרידות את האזור.

הסיקור העיתונאי של נאום חמינאי התמקד ברובו באמירה שיש להסיר את הסנקציות "ביום החתימה על העסקה", ושהמתקנים הצבאיים של איראן יישארו מחוץ לתחום עבור הפקחים. באופן כללי חמינאי סירב להתחייב על עתידן של שיחות הגרעין, אך שיבח את צוות המשא ומתן של איראן, וכך עשה גם עלי ג'אפרי, מפקד משמרות המהפכה האיסלאמית של איראן (IRGC) בנאומו מ-7 באפריל, כפי שדיווח אראש כראמי.

דבריו הנוקשים של חמינאי אינם אמורים להפתיע איש, בהתחשב בכך שנותרו לפחות עוד חודשיים של משא ומתן קשה, שהסכם המסגרת הוא בסך הכל "מסגרת", ועל רקע העובדה שחברי קונגרס רפובליקאים מסוימים איימו לנסות ולטרפד את העסקה.

לורה רוזן, שסיקרה את השיחות מלוזאן, מדווחת כי שר החוץ האיראני, מוחמד ג'באד זריף, הזהיר את הצוות האמריקאי ש"דף המסרים" של ארצות הברית עלול לסבך את האופן שבו תתקבל העסקה באיראן: "אחת הסוגיות הקשות ביותר מבחינתו של זריף בליל השיחות האחרון עם קרי הייתה כנראה דף המסרים המפורט על הסכם המסגרת אשר ארה"ב התעקשה שהיא חייבת לפרסם, כדי שתוכל לקדם בוושינגטון את העסקה המתגבשת, ולמנוע מהנצים בקונגרס לנסות ולטרפד אותה. זריף, שסבל בזמן השיחות בלוזאן גם מחוסר שינה וגם מצינון קשה, התלונן בחריפות שדף המסרים האמריקאי יקשה עליו למכור את הסכם המסגרת בבית".

זרוע של אל-קאעידה "משגשגת" בתימן

ברוס רידל כותב: "מאז ייסודו ב-2009, לא ידע ארגון אל-קאעידה בחצי-האי ערב (AQAP) חופש פעולה ושגשוג שכאלה, מאחר שאויביו המרים - סעודיה והמורדים החותים - שקועים היום במלחמה שעלולה להתארך".

פריע אל-מוסלמי מדווח מתימן: "הרחוב בתימן למעשה מפוצל בין תומכי ההפצצות מהאוויר למתנגדים. רוב התימנים מסכימים אמנם שהתנהלות החותים בעייתית מאוד עבור תימן, אך הם חלוקים בדעתם בשאלה האם ההתערבות הזרה היא הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה".

דרך מהירה אחת לגייס את דעת הקהל במדינה נגד המערכה האווירית אותה מגבה סעודיה מתוך תמיכה בעבד רבו מנסור האדי - נשיא שזוכה לנאמנות מוגבלת בקרב השבטים בתימן, ולפופולריות קלושה מאוד באוכלוסייה הכללית - היא לשלוח לאזור כוחות קרקעיים זרים, במיוחד ממצרים.

שגריר מצרים בתימן, יוסף אל-שרקאוי, אמר ב-6 באפריל בראיון לאנאס חאמד, שארצו לא תפסול את השימוש בכוחות מצריים על אדמת תימן: "אני לא האיש שמחליט על התערבות קרקעית בתימן. בנושא הזה מכריעה הסמכות העליונה במדינה, מתוך שיקולי הביטחון הלאומי של מצרים. מצרים תעשה כל דבר שיידרש למען ביטחונה הלאומי".

בינתיים, AQAP כבר ניצל את הכאוס שנוצר כדי להסתער על בית כלא בדרום תימן ולשחרר מתוכו כמה פעילי אל-קאעידה. 

ליד החופשית של AQAP בתימן יש גם פוטנציאל לערער את היציבות במדינות השכנות, כולל עומאן, שבה הוביל החשש ממצבו הבריאותי של הסולטן קאבוס בן סעיד לחרושת שמועות סביב נושא הירושה, כפי שדיווחנו באל-מוניטור כבר באוקטובר 2014. רידל כותב, "מטרה נוספת של אל-קאעידה עלולה להיות עומאן, בשל הגבול הארוך שלה עם מזרח תימן. נדמה שבעתיד הקרוב מעיב על אזרחי עומאן האיום של אמירות טרור כאוטית ופורקת-עול, לפחות במחוז דופאר שלאורך הגבול".

בהתחשב בכך שהתערבותה הצבאית של סעודיה מצליחה כנראה רק להאיץ את קריסתה של תימן, אפשרות אחרת שנותרה היא דיפלומטיה. ב-7 באפריל הציע הנשיא האיראני חסן רוחאני תוכנית שלום בת ארבעה שלבים, במסיבת עיתונאים משותפת שקיים בטהרן עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. לאחר מכן הוא אף שלח דיפלומטים למדינות רבות במזרח התיכון כדי להתחיל התייעצויות בנושא תימן, כפי שמדווח כראמי. אך האיבה העמוקה ששוררת בין סעודיה לבין איראן עלולה לחבל בסיכוי לקיום שיחות, לפחות לעת עתה. יומיים לאחר דבריו של רוחאני, תקף חמינאי את סעודיה על ההפצצות מהאוויר שביצעה בתימן, וכך אמר: "למרות חילוקי הדעות בינינו, נהגו הסעודים להפגין קור רוח [איתנו]. אבל מאז עלו לשלטון צעירים חסרי כל ניסיון, ואת קור הרוח החליפה הברבריות. אני מזהיר אותם להימנע מכל פעילות פלילית בתימן. גם ארצות הברית תיכשל ותספוג הפסדים בחזית הזאת".

