במפלגת הדמוקרטיה העממית (HDP ) מכהנים יושבי ראש משותפים בכל הרמות. גברים ונשים חולקים אחריות. בראש המפלגה עומדים סלחאטין דמירטאס ופיגן יוקסקדאג. מאז הבחירות באוגוסט 2014, הפכה המפלגה לתנועה הפוליטית הגדלה בקצב המהיר ביותר בטורקיה. בעקבות התנופה שקיבלה בבחירות האחרונות, הסבירה יוקסקדאג, התנועה מוכנה כעת להשתתף בבחירות הכלליות הבאות כמפלגה פוליטית, ומאמינה שתוכל לגרוף 10% מהקולות ברמה הארצית, שהם אחוז החסימה הנדרש לייצוג בפרלמנט. קודם לכן הצליחו חברי התנועה להיבחר לפרלמנט כמועמדים עצמאיים.
יוקסקדאג היא אשה דקת גזרה, עם חיוך רגוע גם כשהיא נתונה תחת לחץ כבד. היא פעילה בפוליטיקה מאז גיל 20. היא לא התגלגלה לפוליטיקה במקרה או בזכות קשרי משפחה, אלא בחרה בתחום כקריירה.
היא משב רוח רענן, מנומסת, בוררת את מילותיה בקפידה. היא נמנעת משימוש בסיסמאות בנאומיה ואינה משעממת. היא ידועה כנון-קונפורמיסטית. יוקסקדאג מנהיגה מפלגה ששואפת לייצג קבוצות מגוונות, אף שהיא מוכרת בעיקר כמפלגה כורדית. יוקסקדאג עצמה אינה כורדית, אף שאנשים פשוט מניחים שהיא כורדית או עלווית. היא סיפרה לאל-מוניטור שמוצאה במשפחה של חקלאים סונים והיא נושאת בגאון את דגלן של כל הקבוצות הנרמסות בזירה הפוליטית בטורקיה. היא נעצרה ב-2006 וב-2009 בשל דעותיה הפוליטיות. טרם הקמת המפלגה, הייתה יושבת ראש משותפת של המפלגה הסוציאליסטית של המדוכאים (ESP).
זה תמליל הראיון עמה:
אל-מוניטור: עד לפני שנים אחדות, הנשים הכורדיות בטורקיה נחשבו קבוצת הנשים המדוכאות ביותר. תפישה זו חוזקה על ידי סרטים וקומדיות שהציגו נשים כורדיות כקורבנות. עכשיו הדבר התהפך על ראשו, הן בטורקיה והן באזור. נשים כורדיות משגשגות בפוליטיקה הטורקית וגם בקובני ורוג'אבה (השם הכורדי לצפון סוריה – מערב כורדיסטן), והן הפכו לפניה של המהפכה. איך זה קרה?
יוקסקדאג: כשהתחלתי את הקריירה הפוליטית שלי, מאות נשים כורדיות צעירות יצאו להרים [להילחם] למען שחרור לאומי. הן עמדו בחזית הקרבות על כל הערים בכורדיסטן. כך שלתנועת הנשים הכורדיות שמור מקום מיוחד בתהליך שחרורן של הנשים בטורקיה. בתקופה שבה אנשים כורדים סבלו תחת לחץ דתי, כמו גם תחת תרבות פאודלית וניצול כלכלי, הצטרפו במקביל אלפי נשים לתנועת השחרור, והיו לכך משמעות ורושם מיוחדים. נשים שהקריבו את חייהן, כגון בריטאן (גולנז קרטאס), זילאן (זיינאפ קינאקי), ומיזגין (סמה יוצ'ה) הפכו לסמלי גבורה של התנועה. הן השפיעו על כל הנשים המהפכניות המתקדמות בטורקיה.
