תסריט האימים של נתניהו: ממשלת ימין צרה

ראש הממשלה בנימין נתניהו מביע לא פעם, כולל בימים האחרונים, געגוע לממשלתו השנייה שקמה בשנת 2009 וכללה את בני בריתו החרדים ואת מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק. זו הייתה ממשלה יציבה למדי שסגרה כמעט ארבע שנים, בהן הייתה מקובלת בעולם בזכות יחסיו ההדוקים של ברק עם הממשל האמריקאי והציפיות שעורר נאום בר אילן. כל עוד ברק כיהן בממשלה, הקיפאון המדיני שאפיין את ממשלת נתניהו השנייה נחשב כנסבל וכניתן להכלה.

בקווי היסוד של הממשלה ההיא ניתן ביטוי למחויבותה להתנעת משא ומתן עם הפלסטינים, לרבות דרישת ברק לפיה הממשלה תפעל לקידום תהליך השלום במזרח התיכון במסגרת ועידת שלום איזורית. דרישה זו סייעה לברק לאשר בוועידת מפלגת העבודה את כניסת מפלגתו לממשלת נתניהו. כניסת העבודה לממשלה שמה קץ למגעים הישירים והעקיפים שניהל נתניהו עם יו"ר קדימה דאז ציפי לבני, שעמדה בראש מפלגה בת 28 מנדטים. בשיחות שהתקיימו אז דובר בהרחבה על המשא ומתן עם הפלסטינים, שבאותה נקודת זמן הגיע לשלב מתקדם מאוד בשיחות בין אבו מאזן לראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט.

תמהיל הקואלציה שהקים עם ברק היה אולטימטיבי מבחינת נתניהו: הוא יצר מצג שווא של רצון לקדם את התהליך המדיני באמצעות מפלגת העבודה, וזכה לשקט יחסי מהקהילייה הבינלאומית. בפועל נתניהו לא קידם את התהליך אלא הביא להקפאתו, מה שהעניק לו שקט יחסי מצד המתנחלים והימין הקיצוני בליכוד. נוסחת פלא ממש.

אחרי בחירות 2013, נתניהו שיחזר את אותה נוסחה. ההסכם הקואליציוני הראשון נחתם עם ציפי לבני, שעמדה בראש מפלגה חדשה, "התנועה", אשר רצה בבחירות עם הדגל המדיני. לבני הייתה נחושה להצטרף לממשלה ולא לשחזר את ימי האופוזציה המתסכלים, ומיהרה לסגור עסקה. נתניהו הבטיח כי יהיה מחויב לתהליך המדיני, ולבני מונתה לאחראית המשא ומתן עם הפלסטינים במטרה להגיע להסדר שיביא לקץ הסכסוך. אבל גם הפעם נתניהו לא התכוון להאיץ כל משא ומתן.

אמנם לנתניהו הייתה ממשלה רחבה עם ייצוג לדגל המדיני ברוח שתי מדינות לשני עמים; לבני, שמונתה גם לשרת המשפטים, הסתובבה בעולם ונפגשה עם סאיב עריקאת. אבל מנגד נתניהו, באמצעות שליחו למשא ומתן עו"ד יצחק מולכו, וידא ששום דבר מעשי לא באמת קורה בחדרים הסגורים. מבחינתו, לאשליית המשא ומתן היה תפקיד חשוב מול ארה"ב.

כעת נתניהו עומד מול מצב חדש. מצד אחד הוא ניצח את הבחירות והעלה את כוחו של הליכוד ל-30 מנדטים. מצד שני הקואליצייה המסתמנת היא קואליציית ימין חרדים, ועוד בתקופה בה היחסים עם ארה"ב מצויים בעיצומה של דהרה במדרון חלקלק.

על נתניהו נאמר לא אחת שהוא סך כל פחדיו. במקרה הזה, כך נראה, נתניהו חושש באמת מקואליציה ימנית צרה. על פי גורם פוליטי ששוחח עמו בימים האחרונים, נתניהו נשמע מוטרד עד מבוהל מממשלה עם ליברמן ובנט. בשיחה עם אל-מוניטור אמר המקור: "נתניהו אמר שהיחסים עם ארה"ב כל כך מתוחים, שהוא חושב שממשלה כזאת תתקבל שם ובעולם בכלל באופן שיפגע בנו. הוא אמר כמה פעמים שזה לא פשוט. הבנתי ממנו שהיה רוצה גורם ממתן, למשל את מפלגת העבודה, בקואליציה. התחושה שלי הייתה שהוא מתפלל עכשיו שמישהו ידרוש ממנו במשא ומתן הקואליציוני לקיים תהליך מדיני עם הפלסטינים".

התיאור הזה מתיישב עם דפוסי הפעולה של נתניהו בהקמת שתי ממשלותיו האחרונות. הוא כאמור נענה אז לדרישות השותפות הקואליציוניות (ברק 2009, לבני 2013) והתחייב לקדם משא ומתן מדיני, אף שבפועל לא באמת ראה בכך מטרה או סדר יום. מבחינת נתניהו, עצם קיומו של משא ומתן עם הפלסטינים נועד לייצר שקט תעשייתי ולמנוע לחצים מהקהילייה הבינלאומית.

שני דברים מהותיים השתנו הפעם: האחד, ארה"ב, כפי שעולה בימים האחרונים מדבריו המפורשים של ברק אובמה, כבר לא קונה את הטריק – אובמה מאמין שנתניהו אינו מעוניין בשתי מדינות בדיוק כפי שהצהיר בקמפיין הבחירות שלו; השני, בתוך הזירה הפוליטית הישראלית אין בנמצא "מלבין" על המדף.

בשיחות הקואליציוניות שהחלו רשמית ביום חמישי [26 במארס], כלל לא עלה העניין המדיני. כל המפלגות הנושאות ונותנות (בנט, ליברמן, החרדים) ממוקמות חזק בימין המדיני, למעט "כולנו" המתונה יחסית של כחלון, שכלל אינה עוסקת בנושא המדיני ודרישותיה הן בעיקר בתחום הכלכלי-חברתי.

למגינת לבו של נתניהו, אין גורם פוליטי שיאתגר אותו בעניין המדיני ויגרום לו להיראות מול העולם כמי שעושה פשרות כואבות עם עצמו ועם מפלגתו. זו הסיבה לכך שנתניהו ימשיך לעשות מאמצים להכנסת מפלגת העבודה לממשלתו בשלב יותר מתקדם של המשא ומתן הקואליציוני; לא רק כאמצעי איום על השותפות מימין להגמשת דרישותיהן, אלא גם ובעיקר כי הוא עצמו חרד מהאפשרות שיעמוד בראש ממשלה ימנית צרה.

זו תהיה שעת מבחנם הגדול של מפלגת העבודה ושל יצחק הרצוג – האם לעשות כמעשה ברק ולבני ולהצטרף לממשלת נתניהו, או להישאר נאמנים לרצון בוחריהם באופוזציה.

יו"ר מרצ זהבה גלאון טענה במהלך מערכת הבחירות כי הרצוג ייכנס לממשלת נתניהו. השבוע חזרה על עמדתה ואמרה לאל-מוניטור: "הרצוג אומר עכשיו שהם לא ייכנסו לממשלה, אבל אני בכלל לא בטוחה בזה. אני חוששת שמה שהיה הוא שיהיה, ושנתניהו ימצא את המלבין התורן".