טורקיה תומכת בהסכם המסגרת

סמיח אידיז מדווח כי ביקורו של ארדואן באיראן בשבוע שעבר התאפיין באיפוק יוצא דופן ובפרגמטיזם.

"הנימה של ארדואן הייתה פייסנית", כותב אידיז. "לדבריו, שני הצדדים בחנו מה ניתן לעשות יחדיו כדי להתגבר על המתיחויות באזור ולהילחם בטרור. כמו כן, הודה לרוחאני על קבלת הפנים החמה. הנימה הזו של ארדואן עמדה בניגוד חריף לביקורת הקשה שהטיח באיראן זה לא מכבר, בלבלה את הצופים ואת הדיפלומטים גם יחד, ואילצה אותם לראות בזה סימן נוסף למבוכה ששוררת במדיניות החוץ הנוכחית של טורקיה".

הביקור התקיים לאחר שארדואן התראיין ב-27 במארס לרשת 24 France, שם אמר שטורקיה תומכת "במעורבותה של סעודיה" בתימן, ואף יצא בקריאה ל"נסיגה של איראן ושל ארגוני הטרור".

ג'נגיז צ'נדאר כותב שהאיפוק של ארדואן נובע אולי מריאליזם מסויג, משהבין כי שיחות הגרעין המוצלחות עם איראן עשויות להיות נקודת מפנה ביחסים בין אנקרה לטהרן, לטוב או לרע:

"הסכם המסגרת שהושג בנושא הגרעין עשוי לטרוף את כללי המשחק בגישה של טורקיה - כלומר, של ארדואן - כלפי איראן. הוא שלח איתותים לטורקים שאיראן עומדת לפרוץ את חומת הבידוד הבינלאומי שלה, ולחזור לכוחה בזירה האזורית והבינלאומית. טורקיה, שמסובכת בין כה וכה עם בנות בריתה במערב בשלל סוגיות מזרח תיכוניות, ובמיוחד בנושא הסורי, אינה יכולה להרשות לעצמה להתנגח עם איראן".

טורקיה, כותב צ'נדאר, היא גם המעצמה הסונית שנמצאת בעמדה הטובה ביותר לנצל את הפתיחות החדשה הזו של איראן, במיוחד אם נביא בחשבון שאנקרה חברה בברית נאט"ו: "חשוב לציין שטורקיה אינה מוטרדת מיכולתה הגרעינית של איראן כמו מדינות המפרץ וסעודיה בראשן. מעמדה כחברה בנאט"ו מעניק לה ביטחון מסוים שאין לישראל ולמדינות ערב רבות בכל הקשור לאיראן. גם הטורקים הם סונים, אבל הגיאופוליטיקה שלהם שונה מזו של מדינות המפרץ. ההיסטוריה והגיאוגרפיה של טורקיה מציידות אותה במידה מסוימת של ביטחון עצמי שחסר למדינות אחרות באזור בעמידתן מול איראן".

ביקורת בעניין תרומתה של מרוקו לקרן קלינטון

ג'וליאן פקה מדווח השבוע שמזכירת המדינה לשעבר, הילרי קלינטון, הצפויה להכריז ב-12 באפריל על מועמדותה לנשיאות מטעם המפלגה דמוקרטית, עלולה להישאל על "התרומות הזרות שקיבלה קרן קלינטון, ובמיוחד על תרומה בסך מיליון דולר שנתקבלה לאחרונה מ-OCP, ענקית דשנים שנמצאת בבעלות ממשלת מרוקו. הנה כמה עובדות שלא פורסמו בדיווחים הראשונים: OCP - או בשמה המלא Office Chérifien des Phosphates - היא שחקנית חשובה בענף ניצול המינרלים בסהרה המערבית, אזור שנוי במחלוקת שזכה לכינוי 'המושבה האחרונה באפריקה', ושמרוקו השתלטה עליו לאחר שספרד הקולוניאלית נטשה אותו בשנות השבעים.

"'בוודאי שמעתם בעבר על יהלומי דמים, אבל במובנים רבים אפשר לומר ש-OCP היא חברה שכורה פוספטי דמים', אמר לאל-מוניטור חבר הקונגרס הרפובליקאי, ג'ו פיטס, נציג פנסילבניה. 'מרוקו השתלטה על סהרה המערבית כדי לנצל את משאביה, וזו אחת החברות הגדולות בתחום'".

עדכון סדרת המאמרים על שתדלנות למען המזרח התיכון

אל-מוניטור מעדכן השבוע את סדרת הכתבות על מאמצי השתדלנות של ממשלות המזרח התיכון, במידע נוסף על מהלכי הייעוץ הדיגיטלי של סעודיה  ובמבחר עדכונים נוספים.