ככל שתנועת השחרור הלאומי הכורדית גדלה, ההשפעה החיובית שלה על נשים כורדיות נעשתה גלויה. בזמן שמאות נשים הקריבו את חייהן למטרה קדושה, חיזק הדבר את מעמדן של הנשים בחברה הכורדית. כך שהנשים הכורדיות שילמו מס גבוה על מנת לזכות בזכויות שלהן, מבחינה מסוימת. הן לא נכנעו למבנה הפטריארכלי בתנועה המהפכנית, משום שהן כיוונו את ההתנגדות שלהן לא רק נגד המדינה הפוגענית אלא גם נגד הפטריארכיה, האלימות, הרצח על כבוד המשפחה. המרי שלהן היה גם לאומי וגם חברתי. אנחנו רואים את השאריות של ההיסטוריה הזאת ב-HDP של היום. נשים אכן מהוות מחצית המפלגה, והן חברות שוות זכויות. אין זו פריבילגיה הניתנת לנשים, אלא הבנה במפלגה כיצד יש לקיים שוויון מגדרי. ההתפתחויות ברוג'אבה ובהתנגדות בקובני הן שיא של התנועה. אכן רוג'אבה הינה מהפכה של נשים. רק לפני שלוש שנים, נשים ברוג'אבה היו נתונות לשליטה גברית. אבל נשים חדרו למרחב הציבורי במסגרת המעורבות שלהן במהפכה; הן שינו את גורלן. בכל עמדות ההנהגה נשים וגברים חולקים אחריות; רמת האוריינות של נשים עולה אף היא. נשים מייסדות צבא משלהן; YPJ - יחידות הגנה של נשים – היו מעורבות בקרבות ישירים, הן הפכו לפנים החילוניות, הנאורות ומהפכניות ביותר של נשים במזרח התיכון. נשים מנהלות התנגדות למדינה האסלמית משום שהן רואות שהישועה היחידה שלהן תבוא מלחימה. בכך הפכו הנשים הכורדיות לכוח שאין לזלזל בו, למען כל האזור.
במפלגות הפוליטיות האחרות בטורקיה – מפלגת הצדק והפיתוח (AKP), המפלגה הרפובליקנית העממית (CHP) ומפלגת הפעולה הלאומית (MHP), משתמשים בדרך כלל בנשים כקישוט. ב-HDP נשים הן שחקניות פעילות.
אל-מוניטור: האם אפשר לומר שרוג'אבה, יחד עם סיריצה ביוון ופודמוס בספרד מבשרים על תנועת שמאל חדשה? או שמא אלה פשוט תנועות ריאקציונריות כתגובה לגזענות המתגברת ולצעדי צמצום כלכלי?
יוקסקדאג: האביב הערבי שהחל בטוניס ומצרים נתן ביטוי לזעם מצטבר על אי צדק ודיקטטורה. רוג'אבה התרחשה ברוח זו והוכיחה שניתן לייסד תנועת חופש דמוקרטית באזור זה. בהינתן המשבר של השיטה הקפיטליסטית, אנחנו רואים שהאוכלוסייה המדוכאת באירופה מחפשת אף היא אלטרנטיבה. כך צצו להן סיריצה ופודמוס. בטורקיה אין התמוטטות כלכלית, אבל ישנם סימנים המעידים על משבר כלכלי אפשרי. שיעורי העוני עולים. השחיתות ב-AKP נחשפה והשסעים הפוליטיים בטורקיה עמוקים מדי. כורדים, ארמנים, עלווים, נוצרים ומגזרים חילונים באוכלוסייה – כל אלה נתונים תחת לחץ. ה-AKP מבקשת להקים דיקטטורה אולטימטיבית תחת ארדואן. ה-HDP נראית אלטרנטיבה חזקה עבור כמה מגזרים מדוכאים באוכלוסייה. העולם מחובר יותר וכל התנועות החברתיות הללו משפיעות האחת על השנייה ומחוברות. הניצחון של סיריצה ביוון השכנה השפיע על העובדים במדינה שלנו.
אל-מוניטור: והרבה תלוי בהצלחה של תהליך השלום. ככל שאנחנו מתקרבים לנאורוז (חגיגות האביב ה-21 במארס), ממה את מוטרדת? שמענו שהמנהיג הכורדי הכלוא עבדוללה אוצ'לאן הציב דרישות בדבר שימור מעמדן של נשים בתהליך. יש לך תובנות בעניין זה עבור הקוראים שלנו?
