ביום שישי האחרון (27 במארס) התקיים בפאנל של ערוץ 2 דיון בהסכם הגרעין הנרקם עם איראן ובמלחמה בתימן בין הקואליציה הסונית לכוחות הנאמנים לטהרן. "תחשבו שהמהלכים האיראנים האלה מתבצעים כאשר יש להם ביד גרעין", העיר הפרשן הצבאי רוני דניאל, "תחת מטריה גרעינית אף אחד לא יעז לגעת בהם. לדבר איתם". מה צריך להבין מדבריו של דניאל על תרחיש האימים הזה? האם יש לברך על הסכם הגרעין, כדי להרחיק, אם לא למנוע, מאיראן את יתרון נשק יום הדין? ואולי העימות במפרץ הפרסי ממחיש עד כמה מסוכן "הסכם גרעיני רע" עם איראן, כטענתם של מתנגדיו.
האם השאיפות האימפריאליסטיות של איראן מגבירות את הצורך לעצור את תוכנית הגרעין שלה, להדק את הפיקוח על מתקני הגרעין שלה ולהחליף בהדרגה את מקלות הסנקציות בגזרים כלכליים, או שמוטב לפוצץ את המשא ומתן, לוותר על הפיקוח ולקוות שדבקות במדיניות הסנקציות תעודד אותה להניף דגל לבן? כל זאת בהנחה שהנשיא אובמה והמנהיגים האחרים של פורום 5+1 אינם שואפים להסתבך במלחמה חדשה במזרח התיכון. מה גם שרוב המומחים תמימי דעים, שבמקרה הטוב פעולה צבאית תעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בשנתיים. אפשר גם להניח שהנושאים ונותנים בלוזאן מטעם המעצמות שואפים לצאת משם עם הסכם מושלם, אך הנציגים האיראנים אינם יכולים לחזור הביתה עם כתב כניעה לתביעותיה של ישראל.