יוקסקדאג: זו נקודת מפנה בתהליך השלום - שהמדינה הטורקית מוכנה עכשיו לשקול בגלוי את מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, עבדוללה אוצ'לאן, כבר-שיח. ערוצי התקשורת בינינו פתוחים וה-HDP מעורבת בתהליך באופן פעיל. החשש העיקרי שלנו הוא ניסיונותיה של מפלגת הצדק והפיתוח למשוך את התהליך. בשנתיים מאז החל התהליך, ה-AKP לא נקטה מהלכים משמעותיים וגם המשיכה מבחינתה את ההכנות למלחמה. המפלגה התאימה את תזמון תהליך השלום לבחירות. המטרה שלה היא לשמר את הפסקת האש עד לאחר הבחירות כדי להבטיח את ניצחונה. הם כשלו בלספק אפילו את הדברים הפשוטים ביותר שסוכמו בין הצדדים, למשל שחרורם של אסירים חולים. הדבר פוגע בתהליך ובאמונם של האנשים.
עבור אוצ'לאן, מעורבותן של נשים בפוליטיקה היא חיונית והדבר משתקף בסעיף "דרישות חברתיות" הכלול בחבילה של עשר ההסכמות שאותם סיכמו המשלחת הכורדית וה-AKP. במסגרת הדרישות החברתיות, אחד הסעיפים מבטיח תמיכה לתנועת שחרור הנשים.
אל-מוניטור: המפלגה שלך גם הצליחה לספק הגנה תחת המטרייה שלה לקהילת הלהט"ב, שהיא הקבוצה המנודה ביותר בזירה הפוליטית בטורקיה. מתי השתכנעת שה-HDP יכולה להיות מפלגה המיוצגת בכל טורקיה ולא רק בכורדיסטן?
יוקסקדאג: המפלגה נוסדה על מנת לייצג את כל האנשים המדוכאים. כל הפלגים מוצאים בה ביטוי. אנחנו חייבים לקבל את העובדה שקהילת הלהט"בים היא אמיתית. אנחנו מעניקים לכל הקבוצות, לרבות הלהט"בים, גישה בכל הרמות. כך שהם חשים רצויים כאן. קשה לאחד מגזרים כה שונים בחברה, אבל במפלגה אנחנו תמיד מאמינים בתנועה מאוחדת של המדוכאים עלי אדמות אלה. לשם כך הוקמה המפלגה, כך שהצלחתנו והשפעתנו על החברה היא תוצאה של הכוח המאחד הזה.
אל-מוניטור: ארדואן ביקש מהציבור די קולות על מנת להבטיח את בחירתם של 400 נציגי AKP בפרלמנט בבחירות שיתקיימו ביוני. מספר זה מהווה כ-75% מכלל הקולות. היו"ר השותף שלך הסביר שהדבר אפשרי אך ורק במידה וה-HDP וה-MHP לא יעברו את אחוז החסימה של 10%. כיצד פועלת מפלגתך כדי למנוע תרחיש כזה?
יוקסקדאג: אכן, ארדואן זקוק ל-400 נציגים על מנת לגבש חוקה חדשה, שתחזק את הדיקטטורה שלו. מכאן נובעת הפרובוקציה. אם תהיה לחימה ברחובות, אמון הציבור בנו יפחת. עמדנו בעבר בפני תכסיסים פוליטיים דומים. אנחנו חוזרים ואומרים שלא ניתן יד לכל סוג של לחימה; המאבק שלנו הוא נגד השלטון. אנחנו מתכוננים לפרובוקציות כנגד הבסיס הפוליטי שלנו ונמצאים בקשר עם מקבילים לנו - האולטרה-לאומנים והכורדים האסלאמיסטים (הודה-פר). יש לנו מיליוני תומכים ויש לנו מחויבות כלפיהם לגבור על התכסיסים של ה-AKP ולנצח בקלפי.